http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835זהו בלוג הערצה לכל הגברים השווים בישראל. יש שלושה כאלה: סבסטיאן. מוזטל. ויאיר לפיד. כל מי שרוצה לכתוב עליהם, אליהם, לכבודם, בלוג זה פתוח למעננו. וגם אנחנו נכתוב, נאייר, נאיר, נעיר על המוערצים עלינו. אפילו אם זה אומר שצריך לקרוא אותם!heCopyright 2026 תעשו לי ילד. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835http://f.nanafiles.co.il/upload/62005/IsraBlog/129835/misc/2493927.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=9036003<div align="right" dir="rtl">הכי קל זה לזרוק רפש, להטיח רפש, להגיד דברים לא יפים, בציבור, בפומבי בפרהסיה. זה הכי פשוט. אולי אפילו יותר פשוט מזה זה לפתוח עצומה באינטרנט. כל מה שצריך זה איזה ממורמר אחד שלא מבין מהחיים שלו ולא יודע מה טוב לו, לנו ולעם היהודי כולו. הוא הולך לאתר, פותח עצומה וג'ורה כנגד כל הטוב והמיטיב באומתנו הנשגבת. לא, אין הכוונה כאן לעצומה נגד חגיגות הששים, כאילו למי איכפת מזה. אבל כשמתחילים עם עצומות שכאלה, שיוצאות כנגד קודש קודשי הקודשים שלנו כעם, אזי חייבים לקום ולצעוק צעקה גדולה. עד מתי רשעים יעלוזו!? עד מתי צדיק ורע לו?! עד מתי ימישו לרדוף את יאיר שלנו?</div>Sun, 20 Apr 2008 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=9036003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=9036003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=8338634<div align="right" dir="rtl">אז כן, כולנו יושבות ומחכות, סופרות את השעות, ולו ידענו איך לעשות כאן ספירה לאחור, ברור, כאילו דה שהיינו שמות את זה כאן, אבל ביום שישי הקרוב יאיר, נירו יאיר, לפיד, בן האדמו"ר טומי, עומד להתחיל להגיש לנו את החדשות שלנו. אין מה לדאוג, עולמנו יהיה מעולה. עולמנוו מצוין, כי נוכל לבהות במאמי שלנו, יו יאיר, אתה המלך, המשיח, העליון, הגדול, הגיבור, הנהדר. מאמי! מאמי! מאמי! ולא רק שלראות אותו יעשה לנו את העולם מווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווושלם ו100מ, אנחנו גם יודעות שהחדשות שהוא יראה לנו יהיו חדשות טובות. איך אנחנו יודעות אתן שואלות? כאילו, דה, וי, ברור, הוא כתב את זה בעיתון שלו!!!111111!! אתמול או שלשום לכבוד השנה החדשה המאמי, יאיר, נירו יאיר, לפיד כתב לנו שאין לנו מה להתלונן. אנחנו נוסעים לטורקיה, אז אנחנו לא מתלוננים. הוא אומר לנו שהכל טוב. זה רק התשקורת שבגללה אנחנו חושבות שרע לנו ומתלוננות כל היום. אתה טועה יאיר, אנחנו מתלוננות כל היום כי אנחנו לא איתך!!1 לכן רע לנו, לכן אנחנו מתלוננות. אבל אחרי שנתחיל לראות אותך נותן לנו בחדשות הטובות, אז נפסיק להתלונן. נקליט א</div>Wed, 02 Jan 2008 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=8338634http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=8338634http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=5226422<div align="right" dir="rtl">אבל אנחנו כן. אז תקראו אצלה, ותגידו לה שהיא טועה. יאיר הוא מלך.