http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177הבלוג שבו ימצאו פורקן מחשבות והגיגים שעד היום בילו עם עצמי בלבד. ההבנה שלי את תכונות האדם, מידותיו ותפקיד הדת בכל העניין. הפילוסופיה שתוגדר ע"י חלק כפילוסופיה בגרוש ובשבילי יכולה להיות תורת חיים.heCopyright 2026 פילוסוף. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=8669334<div align="right" dir="rtl">אני חוזר מחתונה של בן דוד. היה מדהים. שמחה אמיתית, מבחינתי בכל אופן וזה מה שחשוב. שחרור מחיצות וחומות. שחרור אנרגיות. להרגיש את האני האמיתי שלי מתפרץ החוצה, עושה מה שנראה לו נכון מבלי שיהיה איכפת לו מהסביבה, ממה יגידו. זו הרגשה של חופש אמיתי, החופש להיות אתה עם לגיטימציה, להיות אתה ולהרגיש הכי בנוח והכי טבעי. תוך כדי ריקודים, נזכרתי בימיי בישיבה, התגעגעתי, רציתי לחזור לשם איך שאני היום, לחזור לשם ממודעות, לא ממצב של אינהרציה, מצב של נורמה חברתית, מצב של מסלול טבעי ורגיל לבן למשפחה חרדית ממוצעת. לחזור לשם, להרביץ שטייגן מתוך בחירה, כששתי העולמות פרושים מולי ואני בוחר בעולם האמיתי יותר, הפחות חומרי, היותר רוחני, ממקום של אמת, מקום של מודעות, מקום של שלימות. אומרים שהדשא של השכן רק נראה ירוק יותר. אבל היום חשבתי שהוא אכן ירוק יותר. אם אתה מסתכל בעיניים ורודות על האחר, בוחר את המעלות שאצלו, את הדברים שהיית בוחר לאמץ מ"שם", את מה שחסר לך כיום, אתה בוחר ירוק יותר. החוכמה היא לבחור את הדברים הטובים מכל מקום, מבחירה, ממודעות, מידיעה את מה אתה בוחר, איך אתה בוחר ולמה אתה בוחר. זוהי</div>Wed, 20 Feb 2008 01:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=8669334http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=8669334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=8363948<div align="right" dir="rtl">לאחרונה, יצא לי מספר פעמים לתהות ביני לבין עצמי איפה עומדת כיום החברה החרדית? מתיהתחולל השינוי? האם השינוי הוא רק בהבנתי או שלא... יש משהו מהותי שמשתנה... ובכן, לדאבוני, מרכיב הדת בחברה החרדית, הופך ליותר ויותר עניין חברתי גרידא ולא בהכרח אמוני. חיי הדת הפכו למרכיב חברתי ולאט לאט ניתקים הם משורשיהם, האמונה, היראת שמיים ולכן ניתן לראות יותר ויותר מקרים של דתיים הנוהגים במעשים המנוגדים לערכי התורה וחיי הדת. בעצם, זה היה צפוי, קולקטיבית לא ניתן לחנך דורות שלמים לחיי אמונה, אחד המרכיבים הכי חשובים בחיי הדת, האמונה, היראת שמיים, עניין הוא לחיים האישיים של האדם בינו לבין עצמו, בינו לבין קונו. חינוך קולקטיבי, סגנון פס יצור אינו יכול להתמודד עם מטלה שכזו. ניתן לומר כיום שחלק גדול מהציבור החרדי (אני מתמקד בחרדי כי זהוהציבור נשואהפוסט ולא כי במקומות אחרים זה לא קיים) הינם חילונים בערכים דתיים ודתיותם מסתכמת בתרבות דתית חברתית שאולי מונעת היא הרבה איסורים ועבירות דתיות אך ודאי אינה יכולה למצות ואפילו גם לא להוות מרכיב עיקרי וודאי שלא מהותי בחיי הדת. ערכים שהתורה שמה על נס כע</div>Sun, 06 Jan 2008 01:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=8363948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=8363948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3240466<div align="right" dir="rtl">יש אנשים, שטעויות או משברים שעברו בחיים גורמים להם להשליך את גורלם ביד אחרים. ב"אחרים" במקרה הזה,כוונתי לא להקב"ה, או ח"ו אלים או כוחות על אחרים... אלא חברים. זה יכול להיות חברים שעודדו, תמכו ועזרו וזה יכול להיות סתם כאלה שיד הגורל הקרתה אותם בדרכינו והוקסמנו מהם, או שהמליצו לנו עליהם.