http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833גם אני צריכה מקום לפרוק, לא?heCopyright 2026 MorenA. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=5081488<div align="right" dir="rtl">אז היום, ידידי הוירטואליים, אספר לכם סיפור על שלושה ימים מיותרים לחלוטין. שלושה ימים שעכשיו, כשאני מסתכלת אחורה, אני מתחרטת על הרגע שאמרתי לעצמי "וואלה, מה כבר יכול להיות? טיול שנתי לאילת נשמע מהזהמאגניבבבב" ואם הייתי מולי באותו רגע שגם העזתי להעלות את המילים האלה על דל שפתי, הייתי מעניקה לעצמי סטירה מצלצלת שתסדר קצת את הנוירונים שאין לי שם בתוך המוח. על מה לעזאזל חשבתי?! אבל נכתוב על הטיול המעפן הזה בנימה אופטימית קמעה. בכל זאת, אני הבנאדם הכי אופטימי שיצא לאנשים מסויימים להכיר (או ככה הם נוהגים להצהיר בפניי בכל הזדמנות). ביום שלפני היו כל ההכנות ה..אמ..סופיות לטיול. כשאני אומרת הכנות סופיות אני מתכוונת לדברים ששאר השכבה שלי טרחה לעשות שבוע לפני... מצאתי את עצמי רצה מהבית לבצפר, מהבצפר לסופר, מהסופר לדודה שלי (כי לאנשים מהמשפחה המצומצמת שלי אין שקי שינה. הם אפילו לא יודעים מה זה) ומדודה שלי הבייתה לדחוס את כל מה שקניתי לתוך התיק. בעודי בסופר ראיתי שני אינפנטילים מהכתה שלי עומדים מול האגף של המשקאות החריפים בפוזה של אנשים שבאמת מבינים משהו מהחיים שלהם ומהרהרים בינם לבין עצמם</div>Sun, 15 Oct 2006 23:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=5081488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=5081488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4424364<div align="right" dir="rtl">מה דעתך על מכת הסלולרי? האם את דבוקה לפלאפון?אני לא יוצאת בלעדיו מהבית. זה מין סוג של גז מדמיע. אם מישהו תוקף אותך - הטיחי בו את המכשיר במקום אסטרטגי כמו עצם האף, פיקת הברך או הביצה הימנית.האם אי פעם &quot;שכחת&quot; בכוונה את הפלאפון בבית?לא ממש. ואם יזדמן לי דווקא אז מישהו להטיח בו את המכשיר בפיקת הברך?מה היה חשבון הסלולרי הכי גבוה שקיבלת?ההורים שלי עשו איזה עסקה מוזרה שגורמת לחשבון לא לעבור את ה60 שקל, בתנאי שלא מדברים יותר מחצי שעה. למען האמת, גם אם הפלאפון סגור כל החודש הם משלמים 60 שקל. סאקרס.האם את משלמת מכיסך את חשבון הפלאפון, או ההורים / עבודה / בעל?הורים, הורים. מה אני פה, רוטשילד?!כמה טלפונים סלולריים החלפת בחייך?בגיל 11 היה לי סטארטק שחור ומכוער שהתביישתי להוציא מהבית. רוב הזמן נעלתי אותו במגירה של אבא בתקווה טיפשית שיימס שם. 3 שנים אחרי קיבלתי מוטורולה T191 שהתברר כשיפור ענקי מהסטארטק שבכלל לא תמך בעברית, אבל עדיין לא אהבתי אותו. הוא היה מכוער ולא קלט כלום גם אם הייתה לו אנטנה במרחק מטר ממנו. דיסלקט. עכשיו אני עם נוקיה 3100, הידוע בשם &quot;הטלפון של צביק הפיק&quot;. לא עש</div>Tue, 18 Jul 2006 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4424364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=4424364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4420527<div align="right" dir="rtl">ביומיים האחרונים ביליתי את זמני ב3 פעולות. הפעולה הראשונה היא לאכול כאילו חיי תלויים בזה [אמנם הם תלויים בזה, אבל אני חושדת שאוכל לשרוד גם בלי לזלול כמו איש שמן בגיל העמידה שמתקיים מארוחות במקדונלד'ס בחלק של חייו שהוא לא ישן]. הפעולה השניה היא לרבוץ על הכיסא-הממש-לא-נוח ולראות שוב ושוב את העונות של האוס ששמורות במחשב למקרי חירום כגון זה,תוך כדי היאנחות של "אוי הוא כאזה שווה...