http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980הטעם שנשאר מלחבק אותךheCopyright 2026 ליאורו :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=8599269<div align="right" dir="rtl">השבוע למדתי משהו חדש.תמיד, בכל תקופה בחיים, חושבים על אנשים מסויימים- שזהו, אלה החברים הכי טובים שלי.זאת חברות לכל החיים.השבוע למדתי שגם כל פעם שאני אחשוב ככה על מישהו, זה יהיה לא נכון.כי חברים מתחלפים. תמיד. כל הזמן.אין דבר כזה חברים לכל החיים.כי לפני שנתיים בן אדם מסויים יהיה הדבר שהכי מתאים לי באותו זמן. אבל עכשיו כבר לא.שום קבוצה היא לא דבר קבוע, אפילו בסוציולוגיה לומדים את זה.מבחינתי, אפילו משפחה היא לא קבוצה שאף פעם לא מתחלפת. היא בדיוק כמו כל שאר הקבוצות.אז עכשיו אני משלימה עם זה.משלימה עם זה שאני לא בקשר יותר טוב עם החברים הכי טובים שלי מהחטיבה, שאני לא בקשר עם החברים הכי טובים שלי מהמש"צים, וכן, גם על זה שאני לא בקשר עם החברים "הכי טובים" שלי ממקומות אחרים.ויודעים מה? איתכם אני גם לא רוצה להיות בקשר. עם אף אחד מכם.כי אני אף פעם לא אהיה מספיק חשובה בשבילכם. ואם אני היחידה שצריכה לעבוד על ה"לשמור על קשר", אז לא, חד צדדי זה לא יעבוד.אז אם אמרתי בזמן האחרון שאני מתגעגעת או שאני רוצה שניפגש יותר, אני כבר לא מתכוונת לזה.ולא אכפת לי אם תקראו את זה. אולי גם עדיף שתדעו מה אני חושבת.ולח</div>Sat, 09 Feb 2008 15:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=8599269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=8599269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=8535598<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי שאני אחזור לכתוב פה.הרבה פעמים רציתי, אבל לא יכולתי.בכל זאת, כמעט שלושה חודשים זה משהו לא הולך ברגל. אבל פתאום בא לי החשק, אני מניחה.לחזור לעשות דברים שעשיתי פעם, מזמן, ושכחתי שאני נהנית מהם.לכתוב, לנגן.מצאתי שתי שורות משיר שפשוט אומרות את כל מה שיש לי להגיד.אבל אני פשוט לא יכולה לכתוב אותן פה.מעכשיו הן יהיו הסוד הקטן שלנו.איזה שקט, אני טיפה מודאגת. וזה לא אני אמרתי...</div>Wed, 30 Jan 2008 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=8535598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=8535598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7855419<div align="right" dir="rtl">בתוך כל הבלאגן, כל המחשבות שמתעופפות לי בראש בזמן האחרון, נראה שאני מצליחה לחשוב גם על דברים אחרים.להתנחם, אולי.חשבתי שזה סתם. ובעצם, עדיין יכול מאוד להיות שזה סתם.לא ידעתי שיש משהו שיגרום לי לחייך עכשיו.וזה פשוט גרם לי לחייך. כל כך שמחתי לראות.מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים נירקי שלי מתגייס עוד שבועיים.פשוט בא לי לבכות.אני מרגישה שאני פספסת אותך.שאני לא רואה אותך מספיק.שניפגש עוד פעם אחת, אולי פעמיים.ואני בחיים לא אשמע ממך יותר.הספיקה לי חווית גיוס אחת של מישהו אהוב.אל תלך ממני.פתאום כולם נראים כל כך רחוקים. גם אם אף פעם לא היו כל כך קרובים<SPAN dir=lt</div>Tue, 06 Nov 2007 22:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7855419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7855419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7832812<div align="right" dir="rtl">אבל לא. ממש לא.אני לא יכולה לחשוב על זה.אני משתגעת.שוב ושוב. אני פשוט לא מבינה.עוצמת עיניים ומנסה לחשוב מה היה אם..איך היינו נראים אם לפני 12 שנים, לא היה קורה מה שקרה.לא היה נרצח ראש ממשלה.אני לא יודעת אם זה רק כי הוא נרצח, או שזה באמת ככה. ומה אני מבינה בכלל, הרי הייתי כולה בת 4 וחצי.