<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>hollow</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002</link><description>יום אחד, אני אקיא שומן.
ולא תהיה מאושרת ממני בעולם.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 distorted. All Rights Reserved.</copyright><image><title>hollow</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002</link><url></url></image><item><title>המצב..בקקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=10659121</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה אמסטרדם, היה מדהים, אכלתי כמו מגה אוביס אמריקאי ..ורזיתי.
אולי לעשן זה הפתרון. 

בכל מקרה, בצעד שתואם גיל 14, ואולי קצת גל של שפיות, חלי גרופ.
כי דיאטה ביי דה בוק, עם דודה ששוקלת אותי אחת לשבוע ומעמידה אותי במקום בלי כל הזיוני שכל שלי על כמה שאני יודעת יותר טוב מכל דיאטנית, וכן, אני יודעת, אבל אני גם יותר מופרעת אכילה מכל מאושפזת פנימית, ויותר יודעת לאמלל את עצמי מכל צורר שאיי פעם נתקל בדרכי. אז...זו הדרך. בתקווה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Mar 2009 19:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=10659121</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=10659121</comments></item><item><title>אוקיי, אז..5 שנים אחרי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=10572054</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואיכשהו לחזור לפה נראה לי הכי טבעי בעולם.
אני צריכה תיעוד, חיזוק לעצמי, משהו שיחייב אותי לעמוד בזה.
התחלתי עם הבלוגים בגיל 13, עם הבלוג הזה ספציפית בגיל 15, אני בת 20 עכשיו, משוחררת.
3 שנים של אנורקסיה
5 שנים רצופות של בולמיה שמסרבת לשחרר.
והמון,וקצת פחות, והמון משקל עודף.
התחלתי ב98, המשכתי ל54 ומחלקה פנימית.
עכשיו? קצת יותר בריאה, הרבה יותר בריאה. וחולה יותר מאיי פעם.
73, הדרך ל55 ארוכה... ומבטיחה מתמיד. 


יום ד&apos; - 25\02 : 

נכנס: פייברוואן+חלב+חמוציות מיובשות, 3 פריכיות+שוקולד למריחה ללאסוכר,קפה, גזר מאודה, ירקות מוקפצים+חזה עוף, 2 פריכיות עם לבנה+מרק נמס לייט
אנרגיה: 1100
ספורט: אפילו לא קצת.

תזכורת לעצמי: לאכול עם צ&apos;ופסטיקס לעיתים יותר קרובות, כיף ומשביע. 


&apos;&quot;טיהי צמתי 11 וחצי שעות!!!! :}}}}}&quot;&quot;, לא לאכול מ8 בערב עד 7 וחצי בבוקר זה לא לצום, זה לישון. 

לא יודעת למה אני עושה את זה לעצמי וקוראת סתומות, אבל בשם אלוהים.



יום ה&apos; - 26\02: 

נכנס: פייברוואן+חלב+חמוציות מיובשות, קפה, רדבול, ירקות מוקפצים+חזה עוף,פייברוואן+חלב+חמוציות מיובשות, תמר,גזר מאודה,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Feb 2009 08:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=10572054</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=10572054</comments></item><item><title>זה לא נגמר, למקרה שתהיתם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=7014541</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף פעם לא נגמר.


סתם, צורך להודיע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jul 2007 23:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=7014541</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=7014541</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=5569846</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;it kinda freaks me out
i cant stop thinkin&apos; about you
its been a long time since i felt like shit while runing from the world 
it may appear as if im runing from u, but youre the only onethat makes it worth coming back
3&amp;gt;.