מצליח להיות סקסי גם בגיל 50. ואני אפילו לא אוהבת זיפים!הפעולה השלישית היא לצרוח על כל מי שמוכן לשמוע שדוקרת לי הבטן, כואב לי הגב, מתפוצץ לי הראש ואני חרמנית משהו אש. טוב, את העובדה האחרונה אני לא צועקת על כ-ל מי שמוכן לשמוע... בכל זאת, זה עלול לתת לאנשים מסויימים רעיונות. למה, אתם שואלים? פשוט מאוד. הגוף שלי מתנקם בי על העובדה שאני לא בהריון. הורמונלית שכמוני. טוב נו רק עוד יומיים רק עוד יומיים ואז אוכל לחזור לשגרה [שזה אומר רק הפעולה השניה כל היום]. סטייה נוספת שפיתחתי היא הורדות של סימס. אני מוצאת את עצמי יום יום יושבת שעות מול המחשב וגולשת שאתרים שמציעים כל מיני הורדות של בגדים, שיער, רהיטים, טפטים ועוד</div>Tue, 18 Jul 2006 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4420527http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=4420527http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4129613<div align="right" dir="rtl">האודי פיפס! התגעגעתם אליי? [נוט.] כי די התעלמתי מקיומו של הבלוג הזה אבל הוא הסתכל עליי כ"כ יפה מהרשימת מועדפים שלא יכלתי לשלוט בעצמי והגעתי כדי לעשות לו טוב. ומה עושה לבלוג יותר טוב מכתיבת פוסט על ספרות?! הא??? תראו הנה הוא כבר מחייך באושר. אז כן, מתכונת בספרות אוטוטו ואני טובעת בתוך הררי יצירות שמגעילות את הנשמה. איך אפשר לכתוב על שיר בעל 4 שורות 5 דפי פרשנות, מישהו יכול להסביר לי? ועוד לשנן את כל החרא הזה כאילו זה הדבר היחיד שחשוב בעולם רק כי לאיזה מורה מתחשק לשלות ממעמקי זכרוני מידע שהקשבתי לו בחצי אוזן לפני 4 שנים אצל מורה לגמרי אחרת בכתה לגמרי אחרת בבניין לגמרי אחר... כן, בא לי למות. אבל איכשהו שרדתי את כל ההתכוננות לפרק של השירים ואף מצאתי כמה אוצרות. אפילו זכרתי פרטים נורא נורא חשובים ממשהו שלמדתי בכתה ט'. וגיליתי שרחל הייתה בחורה מוכשרת למדי. אחד השירים שלה ממש נגע בי, בלי שום סיבה מיוחדת. אפילו ידעתי אותו בע"פ מסתבר. טםטםטםטם!!! פאק מי היה מאמין שאני מצטטת שיר לבגרות בבלוג שלי :\ [זה מהראש, יש מצב לטעויות] ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ צריחות שצרחת</div>Thu, 08 Jun 2006 21:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=4129613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=4129613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3557584<div align="right" dir="rtl">לא משנה כמה אני משתדלת לצאת מהבית כל הפורים הזה - כלום לא עוזר. זה עדיין אותו חופש משעמם ומעיק. אז אתמול, שלשום, או לפני שבוע...אני לא הכי זוכרת... כמה אנשים מהכתה סחבו אותי לעל האש. ב9 פגשתי אותם ליד הבצפר במחשבה תמימה והגיונית לחלוטין, אם תשאלו אותי, שהם כבר עשו את כל הקניות שדרושות לעל האש הזה. טעות. החבורת אידיוטים אפילו לא אספה קרשים. אחרי שצרחתי עליהם שנתיים רצוף הרצתי אותם לסופר הקרוב והתחלנו להעמיס על העגלה: מרשמלו בכמויות ("מי יאכל את כל זה?"). נקניקיות ("חריף לי חריף לי"). קולה. קולה. קולה ("..."). המבורגר. "אממ..." "מה?" "אי אפשר לעשות המבורגר" "מזתומרת אי אפשר לעשות המבורגר?" "אין מנגל" "מה?! אתה מתכוון לעשות על האש בלי מנגל?!!?!?" "אהמ..." "754%^$%^#$^$#^453/456" .... מנגל חד פעמי ("גאון. את פשוט גאון"). כלים חד פעמיים ("?!"). מפיות ("שיואוווו איזה אמא את"). שיפודים ("20 שקל לחבילה?!"). אחרי שעה