http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779בלוג. מה צריך יותר מזה?heCopyright 2026 חלילנית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9629633<div align="right" dir="rtl">היום קלטתי לראשונה שאני מפקדת.... הענקתי דרגות לחיילת שלי! עשינו פריסת מגניבה ( שהצלחנו לארגן תוך 5 דקות, כל הכבוד למדור משא"ן... ), והענקתי לה דרגות סמל יחד עם המפקד שלי. בהחלט מגניב... :)</div>Wed, 23 Jul 2008 18:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9629633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=9629633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9521819<div align="right" dir="rtl">אני כ"כ עייפה.... אני רק רוצה לישון. תקראו לזה תסמונת יום ראשון, שביזות יום א', איך שבא לכם... אני קוראת לזה מעט מידיי שעות שינה בלילה... :) השבוע הולך להיות משעמם, אני כבר רואה את זה. שבוע שכולו במשרד. שגרה זה רעעעע....</div>Sun, 06 Jul 2008 20:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9521819http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=9521819http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9386085<div align="right" dir="rtl">איזו תקופה לחוצה ועמוסה... מלאה בכנסים, סיורים, טיולים, והמון המון פעילויות. איזה כיף!! למרות שכל תכנון וארגון של פעילות כזו מלווה בכאבי ראש, ויכוחים אינסופיים עם אנשים מקובעים, והרבה פרפורים ובעיות, התוצאות שוות הכל. אם החיילים נהנים וגם לומדים משהו חדש על הדרך, זה הכי חשוב. אני אחרי טיול בצפון, והשבוע עוד ארוך ועמוס.... אבל היי, זה חלק מהגדרת התפקיד :)</div>Mon, 16 Jun 2008 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=9386085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=9386085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8955029<div align="right" dir="rtl">יש לי יום הולדת. אני בת 20. לא ייאמן אין שהזמן טס... כ"כ הרבה דברים קרו והשתנו בשנה האחרונה, זה מדהים. מה מצבי לעומת השנה שעברה, לעומת יום הולדת 19? אני חושבת שאני יכולה לומר, ודי בבטחה, שהוא הרבה יותר טוב. מאושרת יותר, מסופקת יותר, שלווה יותר. מזל טוב :)</div>Mon, 07 Apr 2008 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8955029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8955029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8842032<div align="right" dir="rtl">הגעתי למסקנה: אני לא אוהבת את פורים. חג מעצבן, מיותר, ולא כזה שמח. ובהתאמה, אני מתחילה לשנוא את הבסיס שלי. כן, נורא מהר, רק אחרי 3 חודשים שאני שם. אולי כשיתחלף הפיקוד, יהיה טוב.</div>Wed, 19 Mar 2008 20:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8842032http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8842032http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8795378<div align="right" dir="rtl">אני לא מבינה עד כמה אדם יכול להיות אטום. מי החתים אותך קבע? מי נתן לך דרגות? מי?? מי הפקיד בידייך בסיס כה חשוב, עם כ"כ הרבה אנשים, שאת פשוט לא מיחחסת להם חשיבות? שאת לא מקשיבה להם? שאת מזלזלת בהם ובבעיות שלהם? זה שאת מב"ס לא אומר שאת יכולה לעשות ככל העולה על רוחך ולהחליט לעשות מה שבא לך. לזלזל באמירות של אנשים, בהחלטות שמתקבלות. לא מוכנה לקבל לא. לא מוכנה שיפגעו בשמך ה"טוב" ובמוניטין שלך. לא רחוק היום שיגישו נגדך קבילה. בינתיים אנחנו רק סופרים את הימים עד לסיום התפקיד שלך, עד שאת עוזבת, ומקווים שיגיע מישהו קצת יותר אנושי, עם קצת יותר שכל והגיון בריא. ועד אז, פשוט נסבול בשקט.