כי נמאס מהפוסט המחורבן ההוא, וכי ככה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Jan 2007 15:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=5569846</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=5569846</comments></item><item><title>תמיד שואלים מה הטעם להתענות ולרזות, אם זה יגרום למוות הרבה לפני הרזון המוחלט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4974984</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אין טעם, אין תשובה, והשאלה לא רלוונטית
הטעם הוא לא העניין
הרזון הוא אינו אלא סממן מושך לאלפי או מליון הבטחות קדומות
הקלישאות תמיד עובדות, התעללות, פיזית גופנית נפשית, בד&quot;כ שילוב
המטרה היא מוות, ולא אחד סתמי
מוות מתמשך מתעלל וכואב, כמשך החיים שקדמו לו
אין חיפוש אמיתי לחיים ורודים של אושר ובריאות
רק סיום הריקבון, צניחה חד משמעית של הגוף, בדומה לנפש.


כל יום שעובר, וסיפור אנונימי שאני קוראת, על נסיונות שיקום או מוות, זה מתבהר לי יותר ויותר.

המכה נהייתה חתך והחתך צלקת, והצלקת על אף שהלבינה וכמעט נעלמה, הותירה רקמה צלקתית
שלנצח תשאיר אותותיה, שמאותו הרגע יצרה דמות חדשה
הישנה לעולם לא תשוב, החדשה לעולם לא תשלים את פוטנציאל הקודמת
השיא כבר הגיע, והגובה החדש לשאוף לו, הוא צניחה, דרמטית כפגיעה עצמה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Oct 2006 20:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4974984</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=4974984</comments></item><item><title>אוכלת מקיאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4643729</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוכלת מקיאה, אוכלת מקיאה, אוכלת, נחה, מקיאה, מקיאה אוכלת ונחה ומקיאה ואוכלת ומקיאה ומקיאה, ומסתכלת ואוכלת ומקיאה

בקרוב פעם רביעית מהבוקר, בע הכל נספג ונשאר
כאילו שמשנה בכלל
20,000 קלוריות או 7

חודש וחצי לא היה לי בולמוס, בגלל המלחמה והכל, ולא מחשיבה פעמיים שדחפתי אצבע בשירותים והוצאתי ממש קצת, סתם כדיי להרגיע את עצמי שאכלתי 900 קלוריות באותו יום ולא 960.

שמרתי בשביל איזה מבחן מיונים של העתודה, היה ממש סבבה, תפקדתי ליגה, חברותית חייכנית ובטוחה בעצמי, עם אחלה שפת גוף.

הופ בוקר, כל האוכל בבית כל המקרר כל הארונות כל פיסת חרא מחורבנת שמצאתי הכנסתי לפה
והכל אני שונאת, לא מצליחה לחשוב על דבר אחד שאכלתי, שביום שפוי הייתי עורגת אליו בלי שום קשר ליצר הפרעתי כזה או אחר.

יאללה, על הזינשלי. בחיי

יש למישהו עבודה בשבילי? איזור הצפון.
במרכז מצאתי כ&quot;כ הרבה זמניות, פה אין כלום, גמככה אין סניפים של כלום
ואם כבר יש מעסיקים משפחה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Aug 2006 15:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4643729</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=4643729</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4251168</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך אני מחכה לזה, כמו ליומולדת, או חופש גדול
מחר בגרות אחרונה החודש, הבאות יהיו ב10-12.7
סופסוף קצת חופש, ושקט, וזמן פנוי לטחון שעות במיטה ולצום,לצוםלצוםלצום, עד שכל חתיכת שומן מחורבנת ששימרתי החודש תעוף, ויותר מהחודש, וגם קצת אח&quot;כ, 
מוזר,
חשבתי ש&apos;להוכיח להם&apos; היא המטרה הסופית, אבל הם כבר הלכו
אח&quot;כ חשבתי שהנשף
מתישהו חשבתי ש-למות
מסתבר שלא,
רק להיות רזה
מילה מטומטמת בתרבות עוד יותר,
אומרת לי הרבה מעבר למשמעות,
סביר שאני הדפוקה.

היי, מופרעות אכילה יקרות, שהן גם מלצריות[?], תכלס, לא מקבלים 5 שקל יותר על כל 5 קילו פחות, בטיפ?
כסף זה טוב, גם מוח ריק ועיניים שקועות, שחורות
עצמות בולטות וצריבה מתמשכת בקיבה, למה לא.