וחצי הגענו למקום שמיועד למדורה. חצי שעה לקח לאינפנטילים להדליק את האש. עוד חצי שעה לקח להם לפענח איך לפתוח את המנגל. אחרי שהתעצבנתי קשות, חטפתי להם את ה</div>Wed, 15 Mar 2006 12:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3557584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3557584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3519834<div align="right" dir="rtl">אז התגלגלה לאוזני שמועה שהיום זה בעצם יום האשה הבינלאומי. כן כן. היום, רבותיי - זהו יום האישה הבינלאומי! מילארדי נשים בכל העולם אומרות לעצמן שהיום זה יום האישה הבינלאומי ושהן שובתות מכל מלאכה עד תום 24 שעות. הגברים, מצידם, מחוייבים לשרת את הנשים שבסביבתם מכיוון וזה יום האשה ה...ניחשתם יפה... בינלאומי! הם מנקים מכבסים מבשלים מעסיקים את הילדים ואפילו מוותרים על השלט לטובת בעלת הרחם שנמצאת בבית. הו, החיים הטובים!!!! ועכשיו בואו נחזור למציאות: מה זה החרא הזה? כל אדם שני שאני רואה מאחל לי "יום האשה שמח" כאילו זה היומולדת שלי או משו. אוקיי, אני נקבה. עם רחם אסטרוגנים נרתיק והכל...הבנתי. זה לא חדש,כל חיי הייתי אחת כזאת. באמת! אין צורך לסגוד, באמת. פשוט תנו ליום הזה לעבור כאילו כלום... אני לא אכעס :]</div>Wed, 08 Mar 2006 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3519834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3519834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3451255<div align="right" dir="rtl">דאם, למה חצי מהאנשים שאני מכירה חורשים על ישראבלוג? אוקיי הבנתי אני לא יכולה לכתוב בלוג בצורה נורמלית יותר. ניחא. אבל עכשיו קלטתי שיש סיכוי לא רע בכלל שהנמושות ידרדלו גם לבלוג הזה, וינסו להתחבב עליי בלי לדעת שאני פאקינג מכירה אותם כבר ומתעבת כל תא בגופם העקום. אני רוצה לחזור לימיו הטובים של האתר, לפני ההתמסחרות הנענעתית אני רוצה לחזור לימיו הטובים של האתר, לפני שכל בנאדם שני בארץ היה מגיב: "בלוג? בטח שיש לי אני מאאאאגניב!". אני רוצה לחזור לימים שבהם לא היו בלוגים בעלי מספר שעובר את ה40000. אני רוצה לחזור לימים בהם לא היו בלוגים ורדרדים מבחילים של פריקיות משועממות שרוצות לרדת על פאקצות. אני רוצה לחזור לימים בהם היה אפשר לכתוב באמת מה שבא לי בלי לחשוש שדודה בלומה תתגלגל באופן אקראי לבלוג שלי. אני רוצה לחזור לימים בהם היו 2-3 בלוגי עיצוב איכותיים באמת. אני רוצה לחזור לימים בהם לא היו בלוגי עזרה חסרי תועלת. אני רוצה לחזור לימים שבאמת היה אפשר לסמוך על הבמה המיניאטורית הזאת. פשוט דאם. </div>Sat, 25 Feb 2006 15:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3451255http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3451255http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3331806<div align="right" dir="rtl">I need your trust But you don't try anymore [Jemini - Cry Baby] זה חלק משירשייצג את בריטניהבאירוויזיון לפני שנתיים או שלוש. הוא התפרסם בעיקר בזכות האפס נקודות שהצליח ללקט. אף פעם לא ממש הבנתי איך זה קרה, שיר לא רע בכלל.. אין מה לעשות גלגלי העולם (או האצבעות על לחצני הטלפון) נעים בקצב אחיד עם הפוליטיקה. רוצים מלחמה? יופי. עכשיו אין זכייה באירוויזיון! מוהאהאהאהא תמותו. אבל די גלשתי מהנושא, רציתי לשתף אתכם, שניים וחצי קוראים חביבים שלי בנטייה חביבה שיש לי. טוב, יש לציין שזה לא רק לי - אבל בעיקר לי! מאז שאני זוכרת