http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508יום אחד נפל עלי קופידון מהגג, הוא מכר לי סיפור, עם לב בצד. אמר לי שבעיניים שלי הוא יכול לראות הכל, אמר לי שהוא יעשה מעשה גדול. הוא הבטיח לי אהבה ועוד הרבה מהגדה. ואני בטיפשותי, אמרתי לו שדגים אני רק אוכלת. ©זכויות שמורות לי ורק לי. © heCopyright 2019 מיטל 3>. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508http://img374.imageshack.us/img374/1189/copyof912lp2.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=14286496<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שעברו כמה שנים. הבלוג כבר העלה אבק ובדיוק בתקופת המבחנים... בעצמי כנראה העליתי חלודה, לא כתבתי כבר שנים. זה כמעט מוזר, אבל הוא סוג של זר. כשפתחתי את הבלוג הייתי ילדה ועכשיו זה כמעט מוזר להסתכל עליו ולא להכיר... להיזכר באותם רגשות מעורבבים, באותו החוסר ניסיון, יחד עם כל הניסיון שבעולם. אני כותבת לעצמי, אבל מצד שני, קוראת וחושבת איך אתם הייתם מסתכלים. מאיפה בא הצורך הזה לעשות רושם? ואיך זה שבתקופות הכי קשות חוזרים לכתוב? מיטל.</div>Sat, 21 Feb 2015 14:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=14286496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=14286496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12624923<div align="right" dir="rtl">באמת שלא נשאר טעם, החיים האלה, הם ריקניים, החיים כבר לא שלמים כמו שהיו. הצער הוא שהם לעולם לא יחזרו להיות שלמים. המשפט הזה שאומר "כשאלוהים סוגר דלת אחת הוא פותח אחרת"...- שקרי לחלוטין. אין שום דבר שהאלוהים ה...,זה שכולם מדברים עליו, יכול לעשות שיפצה על הטעות שהוא ביצע. הוא שגה שגיאה שאין דרך חזרה ממנה. השאלה היא למה אני(וקרוביי) צריכים לשלם את המחיר על הטעות שלו? מה טעם החיים אם הם פוסקים ברגע, אם הם כ"כ מפתיעים, אם הם חלולים, אם רגעים,זכרונות ודמויות בעלות משמעות נעלמות מהם ברגע? מה הטעם של כל הסבל בשביל טיפה של צחוק? כי אושר כבר לא יהיה כאן. אני זועמת, אני כועסת, אני מפנה אצבע מאשימה לאלוהים כי אין לי עוד למי. אני בכלל מאמינה בו? יותר מפקפקת בו מאי פעם. החיים מתוארים בראשי כחסרי שליטה,כמו עלה נידף ברוח. האם מישהו שומר עלינו מלמעלה? אני מפחדת כאן למטה, חצי לבד וחצי לא. הכל שברירי ועדין, מה זה שווה בכלל?! צמר- גפן של חיים. (אחרי הרבה מאוד זמן, כי פשוט הייתי חייבת קצת... לחזור...) _ Nיטל-</div>Sat, 16 Jul 2011 20:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12624923http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=12624923http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12307840<div align="right" dir="rtl">למשפחה שלי רע אז גם לי רע לאמא שלי לא טוב אז איך יהיה לי טוב? הלוואי שהייתי אלוהים, אבל אני אפילו לא קרובה. הלוואי שיכולתי להחזיר הכל אחורה, אבל אין ביכולתי. הלוואי שהייתי החכמה באדם ויכולתי למצוא פתרונות להכל, אבל אני לא. הלוואי שהיא לא הייתה נלחמת עכשיו בסיוט הגדול של חייה, באיום שמאיים על כולנו, במבוך הזה שאין לו מוצא. אני אוהבת אותך. הכי הרבה שאפשר. _-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-</div>Sat, 05 Feb 2011 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12307840http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=12307840http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12307824<div align="right" dir="rtl">למשפחה שלי רע אז גם לי רע לאמא שלי לא טוב אז איך יהיה לי טוב? הלוואי שהייתי אלוהים, אבל אני אפילו לא קרובה. הלוואי שיכולתי להחזיר הכל אחורה, אבל אין ביכולתי. הלוואי שהייתי החכמה באדם ויכולתי למצוא פתרונות להכל, אבל אני לא. הלוואי שהיא לא הייתה נלחמת עכשיו בסיוט הגדול של חייה, באיום שמאיים על כולנו, במבוך הזה שאין לו מוצא. אני אוהבת אותך. הכי שרק אפשר. ... _-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_ הלוואי שהיית מבין שלא הכל זה אתה, שיש כל- כך הרבה דברים שמעסיקים אותי, ואולי זה מוריד אותך כמה שלבים למטה בסולם תשומת הלב שלי, אבל לא מחוסר אהבה או רצון. אני מקווה שאתה יודע שאני רק מאחלת לכך שכל זה לא היה קורה ואתה יודע שהיית נמצא עכשיו בשלב העליון. אני אוהבת אותך. _ Nיטל-</div>Sat, 05 Feb 2011 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12307824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=12307824http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12121223<div align="right" dir="rtl"> אני כותבת לך, או עלייך, זה החלק שעדיין לא ברור. מצד אחד, גדלתי בבית מאמין, תמיד האמנתי. אני לא יכולה להכחיש אותך, בדיוק בגלל שזו תהייה הכחשה ולא האמת שלי. