http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150heCopyright 2026 elation.station. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/132150/misc/7716942.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=6667104<div align="right" dir="rtl">מישהו העלה היום את האפשרות המעניינת שהמלחמה הקרה תחזור, ועמה הבגידות והמרגלים. כמו יהודי טוב, הוא שלף מחשבון וחישב כמה יוכל להרוויח ממכירת מידע. רציתי לדעת איך הוא מכיר את התעריפים למידע, והאם זה יותר משתלם ממכירת נשק. למרותהעובדהשהשוק גם ככה מוצף בנשק רוסי זול, עוד מהפעם הקודמת, אנחנו אופטימים. יאללה, פוסט הבא יהיה מובן. נ.ב. ספרים, רבותיי. ספרים. </div>Tue, 05 Jun 2007 22:53:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=6667104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=6667104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=5431564<div align="right" dir="rtl">"משהו לשתות?" חצי גוף בתוך החדר, שאלת נימוסותו לא.-"אה, לא, זה בסדר, תודה."-"כה, גם אני בסדר. תודה. לא רגע. אולי בכל זאת כוס מים. תודה."-"לא לא, אני שתיתי לפני רגע, תודה."-"לא, תודה."אה, איזה יופי. הם מבינים שאין לי רצון להשפיל את עצמי. כמה נחמד מצ-"כן, אני רוצה נסעםשלישחלבוכפיתוחציסוכר."משהו אומר לי שהכושיליאחותו הצולעת מתה. בן זונה.______גיליתי שמדי קבע לא הופכים מישהו למושך. הם מעלים אגו.-הקרייה: פקידים ונהנים.</div>Mon, 11 Dec 2006 19:17:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=5431564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=5431564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=5047254<div align="right" dir="rtl">היא הגישהלמפקדה פיסת נייר, מהריבועים הקטנים האלה שרושמים עליהם תזכורות: הסכם סודיותאנחנו,הצדדים,מבינים ומתחייבים לתנאים הבאים:1) לעשות כל שביכולתינו לשמור על סודיות יחסינו המיניים.2א) כל צד רשאי להפסיק את היחסים\מגע מיניבכל זמן שהוא, מכל סיבה שהיא.2ב) היה ואחד הצדדים לא כיבד את בקשת האחר להפסקת מגע מיני (אונס או תקיפה) רשאי הצד הנפגע להפר את ההסכם, בתנאי שתוגש תלונה במשטרה ו\או להעניש את הצד התוקף בכל צורה שיראה לנכון,בתנאי שיפעיל שיקול דעת בהתאם לחומרת המקרהוכל עוד העונש אינו מהווה סכנה חמורה לחייו של הנענש ואינו משפיע על אנשים חיצוניים (משפחה, חברים וכד').הם חתמו בנוזלים. (הולכת למות. כמו ילד בחנות ממתקים, מתפזרת לכל עבר. שייצא לי כבר משהו מכל הקפה הזה)</div>Wed, 11 Oct 2006 22:52:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=5047254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=5047254http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4844957<div align="right" dir="rtl">הם לא בסדר. ז"א, הם כן. הוא רצה אותה, היא רצתה אותו, תרחיש שכיח וכולם אמורים ליהנות, אבל...החיילת &gt; ילדה טיפשה, זהו. רמון &gt; גבר בגיל העמידה. זה מה שהם עושים ואם מצליח להם אז לבריאות. האנשים שלחצו על הילדה להתלונן &gt; משהו פה עקום, וזה לא הפרצוף של השוטרת ההיא.בכלל, כל העניין של אנשים בעמדות מפתח שמנצלים את הכוח שלהם... אולי החיים בעולם שלנו עיוותו את המחשבה שלי, אבל מה שבאמת לא נראה לי בסדר בסיפורים האלה זה העובדה שהבחורות סיפרו. אף אחד לא דאג להשתיק אותן. זה מראה כמה השפעה וכוח באמת יש לאנשים האלה. מאכזב.בנושא קצת אחר, אבל לא: כנראה שצה"ל לא מתעניין כל כך בפרטי התיק האישי שלי, אחרת לא היו שמים אותי איפה ששמו. אבוי לי ולמשפחות ההרוסות.</div>Tue, 12 Sep 2006 22:14:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4844957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=4844957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4838131<div align="right" dir="rtl">אמא מסתכלת גאה, דמעה על הלחי. בתה הולכת ללבנון, להתפלש בבוץ ולירות על קופיפי חול. בסופ"ש הראשון, נכנסתי בדלת, עוטה ירכית וסנדלים, בקבוק קולה ביד. איזה ערבים ואיזה נעליים. "אה, וואי, דמיינתי שתיראי יותר כמו חיילת", אמרה אמא (שנונה זאתי).מה זה?! אני, שתדע לה אמא, הכי קרבי! עוזרת למערך הלחימה של המילואים, או במילים פשוטות, מנקה מחסנים:טירונות זה כיף. לא משנה מה יגידו לכם, לא משנה אם מישהי התעלפה או שברה יד, להיפך- זה כל הכיף! אנשים שמצליחים להתעייף מריצה של 50 מטר ולהוציא פטורים מלהרים 3 קילו, זה אותם האנשים שגם אחרי שלושה שבועות עדיין אוכלים רק את הלחם בחדר אוכל, ואנשים כאלה, כשהם מתעלפים אומסרבים פקודה בטענה שיש שמש- זה צחוקים (כמובן, אנשים כאלה גם צריך להשמיד במהירות האפשרית).