את עצמי לא הייתה תקופהבשנות-תחילת-ההתבגרות שלישהצלחתי לא לאהוב מישהו. הכוונה ב"לא לאהוב מישהו" לא קשורה ללהיות לבד, זה קשור יותר למושא פנטזיות. הגברבר החביב וההורס הזה שרואים בקצה של הדשא בהפסקה ולא מעזים ללכת להגיד שלום, חלילה! הוא קדוש. לעיניים בלבד. אה, ויש גם את ראש מועצת התלמידים שנוטף ביטחון עצמי וחיוכים מלאי משמעות. אה, אח"כ הוא תמיד מתגלה כמניאק האולטימטיבי. ככה זה... כמובן יש גם את המבוגר מדי, הצעיר מדי, היפה מדי והטיפש מדי. המבחר עוד רחב! אח"כ נמאס</div>Sun, 05 Feb 2006 19:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3331806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3331806http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3292969<div align="right" dir="rtl">פעם הייתי תמימה. עכשיו כבר לא, אבל פעם הייתי ממש ממש ממש תמימה. סמכתי בקלות על כל אחד, נפגעתי עשרות פעמים (לא בצורה רצינית, אבל מספיק כדי להתחשל) ועכשיו אין בי אפילו טיפת תמימות, למרות שאבא שלי סבור אחרת (:עכשיו זה כמובן השתנה ואני לא סומכת על אנשים בכלל. מי שאני איכשהו בוטחת בו היה צריך לעבוד ממש קשה. קריאה אצלי היא אחת מתענוגות החיים. אין כמו העולם הזה שאפשר להיבלע בתוכו. אני יכולה לקרוא את אותו הספר שוב ושוב ושוב - תלוי עד כמה מעניין הוא. הסרט שהכי הזדהיתי איתו היה "החתונה של החבר שלי". מיותר לציין שתיעבתי את הסוף, נכון? האינטואציה הנשית שלי גדלה כל יום ברמות מטורפות. אתם יכולים לשאול את כל הגברברים שרצים לבקש ממני ייעוץ!האדם שהכי אהבתי ביקום הוא סבא שלי ז"ל. בשבילי הוא מודל ענקי לחיקוי ותמיד חשבתי עליו כעל הבנאדם המושלם. הוא נפטר כשהייתי בת 7 בערך ורוב זכרונות הילדות שלי קשורים אליו בדרך זו או אחרת. אה, ואני עדיין בוכה כשאני חושבת עליו.בכלל הזיכרון שלי בולט במיוחד. אני זוכרת דברים החל מגיל שנה וחצי (במעורפל טיפה קודם) ואני יכולה לצטט לאנשים את עצמם. שיחות שלמות נחקקות לי בזיכרון וא</div>Mon, 30 Jan 2006 16:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3292969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3292969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3283176<div align="right" dir="rtl">יש לי עוד בלוג פה בישרא, מוכר למדי. אפילו שניים. אבל יותר מדי אנשים חיטטו בבלוג שקיוויתי שיהיה פרטי... אין הרבה מה לעשות - פשוט לעבור. אני משאירה מאחוריי בערך 25,000 כניסות... פעם זה היה משנה לי אבל עכשיו כבר לא. את הבלוג הלא כ"כ חדש הזה פתחתי לפני כמה חודשים טובים בתקווה שיהיה פיקטיבי. נו באמת, איזה בלוגר שמכבד את עצמו לא מחזיק שניים-שלושה בלוגים פיקטיביים בימינו? אבל איבדתי סבלנות די מהר והשארתי אותו בחיים, רק למקרה שאזדקק לו מתישהו. אמנם זה בלוג בעל מספר הרבה יותר גדול מהבלוג הקודם שלי, ומספר כניסות קטן פי כמה, אבל אני חושבת שאסתדר איתו בסדר גמור (: אז היי. אני מורנה. לא, לא קוראיםלימור או מורן. פשוט מנסיון מר ביותר אני חושבת שהכי בטוח להתחיל עם שם בדוי. להתראות בינתיים. אני מניחה שאתחיל לכתוב פה יותר בתכיפות כשייגמר לי הפרו בבלוג השני. אין לכם מושג כמה אני שונאת לכתוב פוסט ראשון בבלוג כלשהו!</div>Sat, 28 Jan 2006 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (MorenA)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132833&blogcode=3283176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132833&blog=3283176