החברים האלו, חלקם אחראים יותר וחלקם פחות. חלקם הגונים יותר וחלקם פחות. חלקם ההתרשמות של "הסומכים" עליהם היתה נכונה ואצל חלקם היתה מוטעית.לא אחת, החברים מופתעים לקבל את האחריות, מפנימים ומסתערים, שמחים על כך ש"סומכים" עליהם בנושאים חשובים.ההתלהבות לפעמים סוחפת אותם למקומות אליהם לא היו נסחפים לו היו קצת חושבים...שהאדם שפנה אליהם לא ביקש להשתייך למגזר שלהם (במקרה שהם מגזר שונה), להיות נפש תאומה לעוזרים, או להעביר את קבלת ההחלטות לידם לגמרי אפילו שכלפי חוץ אולי הם יגידו אולי את המשפט "זו ההחלטה שלך", אבל דר"כ היא תהיה מלווה ב"אבל" גדול מדי בכדילקבל החלטה שונה מהוד מעלתם.עליהם לזכור כי אם הם באמת רוצים לעזור לאותם אנשים. זה לא אומר בהכרח "לספח" אותם לכל התכונות, המאפיינים והמרכיבים שלהם עצמם. זה לא אומר שאם "</div>Sat, 21 Jan 2006 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3240466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=3240466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3230296<div align="right" dir="rtl">לפעמים הקב"ה מראה לנו את הדרך בצורה אחת ואנחנו לא רוצים להכיר בה או לא רוצים להשתכנע...ואז הוא מראה לנו אותה בדרך אחרת, פחות נעימה..."אבל ענייני אויביו וחומדיו ומבקשי רעתו יבטח בענייניהם על הבורא יתעלה ויסבול חרפתם ואל יגמול להם כפעלם אך יגמלם חסד ויעשה להם כל מה שיוכל לעשותו מן הטוב ויזכור בלבו שתועלתו ונזקו ביד הבורא יתעלה. ואם יהיו סיבה להזיקו יחשוב עליהם טוב, ויחשוד בעצמו ומעשיו ברע הקדמותיו אצל אלוקיו, ויתחנן אל האלוקים ויבקש מלפניו לכפר עונותיו ואז ישובו אויביו לאהבתו כמו שאמר החכם ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (חובות הלבבות, שער הבטחון - פ"ד).כמה זמן לוקח לנו לעכל..דבר שאמור להיות ברור כל כך.לפעמים אנחנו מרגישים שולטים ושוכחים שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ הכריזו עליו מלמעלה...כדאי שנפנים את זה מהר יותר...שלא נצטרך להיווכח בדרך קשה יותר...</div>Fri, 20 Jan 2006 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3230296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=3230296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3201537<div align="right" dir="rtl">זה לא קורה לי הרבה... אבל הפעם זה קרה ואפילו שאני נוטה לא לכתוב בבלוג כאן דברים אישיים.. הפעם אחרוג ממנהגי ולאלו המכירים... אנא ממכם חיסכו את הניחושים וודאי את השאלות.:)מהי הסיבה שמתאכזבים ממשהו או ממישהו?אכזבה דרך כלל נובעת מהציפייה שפיתחנו בעצמנו, ציפייה שמבוססת על הנחה מסויימת שהנחנו או הסקנו כעובדה כמעט ודאית.זה יכול להיות ציפייה מחבר שינהג באופן מסויים, ציפייה המבוססת על סמך ההיכרות שהנחנו שאנו מכירים אותו.