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; FONT</div>Mon, 25 Oct 2010 12:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=12121223http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=12121223http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11844362<div align="right" dir="rtl">קח את ידי ושא אותי, הרחק מכאן, למקום בו הכל טוב, למקום בו יש מים זורמים והרבה, והם בצבע טורקיז, מושלם שכזה. קח אותי למקום טוב, כל מקום שהוא לא כאן. בעצם... רק תיקח אותי הבייתה ותישא אותי. _ Nיטל-</div>Fri, 11 Jun 2010 22:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11844362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=11844362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11479927<div align="right" dir="rtl">כמו גבינת קממבר הנמסה בטוסט המתבשל בבוקר גשום ומלא מחשבות ליד הכוס הרותחת שכבר הספיקה להתקרר עד שנזכרת לשתות בעודי מביטה בזיפים המושלמים שעל פנייך ונותנת למחשבות לשקוע בכוס הקרה. אבל לא עוד לא אתן לכוס הרותחת להתקרר <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; COLO</div>Fri, 25 Dec 2009 00:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11479927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=11479927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11353559<div align="right" dir="rtl">אם יש משהו חיובי בכל העניין... זה שלמדתי שאני בכל- זאת יכולה לטעות, שזה בכל זאת קורה לי, אבל שזה עדיין אסור. _ Nיטל-</div>Fri, 30 Oct 2009 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11353559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=11353559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11351496<div align="right" dir="rtl">בשנייה שהגעתם לנקודת המקסימום בגלגל של חייכם אתם חוויםנפילהמהירה וישירה, עד לתחתית הגלגל ואולי אף מתחת לו. קשה לי בצורה מטורפת קשה לי כמו שלא היה בחיים ומי ישמע, אנחנו כולה מכירים... כמה? שבוע? ועדיין אני לא יכולה לסבול את זה ואני יודעת שגם אתה לא. עצוב לי כמו שלא היה כבר תקופה ארוכה, אם בכלל היה מעולם... בחיים לא בכיתי כל- כך הרבה ביום. בחיים לא. הסטאטוס שלך אמר- Finally I'm ok with knowing that you'll never be mine, But I want to keep on living, With this feeling in my mind You know I love you, Always אני לא מצליחה להשלים עם זה,עם זהשלעולם לא נוכל להיות ביחד, שאסור לנו. ...על הסטאטוס שלך מישהי רשמה שבא לה לבכות ממנו. באותה השנייה שקראתי אותו, אני כבר בכיתי. בעצם.. גם בכיתי הרבה לפני. כי כשמרגישים חסרי אונים ואין שום דבר שיכול להציל את המצב, כך הבנו...(?) אז בוכים. כי מה עוד נשאר לעשות? רע לי, רע לי מאוד. כבר יום וחצי שאני לא אוכלת ואני גם לא מתכוונת לאכול, כל- כך לא אופייני לי, אבל אני באמת לא מסוגלת, לא רוצה, פשוט לא. הרגש בחיים יכול להחזיק אותך בכל מצב. וברגע שהוא</div>Thu, 29 Oct 2009 02:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11351496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=11351496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11348462<div align="right" dir="rtl">במין משיכה כזו את תופסת את צידי עיני המחודדיםעד שאני מרגישה אותך;רוח;זו הרגשה נדירהצריך להיות בר מזל ויחד עם זאתביום הנכון,במקום הנכון,בזמן הנכוןושאר הקלישאה...בטח היית בר מזל,אם היא עברה לך בדיוק בשני הצדדיםולא באמצע.ועם הצעדים שלי אפשר לשמוע את הרוח מדברת,צועקת אפילו. _ Nיטל-</div>Tue, 27 Oct 2009 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיטל 3>)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130508&blogcode=11348462http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130508&blog=11348462