http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765אני לא צריכה שאנשים יבינו אותי. אני צריכה להבין את עצמי.heCopyright 2026 crazy cat. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/65/27/01/12765/misc/11278785.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=10254945<div align="right" dir="rtl">וואו.קיבלתי עכשיו באימייל. כלומר לא יודעת אם עכשיו... לא בדקתי את האימייל שלי שבוע ... הודעה על מחיקת הבלוג!נבהלתי לגמרי...אומנם כבר מאז מאי מסתבר שלא כתבי בבלוג. (וכתוב במייל שלמעלה משנה, מה זה השקר הזה?)אבל למחוק את הבלוג?כל כך הרבה זמן שהיה לי אותו. ותקופות בחיים.....אומנם לא עשיתי הרבה בחיים שלי, והבלוג הזה הוא די הוכחה לכמה אני משעממתאבל למחוק?זה כמו למחוק זכרון מהחיים שלי :(ועבר המון המון גם מאז הפוסט האחרון. כמו.. צבא וכאלה.לא יודעת אם אני באמת בקטע של לכתוב פה בעקביות.אבל אני כן רוצה לרפרף פה לפעמים!ואפילו לכתוב פוסטים כאן ושם......זה נוח. וזה כיף.בעע. אל תמחק בלוג יקר שלי :(זה זכרון טוב לאיזו ילדה מפגרת הייתי פעם ^^ (ועודני.. אולי פשוט קצת אחרת..)</div>Fri, 05 Dec 2008 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=10254945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=10254945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=9121133<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון הרגשות שלי משתגעים. מתערבבים. אנלא מבינה תצמי ומה אני רוצה מעצמי יותר מדי. יותר מדי יותר מדי יותר מדי. לפחות הקורס מעסיק. וכיף =]</div>Sat, 03 May 2008 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=9121133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=9121133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8700373<div align="right" dir="rtl"> פשוט די כבר. די. תתחילי לעשותא ת מה שאת רוצה. צריכה להרגיש</div>Mon, 25 Feb 2008 00:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8700373http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8700373http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8557752<div align="right" dir="rtl">לא שהיה לי נהדר... אבל היה בסיידר =) הרבה יותר בסיידר. עדיין הרבה יותר בסיידר! אבל מה הקטע של כל העכשיו טוב לי עכשיו רע לי עכשיו טוב לי עכשיו רע לי. ואני לא יכולה להפסיק לחזור על ההסטוריה של עצמי. זה לא משנה אםיש לי המון זמן או בקושי זמן הכל ייגמר בעובדה שאני עצלנית ואני לאיכולה באמת לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות. או אפילו רוצה.</div>Sat, 02 Feb 2008 22:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8557752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8557752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8471609<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שהבנתי מה כל כך עשה לי רע בפרידה. למה זה כל כך קשה. אני בודדה :( כלומר. וגם אהבתי אותו... קשה לי בלעדיו. בלעדיו ספציפית. בלי הוא. אבל ככל שאני יותר מסתכלת על זה. מתמודדת עם זה ומתגברת עליו- אני מבינה מה קשה לי כל כך. להיות לבד. כבר בזמן שהיינו ביחד הייתי לבד . בלי חברות. כולן אי שם. חסר לי בלי אנשים.... הנחמה היחידה שנשארה לי, הייתה הוא. השיחות איתו. לפגוש אותו. עצם זה שהוא לפחות ממלא חלק מהחסר הגדול הזה.... ועכשיו אין לי את זה יותר. בהתחלה העובדה שאין אותו יותר. כי כל כך הייתי קשורה אליו. היתה לי נוראית... וככל שהזמן עובר, אני מצליחה להפרד מזה. רק שהמצברוח לא עולה, ואני לא מרגישה יותר טוב. כי עכשיו הדבר הזה שמילא לי חלק מהחור הלך ואין כלום. אף אחד. </div>Mon, 21 Jan 2008 21:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8471609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8471609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8462471<div align="right" dir="rtl">הגעתי למסקנה שהבנתי מה מושך אותי כל כך בקולנוע- השלמות. אפשר למצוא אותה בכל סוג של סרט או סדרה. איכותי או לא. מטופש או לא. דרמטי, מותח, פעולה, קומדיה, פנטזיה או מה שלא יהיה. בימוי טוב או לא, משחק טוב או לא- תמיד דבר אחד יישאר קבוע בקולנוע... וזאת השלמות. איזה סוג של שלמות? השלמות שהיא הידיעה מה הולך לקרות... כל דבר שרואים או שומעים בקולנוע מספר משהו. יש לו משמעות. אין סצנה, אין דמות, אין צילום שלא תהיה לו משמעות. אם רואים משהו קורה, זה כי אנו צריכים לראות את זה קורה.. זה יקדם את העלילה זה יעביר את המסר. השלמות שהיא- מה ששם זה מה שצריך. בלי שום דבר מיותר... הכל מוגש לצופה על מגש של כסף- זה מה שאנחנו רוצים שתראה.. שתרגיש.. שתבין. בגלל זה אני אוהבת את הקולנוע כל כך. כי אין שם משהו שלא במקום. הכל נמצא במקום. הכל מחושב. הכל מסודר. מושלם. וזה גם בספרות דרך אגב. :) באמנות. זה הכל </div>Sun, 20 Jan 2008 16:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8462471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8462471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8429956<div align="right" dir="rtl">הסחות דעת זה אכן דבר נהדר :] כלומר. ב-90% מהזמן... לשרוף תזמן ... לשרוף תרגשות שילכו P: אולי זה יהיה יותר מהר משאני חושבת? הלוואי. ובלי קשר- לנהוג זה כל כך כיף. נהגתי היום שוב עד חיפה... הלכנו לקונסוליה של צרפת בשביל לעשות תעודת זהות צרפתית.. אני אצטרך לחזור לשם עוד בערך 3 חודשים.. מה שאומר שכבר אתחיל את הקורס ... אז אצטרך להשתחרר באיזה שישי כדי לקחת אותה. מקווה שזה יהיה אפשרי.... כל מקרעיי.. לנהוג בחיפה זה חתיכת דבר! כאילוווו מה נסגר עם הכבישים שם. עם כל הבנייה הזאת אין לי מושג איפה אני נוהגת, אם אני בנתיב הנכון או בפנייה הנכונה. איכשהו הצלחנו לצאת משם.. D: אז זה כיף לנהוג! אבל אני עוד צריכה להתאמן בזה.. אני מהזה גרועה בזההההה. והחניות שלי בכלל צריכות להשתפר טילים. ! ! !</div>Tue, 15 Jan 2008 19:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8429956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8429956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8389750<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה שאני לא יכולה...! :( אולי הזמן ירפא, הזמן יעביר. טוב- אני יודעת מנסיון שהזמן מעביר רגשות כאלה.. שהן סוף סוף יעלמו לאט לאט... אבל אין לי כוח!!!!!!! נמאס לי להרגיש כל כך נורא שאני רוצה להתקשר, לדבר איתו. סתם על השטויות הכי קטנות שקורות לי. אבל אני לא יכולה!! אני לא יכולה, כי אסור לי לדבר איתו. אסור לי להמשיך לתקשר איתו. כי אם אני מרגישה ככה כלפיו, ולא יכולה להיות איתו, אז אני לא אמשיך לדבר איתו כאילו הכל אותו דבר. אבל אני רגילה. רגילה כל כך. ועכשיו זה כאילו משהו בתוכי נקטע- איזה איבר.. ואני לא יכולה לתפקד בלעדיו. כי כל כך התרגלתי לכל כך הרבה דברים איתו, שבלעדיו זה קשה לי. זה לא שאני לא יכולה בלי, אבל משהו שם כואב לי כשאין. כשאין לי אותו. ואפילו לא שבוע עבר, אבל זה מרגיש לי כאילו חודש . כאילו חודש שכבר לא דיברתי איתו. ואני לא יודעת מה קורה איתו, והוא לאיודע מה קורה איתי. אני בודדה. אני צריכה אנשים להיות איתם, להשכיח אותו, את זה.... אבל אין. כי אף אחד לא פה. ולא יכול. האנשים שבגילי התגייסו, בשנת שירות. והאנשים שקטנים ממני שקועים בלימודים. אין לי אף אחד. אפילו לא או</div>Wed, 09 Jan 2008 21:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8389750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8389750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8332626<div align="right" dir="rtl">רוצה להרגיש. לחוש. להריח. לראות. -געגועים- מה קרה? :/ ואיך? למרות שזה בדיוק מה שתיארתי לעצמי שיקרה... אני כבר חוששת מיום שבת. חוששת? אני חושבת..... רוצה שיהיה. אני כבר חיה מסופשבוע לסופשבוע. אבל בכל מקרה. האחרון עצבן אותי, אפילו יותר מההוא שהיה שבועיים לפניו. כלומר השיחה. וזה קשה לחשוב על זה. על העובדה הזאת. על המחשבות האלה? ולמה. למה הכל לא יכול להיות פשוט בסדר? :/</div>Wed, 02 Jan 2008 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8332626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8332626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8204643<div align="right" dir="rtl">כוס עמק מה נסגר איתי? אני לאיודעת מה בא לי אפילו. ברגע אחד זה לצייר. אבל ממש לצייר. ברגע שני כבר אין לי כוח אז אני רוצה ללכת לישון ואז פשוט לאכול! טוב לאכול זה תמיד, אבל עדיין ואין לי כבר כוח אין לי כוח לזוז ואין לי כוח להיות על המחשב אין לי כוח לצייר ואני ממש רוצה לצייר אין לי כוח ללכת לאכול לנגן אפילו אין לי כוח ויש לי זמן ויש לי זמן ויש לי הכי הרבה זמן בעולם. והגעגועים מתחילים לכלות אותי כל כך... אבל אני מנסה למצוא משהו ש...יסיח אותי כי עוד שבועיים שאין לי איתו אז מה יעזור לי להתגעגע? ולחשוב עליו ולהיות עצובה מזה? לפחות למצוא משהו, כי זה עוקץ לי בבטן ומחכה ומחכה ומחכה לצאת!!!1 אבל מה? אני לא יודעת כבר. אני צריכה להפסיק לחכות ובשניה שהחשק הזה מתחיל לעשותאת זה. ולא לוותר. דיי כבר לתקופה המעצבנת הזאת. הכל כי אני בבית ויכולה לנוח, אבל מה, כשאני יכולה לנוח אני מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי בלנוח!!! כי למה לנוח?! אני לא יכולה לנוח, יש לי מליוני דברים אחרים לעשות חוץ מלנוח. ובכל זאת רציתי לנוח. אני מניחה שזאת קללה :( אין אדם שיכול לנוח, מבלי לוותר על דברים</div>Sat, 15 Dec 2007 22:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (crazy cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=12765&blogcode=8204643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=12765&blog=8204643