טוב, יומרנות היא לא הצד החזק שלי, אז מודה- אני פקידה. בקרייה. יש יותר סטראוטיפי מזה?נ.ב. נסיעות חינם.. אומגד :O כל כך טוב.. יאמי יאם</div>Mon, 11 Sep 2006 20:41:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4838131http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=4838131http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4303117<div align="right" dir="rtl">היא שכבה עלחוף הים.גוף עגלגל, מכוסה עגלי זיעה שנצנצו תחת השמש הלוהטת.חזה גדול ועסיסי, מכוסה במשולשי בד קטנטנים עד גיחוך.בטן שמנמונתעם עגיל בפופיק שעורר את התיאבון לכל מיני נוזלים שאפשר לשפוך לשם.היא הייתה חומה, שרופה, פחם. נרדמה כבר לפני שעות. אהבלה.</div>Sun, 02 Jul 2006 18:08:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4303117http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=4303117http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4228469<div align="right" dir="rtl">"אמא אמא, האיש הזה סוטה!" איתמר הצביע על האיש שהלך בצד הכביש, בין הפקק לגדר. הוא היה מוקף שוטרים והתנהג נורא מוזר. "סוטה?!" האם המגוננת נכנסת לפעולה. מכסה את עיניו של איתמר בכפות ידיה, מופתעת, חוששת, כועסת. והאיש היה סתם שיכור, מנסה ללכת בקו ישר, כפי שהורו לו השוטרים, אבל סוטה. </div>Thu, 22 Jun 2006 20:11:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=4228469http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=4228469http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3724934<div align="right" dir="rtl">הוא התלבש לאט. היא לאידעה אם הוא באמתנע כך או שהיא רואהאותו בהילוך איטי, אבל הואעשה הכל לאט. כמו חתול מפונק, התנועות שלו עצלות, זורמות, מרגיעות. היא חייכה בלב,מדמיינת אותו מנגב חלב משפתיו הרכות, זנב מתנועע. מכפתר את חולצתו, הוא הביט בה בעיניי החתול שלו. היא עדיין ישבה על השולחן, מחפשת את התחתונים בין המסמכים שהצליחו להשאר. הוא חשב כמה היא יפה, עם שיערבלונדינישנפל על פניה בדיוק כמו שצריך, בצורה הכי חמודה. הוא הרים את הכומתה שלו, מסדר אותה אל מקומה. הוא מרוצה ממנה, הפקידה החדשה. ברגעים כאלה ידע שלא טעה כשחתם קבע.</div>Sun, 09 Apr 2006 17:54:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3724934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=3724934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3635332<div align="right" dir="rtl"> יצאנו לדרך. אני והם. האחד לצידי והשני במושב האחורי. פניתי לאן שביקשו, בלמתי בזמן, החניתי בדיוק במקום. יצאנו, אני והם. האחד סימן וי ו"עובר", והשני התגאה בי. הראשון הלך לדרכו ואני והשני נשארנו, לחצנו ידיים וחייכנו. -"תודה, זה הכל בזכותך. רוצה אולי לחגוג על כוס קפה? נוכל לדבר וגם לגעת... בבקשה, חיכיתי כל כך הרבה זמן בשבילך" -"את חכמה, אתה יפה.. באמת שאת יוצאת דופן ומדהימה, אבל..." -"...כוסאמק." אחכה לראות מה באמת יקרה אחרי הטסט.</div>Mon, 27 Mar 2006 19:30:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3635332http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=3635332http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3180591<div align="right" dir="rtl">לבית הספר שלנו הגיע איש אחד. הוא הגיע כדי לדבר על משהו. בטח משהו חשוב, לא יודעת. יותר מידי עסוקה בלבהות בנעליים שלו. חומות, מבריקות... מה זה, זנה? לא, לא נראה לי.. לאט לאט העיניים עולות למעלה. מכנס שחור,מקווה שזה ארמאני. מבט ממשיך לעלות, מתעקב על האזור הארוגני המרכזי (שיעורי פסיכולוגיה הוכיחו עצמם מועילים), בליטה מתגלה, ארוזה בתחתונים יקרים בהתאם, אין ספק. הוא מדבר עם הידיים, מסיח את מבטי אל האצבעות הארוכות שלו. ארוכות מאוד, קצת עבות, כמו שצריך. טבעת זהב מנצנצת לה אי שם ביניהן, עדיף היה בלי. מבטי חוזר לבליטה וממשיך לעלות, סקירה איטית ומעוררת לחות נעימה. חגורת עור שחורה (יש לי חיבה אליהן), בליטהנוספת. כרס בהתהוות, כיאה לאדם בגילו. חולצה לבנה, בוהקת בים של בגדי חורף כהים שעיטרו את הקהל שישב מולו. עניבה שחורה, גם היא בוהקת. לא לטעמי... הז'קט היה מקופל יפה ונח על כסא לצידו. עורך-דין, כנראה. לפי הצבעים. הדיבור שלו מתנשא. משום מה זה מחרמן אותי יותר. ההרצאה נגמרת ומחיאות הכפיים מחזירות אותי למציאות. חברתי אומרת שהוא הריח נפלא. מסתבר שהרטיבות התפשטה לה בקרב הבנות האחרות. הריח שלהן עלה בע</div>Wed, 11 Jan 2006 15:08:00 +0200station.elation@gmail.com (elation.station)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=132150&blogcode=3180591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=132150&blog=3180591