זה יכול להיות ציפייה מבן זוג שיתייחס אלינו בצורה מסויימת, ציפייה המבוססת על התחושות שאנו חשים כלפיו ומצפים שכך הוא יחוש כלפינו.זה יכול להיות ציפייה לעתיד ורוד יותר, למשהו שיגיע, ציפיות המבוססות על אופטימיות, אמונות, אמונות טפלות ועוד.ציפייה הנובעת מהסקת מסקנות לא נכונות.יש כמובן אכזבות ויש אכזבות אבל ככלל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.יש אכזבה שהיא גדולה במיוחד, כאשר הציפייה נבעה מניתוח נתונים שהוצגו בפנינו ע"י האחר, אך בכוונה ברורה להטעות אותנו, או יותר נכון במטרה לקבל יותר מאיתנו.זו אכזבה שכוללת שתי אכזבות, אכזבה מעצמך ואכזבה מעצם העניין. אכזבה מכך שנתת לאחר להשלות אותך, אכזבה</div>Sun, 15 Jan 2006 00:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=3201537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=3201537http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2594204<div align="right" dir="rtl">לא פעם קורה לנו שאנו רוצים לבצע שינויים ואז שיקול החברה מעלה תהיות לא מעטות, "מה יאמרו", "מה יגידו" וכדו'. שיקולי החברה נובעים מדרישת טבע האדם ל"הכרה" מסביבתו. לא פעם השינויים האלה הינם שינויים טובים לנו אישית לפעמים יותר ולפעמים פחות והחברה מהווה מעצור/מחסום מסוים לביצוע ההחלטה הטובה. מאידך חשיבות החברה הינה ערך חשוב בפני עצמו שלא ניתן לויתור מסיבה חשובה כזו או אחרת. קונפליקט ! אך בעצם זהו קונפליקט המעורר אותנו להתבונן בטובות כל אחד מן הצדדים החברה כחברה ואנחנו כיחידים ולנצל ולצרף את הטובות כולם לשילוב מנצח. לפעמים השינוי חשוב מאין כמותו, להתחלת דרך חדשה, "דף חדש", מערכת יחסים חדשה ובכל שינוי שכזה החברה נותנת ביקורת חלקה סמויה וחלקה גלויה, חלקה אוהדת וחלקה סולדת, חלקה תומכת וחלקה מרפה. <FONT size=</div>Wed, 05 Oct 2005 21:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2594204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=2594204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2484394<div align="right" dir="rtl">כבר פעמיים אני כותב פוסט שלם שנמחק... לפחות ידי תרפיית כתיבת הפוסט יצאתי... הפעם, אני כותב את זה בוורד קודם. לא לוקח סיכונים.:) נתחיל בזה שאני חייב לומר לגבי הויכוח בפוסט הקודם. המטרה היתה לשם שמיים, לא התכוונתי להפוך את זה לאישי, חלק מהקוראים לקחו את זה אישי וחבל. לכן, אני חייב לציין שאין בי שנאה ולא תהיה כלפי שום דל"י כזה או אחר, רבים מחבריי הם דתיים לאומיים, הויכוח שלי אידיאולוגי נטו. לא אוכל בלי לסיים בבקשת סליחה ממי שנפגע מדבריי בתקווה שהוא אכן יסלח. מציאת כישרונות כישרונות עצמיים... לאחרונה, החלתי בהליך חיפוש כישרונות חבויים שבי, לכל אחד מאיתנו יש כישרונות חבויים, פנימיים, שמסיבות כאלו או אחרות לא נחשפים או נשארים מודחקים. שווה לחפש. בטוח תמצאו. שווה לנסות לפתח אותם. זה נותן המון סיפוק עצמי. <P class=MsoNormal dir=rtl st</div>Fri, 16 Sep 2005 15:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2484394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=2484394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2458011<div align="right" dir="rtl">שקדתי על פוסט ארוך במיוחד... עם כמה מחלקות. שמרתי ולפני שזה הספיק להתעדכן הכל קרס...