אבל למה נראה לי שאם אותו יום היה נגמר אחרת, היינו נראים שונים לגמרי היום.למה אי אפשר לתת צ'אנס לשלום? למה אנשים נגד השלום?למה צריך לרצוח בשביל לחסל שלום?וכל העניין של הברית. זה מרתיח ומכעיס. אף פעם לא אמרתי את זה על בן אדם, לא ברצינות-אבל אני מתחילה לחשוב שמגיע לו למות. לבן האדם האחד, שלחץ על ההדק, והרג סיכוי למדינה נורמלית.יש מין הרגשה כזאת, שהוא חי כמו מלך בכלא.אז מה זה עוזר שגזרו עליו מאסר עולם?אם יש לו שם מחשב, וטלויזיה, ומיטה נורמלית, והוא לומד, ומתחתן, ומביא ילדים לעולם-אז מה כלא בזה?אולי יותר נכון לקרוא לזה בית מלון.איפה העונש?העונש על הדיבר "לא תרצח".העונש על זה שהוא רצח ראש ממשלה.עם רוצחים אחרים לא מקלים, נכון?למה דווקא איתו כן?נראה ש12 שנה עברו, ואנשים שכחו.והוא חי, חי כמו מלך.והולך עם ראש מורם</div>Sun, 04 Nov 2007 10:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7832812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7832812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7750565<div align="right" dir="rtl">למרות שאף פעם לא החלפנו מילה.הבנתי היום כל כך הרבה דברים. ואני לא עצבנית. אני לא כועסת. אני רק פגועה. אני רק נסערת ועצובה.פשוט הבנתי. הבנתי את מה שהייתי צריכה להבין כבר מזמן.הייתי רוצה לחזור אחורה בזמן.לסוף כיתה ט', או תחילת י'.הייתי עושה הכל כל כך שונה.מתנהגת אחרת באירועים מסויימים, עושה דברים שונים.שומרת על קשר עם אנשים שלא שמרתי, ואולי מנתקת קשר עם אנשים שכן.הייתי מוותרת על חלק מהדברים שלא ויתרתי עליהם. וגם להיפך.והייתי מתחברת לאנשים אחרים. אולי חלקם היו גם אלה שהתחברתי אליהם.אבל יש גם כמה שהלוואי ולא הייתי "מסתבכת" איתם בכלל.נכון שזאת לא אני. אבל ברגע שאת מגלה משהו שכל הזמן ידעת על מישהו. זה קשה. זה מוזר.זה דוחה ומגעיל אותי אפילו. בשלב מסויים.אני מצטערת על דברים מסויימים שאמרתי. ועשיתי. שגרמו את המצב.אני רוצה להיות מישהי אחרת. לא, אני רוצה להיות אני. אבל אני חדשה.אני חושבת שיום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, זה יום הזיכרון שאני הכי מתחברת אליו.אולי בגלל שזה בן אדם אחד. ולא איזשהו קולקטיב.זה משהו שאיכשהו, פשוט הרבה יותר נוגע בי.אני לא טיפוס שמתרגש מאוד מטקסים. לא משנה איזה.טוב, לא בדיוק. א</div>Wed, 24 Oct 2007 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7750565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7750565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7631529<div align="right" dir="rtl">מזמן לא צחקתי.לא ככה.פתאום נזכרתי כמה צחקתי ביום הזה. ואני רוצה שוב.שוב לצחוק ככה.ולעשות חכה משנורקלים ומטענים, ולדוג בגדי ים מהמרפסת שלמטה.ולעשות סתם. שטויות.גם אם זה לאכול שן שום.</div>Tue, 09 Oct 2007 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7631529http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7631529http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7569296<div align="right" dir="rtl">[הקטע הבא נכתב אתמול, אבל ישרא המטומטם בטירוף לא הסכים להעלות אותו, לכו תדעו למה. ניסיון שני:]איזה תקופה מעצבנת. מצב רוח מוזר. יותר מידי דברים לעשות, ואיכשהו, כל מה שבא לי לעשות זה לשכב במיטה, לבד, ולשמוע מוזיקה. אולי גם לנגן קצת. אבל זהו. וזהו.היום זאת הפעם הראשונה שהודיתי בזה בפני מישהו.והיא אמרה שזה טוב שאני אוספת את עצמי, וכן עושה הכל.שאני לא שוקעת בדיכאון שלי.אני לא בדיכאון. אני פשוט רוצה קצת שקט. קצת לבד.אז כנראה שזה שבת דודה שלי וסבתא שלי ישנות פה היום זה לא כזה נוח.זה לא כזה נוח שסבתא ישנה לי בחדר ובת דודה שלי ישנה אצל אחותי.