http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888בבלוג מאמרים לחידוד דעות והשקפות, נותן שאלות בנושא אמונה; בירור סוגיית טילטול והוצאה מרשות לרשות בשבת; אתגר מחשבתי לאנשים הרוצים בירורים בנושאים תורנייםheCopyright 2026 tito. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=7469462<div align="right" dir="rtl"> בהא"עספר חשוב שבאופן מדעי מפריך הנחות יסוד של בקורת המקרא ואסכולה של גרף &ndash; ולהאוזןGraff ו-Wellhausenראיות בלשניות ליציאת מצרים - דע מה להשיב לאפיקורוסמשנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א', הל א' &ndash; ד':א' יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם.ב' לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י) הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.ג' [ה] המצוי הזה הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף.ד' [ו] וידיעת דבר זה מצות עש</div>Mon, 17 Sep 2007 23:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=7469462http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=7469462http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2960561<div align="right" dir="rtl">בהא"עהחלטתי להביא כאן מאמר שנרשם על פי שיעור שנמסר על ידי ר' נתנאל עוזרי זצ"ל הי''ד בשנת תשנ''ז, אחרי עריכת רישום זה, הודה רב עוזרי שצריך להרחיב את הנושא ולהביא עוד ראיות. לצערינו, עד יום הירצחו, לא זכינו לביאור זה ולכן אני מביא מאמר גולמי איך שהוא בלי הערות.מקומו של המזבחמצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות וחוגגים אליו שלש פעמים בשנה, שנאמר ועשו לי מקדש (שמות כ"ה ה') (משנה תורה, הלכות בית הבחירה פ' א' הל' א'). אפ על פי כן, גוברים קולות האלו שטוענים שבית המקדש יפול מן השמיים ושאי אפשר לבנות את המקדש משום שלא ידוע מקום המזבח ולכן אין לנו אלא לחכות... ברם שכל הישר אומר שבידינו לגלות מקום המזבח משום שנצטוינו לבנות בית הבחירה, אחר נעקרה מצות עשה מן התורה. לכן, מאמר הזה מתמקד בניסיון לגלות מקום של המזבח ולדחות הטענה הנ"ל. לצורך הזה יש להתבונן בהלכות הבאות:המזבח אין עושים אותו אלא בנין אבנים. וזה שנאמר בתורה מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ' כ''ד) שיהיה מחובר באדמה. שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות. וזה שנאמר ואם מזבח אבנים (שם כ' כ''ה) מפי השמועה למדו שאינו רשות אלא ח</div>Mon, 05 Dec 2005 10:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2960561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=2960561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2509916<div align="right" dir="rtl">בהא"עייחודה של תשובה בעבודת ה'במקרא מוציאים ארבעה סוגים של התמודדות האדם עם חטאו. אדם הראשון ושאול המלך מנסים למזער את אחריותם ולהעביר אותה לאחר. אדם הראשון (בראשית ג', י"ב) מהעביר אחריות לחוה, דומה לו שאול המלך מתחמק מאחריות כאשר שמואל הנביא בא אליו בגלגל בלתי מוזמן לחגיגת שאול ועם; שאול מתחמק מאחריות ומנסה להעביר אותו לעם אשר רצה כביכול לזבוח לה' ודוחה חשבון נפש לאחרי החגיגה בנוסח מלכי גויים (שמואל א' ט"ו, י'-ל"ה).