תורה שנגזר עליה להישכח....?? ניצוצות שכבו או ניצוצות חבויים...??חבל. גם זו לטובה !!אולי אצליח לשחזר ביום מן הימים. לילה טוב !</div>Sun, 11 Sep 2005 00:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2458011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=2458011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2439864<div align="right" dir="rtl">את התגובה הזו כתבתי לאחר שקראתי בשני בלוגים מהנקראים על ידי, פיה וסוניה דברים העומדים ברומו של עולם, ומפאת אריכות הדברים נמנעתי מלהגיב שם והעדפתי לעשות את זה כאן במגרש הביתי... ראשית, אקדים ואומר שאין לי כל כוונה לפגוע במישהו בתגובתי זו אלא שאני מרגיש חובה להעלות כמה נקודות מחשבה בנושא רגיש אך חשוב זה. כל אדם באשר הוא, מתאים את דעותיו בהתאם לחברה בה הוא חי ובהתאם לרצונותיו, תאוותיו, הגנת כבודו וכדו'. אינני מאשים את פיה על יחסה הבוטה, הסולד והשונא כלפי הציבור החרדי ככלל. עצם העובדה שבחרה בדרך חיים דתית בהגדרתה ויותר קרובה לחילוניות לאומית במהותה, הייתה כנראה כהתחלה בסביבה דומה ובמשך הזמן מטעמי נוחיות (רצונות, תאוות ודומיהם) כאלה או אחרים. ככזו אך טבעי שתשנא את הציבור החרדי, הציבור החרדי במהותו מציין את הדרך התורנית האותנטית</div>Wed, 07 Sep 2005 19:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2439864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=2439864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2434353<div align="right" dir="rtl">זה נושא מורחב מאוד בכדי לצמצם אותו לפוסט אחד, אז לכן אתייחס לכותרת זו בפן האישי וקצת מהכללי ואשתדל לקצר כמהשרק ניתן. "כל אחד והאמת שלו" - אמירה שאני לא כ"כ מסכים איתה במובן האבסולוטי שלה אם כי היא נכונה במידה רבה בתהליך חקר האמת העצמית של כל אחד מאיתנו. הגורמים לרצון להגיע לחקר האמתהינם שונים: הרגשת ריקנות - זרימת החיים הנוכחית נראית לאדם ריקנית מדי בכדי שתישאר כך לכל תקופת החיים. הבנה שכלית - הבנה שמוכרחת להיות תכלית אידאלית, ערכית לייעודנו בחיים. צרות - גורם שנותן לאדם לבחון את חייו באספקטים חדשים כי קשה לאדם לקבל שחייו נועדו להיות מלווים בצרות תמידיות. לכן הוא מחש את הדרך החדשה שתביא לאושרו על אף הצרות או שתעלים את צרותיו. האדם מטבעו גם כשהוא ניגש לחקור את האמת ובכוונה להסכים לשנות את הרגלי החיים שלו בהתאם לממצאיו ביחס לאמת, בטבעו הוא מעוניין להישאר במסגרת ש"תתאים לו" דהיינו, או שלא תשנה את חייו בכלל באספקטים המעשיים של החיים כי טוב לו כך איך שהוא היום ואפילו אם הוא מסכים להשתנותגם בחיים במעשיים הוא מעדיף שהאמת תגרום לו להשתנות למשהו שנוח לו איתו או שהוא מעריך אותו או</div>Tue, 06 Sep 2005 18:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (פילוסוף)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=130177&blogcode=2434353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=130177&blog=2434353