אני צריכה חופש, דיי מחזיקה מעצמי שהתחלתי לאכול בשביל הבגרויות
אבל מספיק,
צריכה חופש לעצמי, בחיי
זיונים רנדומלים, מסיבות, צומות אלכוהול, כ&quot;כ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Jun 2006 22:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=4251168</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=4251168</comments></item><item><title>אה נספחים P:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3516041</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נישוקלת להעיף את המחשב, או לפרמטלותחיים
אז בהיתי בכלמיני תיקיות
בכלמקרה
הנה..הטינספריישן שלי.. ואם זה לא ט&apos;ין לכם מספיק , אז קקי עליכם:]
לארוצה להיות גופה, רק לא שמנה P:

זאת..הממ תמונה מלפני שנה+-
וישלי אגודל Oo הוא נחתך בצילום:]
אה..וזה היה קעקוע חינה דיי אומואי כזה.אבל חמוד
בכלמקרה.. 52קילו...ובשביל הגוף שלי..זה טוב/=

וזאתי, מלפני חצי שנה
עם משקל של בהמה..אבל כושר לא אנושי
אז עוד אפשר להחליק לי/= חח
71?..כה קילו Oo, 
השניצלים בצדדים של הבטן:] חח כל שניצל 5 קילו
היה אפשר לעשות פסטיבל בשר לילדים רעבים באפריקה מהשניצלים שלי P:


מה שמשעשע, ופאתטי באחד
זה שבתקופת ה52 הרגשתי פרה..
בתקופת ה71, הרגשתי דיי סבבה
עכשיו באמצע
ועכשיו הכל זין :]
להלהלה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Mar 2006 15:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3516041</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=3516041</comments></item><item><title>אממ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3509722</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כברהרבה זמן שאני בתאוריות חוזרות ונשנות
כי,
כשחוזרים אחורה מתחילים לערער את כל ההיסטוריה
אז אולי הייתי אובססיבית מדיי
אולי לפחד לגעת בשמן כי אולי זה יספג בעור ואני אשמין [טח] זה אובססיבי מדיי אולי..להקיא דיאט קולה, זה אובססיבי מדיי
אולי העובדה שבגאד דאמפולין צמתי, כי במטוס אכלתי סלט פירות בגודל של מצית, זה אובססיבי מדיי
אולי שנה וחצי של זיוני שכל לכל העולם על דיאטות, וכמה צומות זה בריא לגוף, וחלבונים מעודדים צמיחת שריר, ומשלשלים מטהרים, וכמה אני טועה, וכמה הכל בגלל שאני מעפנה עם הפרעות פסיכולוגיות, ועובדת על עצמי, ועובדת על זה שאני עובדת על עצמי, ואמביוולנטיות ושיכנועים עצמיים וחברתיים בלי סוף, זה אובססיבי מדיי
ובאמת שזו תמצית, כי הדיאלוג הפנימי אףפעם לא מפסיק

אולי אני חושבת ככה כי שמנתי.
וכשאני ארד אני אחזור להכל, ואמחק את הפוסט, ואשכח מכל תדמיתהניו-הילה שאימצתי.

ראיתי היום מישהי שהייתה איתי במסע ההוא
אני חושבת שאנשים אומרים שפולין משנה אותך כבנאדם, הם מתכוונים בהשקפה על חיים
בלי קשר בכלל לכל עניין השואה
בהתחלה זה נורא תסכל אותי, כי ברמת ה&apos;שואה&apos;, לא ממש הרגשתי שם הרבה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Mar 2006 13:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3509722</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=3509722</comments></item><item><title>משעמם לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3446555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מויבנזונה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Feb 2006 19:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (distorted)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=126002&amp;blogcode=3446555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=126002&amp;blog=3446555</comments></item></channel></rss>