</div>Tue, 07 Nov 2006 21:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=5226422http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=5226422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=4897623<div align="right" dir="rtl">כולם חוץ ממך נכשלו. אבל אתה, יאיר שלנו, אתה המלך, שלמדת עיתונות חופשית מהי מאביך שדם עיתונאים זורם גם בעורקיו, אתה לא נכשלת. כולם נכשלו במבחן הענווה, אבל אתה ענו מכולם. כה ענו שאתה יכול לדבר בשם כולם. כולם נכשלו במבחן האמינות, אבל אתה אמין מכולם. כה אמין שכל מה שאתה כותב נכון, כלל שיש יותר מאמת אחת. כולם נכשלו במבחן ההגינות, אבל אתה הגון מכולם. אתה מנסח כתב האשמה ללא יכולת התגוננות. כולם נכשלו במבחן העקביות, אבל אתה עקבי מכולם. לא משנה מה יקרה, אתה תתמוך בשלטון. כולנו יודעים שהתקשורת הישראלית יקרה לך, וטוב שכך. גם אתה יקר לתקשורת הישראלית. יותר מכך, אתה יקר לכולנו. אתה ותמונתך הנפלאה. אתה הנפלא. אתה והקמפיינים המוצלחים שמשתמשים בשירותך התקשורתניים המוצלחים. ומפיצים עצמם לדעת כזבל בתיבות הדואר האלקטרני שלנו. אתה כל כך יקר לנו. אל תלך. תמשיך להטיף לנו מוסר. </div>Thu, 21 Sep 2006 16:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=4897623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=4897623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=3891133<div align="right" dir="rtl">האליל הנערץ יאיר נירו יאיר לפיד מתארח השבוע ב"תיק תקשורת". 25 דקות של שיכרון חושין עם השיער השחור והמזדקר (קצת מאפיר.) הוא עיתונאי!!!! הוא עיתונאי!!! אבל הוא מלך. קודם כל מלך. וזה שהוא כותב על המשפחה שלו, לא אומר שלרכילאים מותר לכתוב על המשפחה שלו. הם לא עיתונאים! הם לא עיתונאים! הם לא עיתונאים! הוא גם לא חושב שהעליהום על דודי קגלסד, העו"ד העשיר שרמס למוות אם ובנה, מוצדקת. זה הכל משינאת מצליחנים. כן, אולי זה בגלל שהוא מצליחן. ביחוד זה חורה לו כשהוא מצליח קצת יותר מדי. הוא בכלל מוצלח יותר מדי. יש לו גם חגורה שחורה. ושיער שחור ומאפיר, איזה גבר. איזה גבר. הוא יראה ליגאל עמיר מה זה. יש לו חגורה שחורה. הוא יראה לו מה זה. הוא מלך. ועיתונאי. לא כמו הרכילאים. והוא לא גס רוח. גם אבא שלו לא. אבל לאבא שלו יותר מתאים פופוליטיקה. לשבת חצי שעה מול המסך ולהגיר ריר או רוק או מהשהוא לא שם בשיער שלו. המלך יאיר נירו יאיר לפיד יילך לפוליטיקה, כשיפסיק להיות מפונק. ואז הוא יעלה את הרמה. בטוח. או שירים אותנו. ואת המורל שלנו. איזה גבר מצליחן. הוא גם חבר של דורי קגלסבד, ולכן הוא לא רצ</div>Thu, 04 May 2006 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=3891133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=3891133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=2112501<div align="right" dir="rtl">כן, לא רק אנחנו מעריצות, גם ברכה. גבינה לבנהלוח שחוריאיר לפידטומי לפידחג העצמאותכחול ולבןכתום וכחולאפל עמוק</div>Sat, 16 Jul 2005 14:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=2112501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=2112501http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=2000249<div align="right" dir="rtl">אהח, הוא ראה להם את הלבן בעיניים, תסתכל לי בעיניים, הוא ראה להם את הלבן בעיניים. הגבר האולטימטיבי. יאיר לפיד כמובן. מולו יושב אהוד ברק.