זה לא כזה נוח שכל מה שנשאר לי זה לבחור בין מזרון בחדר שלי, ליד סבתא, כלומר- לקפוא מקור ולקום ב6 בבוקר.או לבחור לישון למטה, בממ"ד, ולמות מחום. אה כן, וגם לקום בסביבות 7.אני חייבת להפסיק להיות מטומטמת.וגם לעדכן קצת יותר.כנראה ש"יותר טוב כלום מכמעט" זה אחד המשפטים שיותר מתאימים פה כרגע.אירוני משו- אני קוראת עכשיו דברים שכתבתי פה לפני שנה בערך, שפשוט כל כך מתאימים לי גם עכשיו. כאילו אנחנו חיים במין גלגל כזה. והם יתאימו גם לאותו מצב בעוד שנה. יש אחד מתאים במיוחד</div>Mon, 01 Oct 2007 23:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7569296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7569296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7561650<div align="right" dir="rtl">כוסאמק טוב?! זה לא פייר. עד שאני כבר כותבת משהו לבלוג, זה לא נותן לי להעלות את זה. "סקריפטים אינם רשאים.." בלה בלה בלה. מזה בכלל? כולה כתבתי כמה שורות. מה כבר שמתי פה לעזאזל?! תמותו. כנראה שלא יהיה יותר טוב.</div>Mon, 01 Oct 2007 00:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7561650http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7561650http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7310006<div align="right" dir="rtl">טוב, אז אי אפשר להתחיל לכתוב ללא התייחסות לפוסט הקודם.אני חייבת לומר שהוא פשוט היה הוצאת עצבים שקשורים ולא קשורים לנושא, פשוט דברים שהתגלגלו בתוך עצמם מלא זמן והיו צריכים לצאת.אבל למען האמת, עכשיו כבר הרבה יותר טוב. נפגשנו אומנם פעם אחת מאז, אבל זה המצב כשהחבר שלך בצבא אה?בכל מקרה, הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום היא אילת.היה גדול, היה אדיר, היה חם, היו דגים, באמת שהיה לי כיף.חפירה מטורפת עם מלא בדיחות פרטיות שלא תבינו, תבוא ביחד עם התמונות, שיבואו הממ...בקרוב?[פשוט נגמרה לי המוזה ואין לי כוח לכתוב יותר.]לילה טוב.</div>Sun, 26 Aug 2007 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7310006http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7310006http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7238207<div align="right" dir="rtl">הכל נראה לא כשורה.ונמאס לי לכתוב ברמזים.ב"פואטיות".אני רוצה לכתוב דוגרי.וכל מי שחושב, שמשה וליאור זה "זוג מלכותי" שכזה, מושלם, שכולם מכירים ואוהבים- אז יש לי חדשות. אתם טועים.ואל תטעו עוד יותר, זה לא שלא היינו "מלכותיים".הכל היה באמת מושלם.כל כך אהבתי אותו.אני עדיין.אני חושבת.אני כועסת על עצמי רק בגלל זה שאני לא בטוחה.ואני כועסת עליו כי הוא גרם לי לא להיות בטוחה.אני לא יודעת מה קרה.היום כשדיברנו בטלפון, לא זיהיתי את הקול שלו.הרגשתי כאילו אני מדברת עם בנאדם זר.הוא גם לא מכיר אותי.ואני לא מכירה אותו בחזרה.אולי באמת אני פוגעת בו. כמו שהוא אומר.אני פשוט לפעמים לא מבינה עד כמה אפשר להיות אטום.ואני יודעת שהוא לא יכול לדעת אם אני לא מדברת.אבל עדין, אני מתפלאת לגלות כל פעם מחדש עד כמה הוא לא קולט.לא שם לב.זאת התנהגות שנראית לי כל כך הגיונית, כמו לשאול אדם חולה איך הוא מרגיש.או להגיד להתראות כשהולכים.אבל לא.הוא לא שם לב למה שהוא עושה.אז אני לא אומרת לו מה הוא עושה.והוא לא מפסיק להתלונן על מה שאני עושה, או לא עושה.ואני לא מצליחה למצוא את עצמי שם.בתוך כל הבלאגן.ואז כשהוא מתקשר ואומר שהוא בכניסה ל</div>Sat, 18 Aug 2007 01:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (ליאורו :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126980&blogcode=7238207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126980&blog=7238207