קין מתכחש לחטאו לחלוטין (בראשית ד', ט') ואינו מוכן להתמודד עם מעשיו ומקבל עונש בהתאם.גרוע מכולם הוא בלי ספק אהוב נפשם של צמרת השמאל: מלך ישראל אחאב בן עמרי – אחרי פרשת כרם נבות כאשר אליהו הנביא בא להוכיחו. איש הזה לא מתכחש, אבל גם לא מתבייש ממעשיו, תשובתו של בעל זרוע החצוף היתה קצרה וחד משמעית בשתי מילים: המצאתני אֹיבי (מלכים א', כ"א, כ'), היינו, כן, עשיתי את זה ומה תעשה לי. לא על עבודה זרה והחטאת רבים נחתם גזר דינו של אחאב אלא דווקא על דבר כרם נבות, שאפילו שק וצום לא הועילו לו (מלכים א', כ"א, י"ז-כ"ט).לעומתם, ישנו איש בודד שכל הרוצה להצטרף לקהל שונא ה' חייב לגנותו ולבקרו ב</div>Wed, 21 Sep 2005 14:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2509916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=2509916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2404259<div align="right" dir="rtl">בהא"עכלכלה ע''פ תורה עיינתי במאמרו של יוסף יצחק ליפשיץ ''האם היהדות היא סוציאליסטית'' שפורסם ב''תכלת'' מס' 17 - קיץ התשס''ד - 2004. ברצוני להתיחס לעיקר טיעוניו בתחילה, אז אחל עם בירור קצר של קפיטליזם וסוציאליזם ועם באור דעתי בנושא הנידון. ראיתי לנכון להקדים ולדון בשלוש טענות עיקריות שהועלו במאמר: א' מצות צדקה ודאגה לחלשים הנה דבר התלוי ברצון הטוב ותיקון מדות של הנותן ונופלות בגדר של מצוה דתית ''בין אדם למקום'' וכפיה לצדקה נובעת משום כלל ''כופים על מדת סדום'' מסוג מיגדר מילתא. - קביעה לעיל מתאימה יותר לתפיסה פרוטסטנטית הגורסת שצדקה תלויה במוסריות ורוח הנדיבה של אדם. לעומת זאת, כפיה לתת צדקה ביהדות היא כפיה מצד הדין משום שמדין תורה לוקים על אי קיום מתנות עניים וחבלת משכון; היינו, אדם שעבר על האיסור ולקח לעצמו פאה, עוללים, פרט, לקט או שכיחה ולא קיים עשה שבהם, מישכן חברו ולא החזיר לו העבוט, חבל אלמנה ולא החזיר המשכון או חבל כלים שעושים בהן אוכל נפש לוקה מן התורה (מכות ט''ז; משנה תורה הלכות סנהדרין פ' י''ט הל' ד'; פירוש משניות לרמב''ם מכות פ' ג', משנה א', מהדורה של ר' י' קאפח זצ''ל, הוצאת מ</div>Thu, 01 Sep 2005 11:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2404259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=2404259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2312028<div align="right" dir="rtl">בס''ד עלפי התורה אשר יורוך בירור אמיתת תורה שבעל פה כפי שנמסרה בשרשרת קבלה וחוברה בתלמוד (משנה וגמרא) ע''י תנאים ואמוראים כנגד שיטות בייתוסים, צדוקים וקראים אנא ה', חזק ידיים רפות ללחם מלחמת קודש נגד פרקי עול מלכות שמיים אשר בהבלי פיהם הטמאות החטיאו עם ה' והסיטוהו לאורחות עקלקלות למקור מים רעים לחצוב בורות אשר אין בהן מים. משה קיבל תורה בסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה, וזאת תורה שבעל פה אשר עברה ממשה איש מפי איש עד שרבנו הקדוש חבר משנה. נביאי ה' ומחברי כתבי קודש תמיד ראו תורה שבעל פה ובכללה גזרות, תקנות ופירושים של בתי דין כחלק בלתי נפרד של תורת ה' וכך התיחסו אליה &ndash; א. ירמיהו הנביא (ירמיהו י''ז, כ''א-כ''ב) מוכיח תושבי ירושלים על חילול שבת על ידי מלאכת הוצאה וגם נחמיה מתלונן שביהודה מביאים משא ודורכים בגתות ביום שבת (נחמיה י''ג, ט''ו) שביחד עם שאר מלאכות אינן מפורשות