</div>Sun, 26 Jun 2005 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=2000249http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=2000249http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1975426<div align="right" dir="rtl">זה יכול להיות ביום השואה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל או סתם ביום שכזה, עם אסון רכבות/מסוקים/טרור או מה שלא תירצו. אז, ורק אז, אני מופיע. חגיגי ומצוחצח ויודע שהופעתי אינה במקומה. והאיש שעל פרצופו אני מופיע, עסוק בלגרשני. יהודי לא מגרש יהודי. אבל חיוך שאינו במקומו, יהודי יגרש גם יגרש. אחרת יגורש אותו יהודי. בגלל שלא הצליח לשמור על פני פוקר, ופרצופו הפך מופקר. בגלל אותה עווית שהיא אני. אנשים מסתכלים אז בבוז. כאילו אני שולט בעצמי. כאילו שזו אשמתי. והרי לכאורה ברור שהוא האשם. הוא שעל פרצופו אני מרוח. הרי זו אותה בדיחה שבזה הרגע עלתה במוחו, אותו קטע שהוא קרא, או אותו מקרה קודם שבו כבר הופעתי, שמעלה את זכרוני, ומעלה אותי. וכך אני משחזר את עצמי עד מפעם לפעם. כשאפילו לצחוק איני הופך. קפוא, בחוסר מוצא, לא לגדול, ולא להיחנק, להתקיים. לא רצוי, דחוי, ומגונה. וזאת אני יודע, שכשיעבור האסון, שמותר יהיה לחיוך להתקיים, או אז איעלם. כן אנחנו מנסים לקרב את התוגה ה1001, ונראה שנצליח לעזור בכך. בייחוד ביום שכזה שאסור לשמוח בו, ולמרות זאת אנשים שמחים בו. וכך, זוהי תרומתנו הצנועה להאדרת התוגות, <a targ</div>Wed, 22 Jun 2005 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1975426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=1975426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1960766<div align="right" dir="rtl">והכל בגאון, והכל בהדר, והכל בשבילנו, מעריצות נפלאות. אין התמוגגות גדולה יותר מלראות את המתאגרף היהודי האמיץ ביותר בכל הזמנים, יותר משמשון, יותר מבר כוכבא, יותר ממקש שמלינג, הלא הוא היאיר שלנו. אצל הגאון. איזו עוצמה הוא מקרין. איזו הילה. והכל בשבילנו. אהח, איזו התמוגגות. ארוכה במיוחד. בערך שעתיים הוא ישב שם, האליל שלנו, מוקף באלילי משנה. ואתמול בערב שוב. הו יאיר יאיר. עשית לנו שלושה ימים מזוקקים של אושר. שאנו כה זקוקות להם.</div>Mon, 20 Jun 2005 10:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1960766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=1960766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1953595<div align="right" dir="rtl">לא מעריצה אחת אנו, גם לא שתיים, כי שלוש אנו. ולא מוערץ אחד לנו, ולא שניים, כי שלושה. לראשון, נירו יאיר, אין לנו יכולת להתקרב. כה אהוב הוא על ידי כולם. ואוהב הוא את כולם חזרה. את אבא יוסף, אמא שולמית, הרעיה המוסרה, עם, ארץ ושרי אריסון. חנוק הוא ונחנק מאהבה. השני לא בליגה שלנו, ואם היה בשבילנו, גם אז לא נוכל לו, שכן אזוק הוא במלתעות החודש שעומד להיגמר. וכך התנחמנו בשלישי, החסון, המסוקס, הבשל מהשלושה. היינו נכנסות אליו, נכנסות בו, מכניסות אותו אלינו. וכניסות אלה לתוכנו, לנימי נפשנו, לפנימיותינו העמוקה, לחביונינו, לאביונותינו הכמוסות, הוא היה נכנס ואנו היינו מוכנסות, נכנסות מכניסות איתו. אולם אפילו הוא, מפלטינו האחרון אסר עלינו את הכניסה. אפילו הוא לא נותן לנו, שמאמינות בעלייה חופשית, בירידה חופשית עוד יותר ובשאר מעללים בלי סרטיפיקטים, להיכנס. ואנו נשארות ללא כסותנו, שארינו, עונתנו, אבל לפחות תורמות ל1001 התוגות שאולי יחזירו לנו את הזכות להיכנס, או שייכנסו בנו.</div>Sat, 18 Jun 2005 22:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (תעשו לי ילד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=129835&blogcode=1953595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=129835&blog=1953595