בספר תורה, חוץ ממלאכות הבערה, חריש וקציר, אבל הן כן מפורשת בתורה שבעל פה בין שאר מלאכות שבת (מסכת שבת פרק ז', משנה ב', לענין סחיטת ענבים</div>Thu, 18 Aug 2005 10:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2312028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=2312028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2129440<div align="right" dir="rtl">תורת משה אנא ה' חזק עם דל ושארית שומרי אמונים העומדים על הפרץ נגד בעלי דעות נפסדות אשר שרצו על פני תבל במאתיים שנים אחרונות, פרקו עול וציירו להם מטרה להכחיש תורת משה כדי להחליפה עם תורות הגזע שונות ומשונות אשר תשמשנה למטרותיהם הזדוניות. והנה לא יכלו להשלים עם קיום נבואה ובמיוחד עם נבואות שהתגשמו. לכן המציאו השערות חסרי טעם על זהותם של מחברי ספרי מקרא חרף עובדות הסתרות שיטותיהם. כמוכן דיברו סרה על מלך יאשיהו ויחסו לו חבור ספר דברים ולא למשה מפי גבורה כי לא יכלו לסבול נבואת משה על בחירת ירושלים (דברים י''ב, ה'; שם, שם, י''ח; שם י''ד, כ''ג-כ''ד; שם ט''ו, כ'; שם ט''ז, ב'-ו'; שם י''ז, ח'; שם כ''ו, ב').לפני שאתחיל לסתור טענת שוא הזו יש לבאר רקע ההיסטורי של בית ראשון ומלך יאשיהו. מאז יציאת מצרים בתוך עם ישראל נוצרו שני השבטים גדולים ויריבים אשר ניסו לקחת מושכות הנהגת עם ישראל בידיהם: יהודה ואפרים. יהודה כשבט הגדול במספר (ראה במדבר כ''ו) וחזק בכח צבאי ובצד השני אפרים אשר ממנו יצא יורשו של משה רבנו יהושע בן נון. מתיחות הזו בין השבטים ניצל היטב ירבעם בן נבט כאשר נמלך על ישראל בעת פילוג מלוכה</div>Tue, 19 Jul 2005 12:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=2129440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=2129440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=1799815<div align="right" dir="rtl">בהא"ע בענין טלטול בשבת למען זיכוי רבים אני מבקש מצור ישראל לב טהור ושכל ישר ע"מ למצוא דרך אל לבם של בני ישראל יראי דבר ה'. הוצאה מרשות לרשות היא אחת מל"ט מלאכות אסורות בשבת מן התורה (משנה שבת, פרק ז', משנה ב') ולפיכך כל המוציא מרשות לרשות בזדון חייב כרת, בהתראה ועדים סקילה, ובשגגה חטאת. איזו היא רשות הרבים שמדובר בה ושבה אסור לטלטל ד' אמות? "מדברות, ויערים, ושדות, ודרכים המפולשין להן, ובלבד שיהא רוחב הדרך שש עשרה אמה, ולא תהיה עליו תקרה" (משנה תורה, הל' שבת פי"ד הל' א', ע''פ ברייתא, שבת, ו.).לכן, כואב לי כאב רב בראותי בכל שבת שהמונים מציבור שומרי מצוות נכשלים באיסור הזה.כדי לבאר ענין הזה צריכים לעיין בנקודות הבאות:א' הגדרת רשות הרבים כמקום שבכל יום עוברים בו שישים ריבוא.ב' לערב במקום שאינו מוקף במחיצות אלא ב''צורות הפתח'' בלבד.ג' גוי או יהודי שאינו מודה בעירוב אוסר לאחרים לטלטל. ענין שישים ריבוא לפי הגדרה הנ"ל בכל עיר ועיר ורוב היישובים ישנה רשות הרבים ולכן אין אפשרות לערב במקומות האלו. המערבי עירוב סומכים על דעה האומרת שרשות הרבים הינו מקום מפולש עם שערים מכוונים זה כנגד זה שס</div>Thu, 19 May 2005 21:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (tito)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=1799815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124888&blog=1799815