</div>Tue, 11 Mar 2008 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8795378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8795378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8775097<div align="right" dir="rtl">כ"כ משעמם לי... בגלל השרב בחוץ יש לי תחושה שהיום יום חול, באמצע השבוע, באמצע החופש הגדול בתיכון. כן, בטח... אני צריכה בדיוק שניה כדי להתעורר ולהבין שעכשיו יום שבת בצהריים, תחילת מרץ, ושאין לי חופש גדול כבר שנתיים בערך וגם לא יהיה בזמן הקרוב. כי אין דבר כזה "חופש גדול" בצבא. מילא רגילה, וגם את זה אני לא מרשה לעצמי לקחת... בקיצור, סופ"ש מבוזבז.</div>Sat, 08 Mar 2008 13:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8775097http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8775097http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8557892<div align="right" dir="rtl">מה השתנה מאז... מאי 2005? מסתבר שהרבה. פוסט ראשון - 18.5.05. שאלון ארוך וחודרני משהו. וכן, די הרבה דברים השתנו מאז... ( מודגש - התשובות נכון להיום ). יצאת מהמדינה? כן. ארגנטינה, צ'ילה, סיני, פריז, לונדון, טורקיה. תוסיפו לזה את פולין, יוון, קפריסין, וטורקיה כפול 3. שחית בעירום? לא. לא. ברחת מהבית? לא. לא. התחילו איתך? כן. כן. בד"כ זה מציק, מעטות הפעמים שזה באמת מחמיא. צפרו לך? כן. הארץ מוצפת בערסים שצופרים לכל אחת, גם אם היא קשישה בת 70. כן. שרקו לך? לא. כן. ניסו לתקוף אותך מינית? חס וחלילה לא. חס וחלילה לא. נשארת ערה כל הלילה? בוודאי. הרבה פעמים. כן. לילות לבנים לא נגמרים אף פעם ( ע.תפעול... ). לא אכלת יום שלם? לא. אני לא יכולה בלי אוכל... :) אני משתדלת שלא לטבוע בעבודה וכן לאכול משהו. דיברת בטלפון כל הלילה? לא. כן. הרגת מישהו? לא. לא. נישקת מישהו מאותו מין? כן. אותו הכן. לא משחקת יותר אמת או חובה. מעבר לנשיקה? לא. לא. וגם לא יהיה. בגדו בך? לא. לא. הרגת חיה בטעות? נמלים, יתושים, וכל שאר פרוקי הרגליים... אני נשארת נאמנה לתשובה המקורית. הרגת חיה בכוונה? יתוש שניסה ל</div>Sat, 02 Feb 2008 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8557892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8557892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8514877<div align="right" dir="rtl">הייתכן שזה קורה לי שוב? אפשרי שזה מתחיל להגיע כ"כ מהר, למרות שניסיתי להאט את הקצב, ואולי אפילו להדחיק? הייתכן שאני מתאהבת? אולי... אחרת, איך אפשר להסביר את הפרפרים בבטן בכל פעם שאני נפגשת איתו, את הצמרמורת והחום שעוברים לי בגוף בכל נשיקה ומגע שלו איתי, את ההתרגשות בכל פעם שהוא מביט בי, ואת הציפייה וההמתנה מורטת העצבים עד לפגישה הבאה, או לפחות עד לשיחת הטלפון הבאה ממנו. איש מקסים שלי. אז... האם לקרוא לילד בשמו? האם אני מאוהבת? אולי כן, ואולי עדיין לא. לא כ"כ מהר. הבטחתי לעצמי שזה יקרה לאט, שאני לא ארוץ מהר מידיי. אבל לא אני שולטת במצב... Only Time Will Tell.</div>Sun, 27 Jan 2008 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8514877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8514877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8483889<div align="right" dir="rtl">איזה יום. רס"ר=רעעע. שאני אבין, יש פרק מסויים בקורס רס"רים שבו מלמדים אותם איך להיות הכי מניאקים שאפשר?? מה נסגר עם בה"ד 11?? מפקדים=אנשים עם אגו בשמיים שלא משתינים לכיוון שלך. במיוחד כשאת בסה"כ סג"ם צעירה ומבולבלת. רל"שיות=בנות משועממות עם תפקיד מיותר שחשות עצמן הכי חשובות בבסיס, רק כי הן הכי קרובות למפקד. בנות, תתעוררו. הוא לא הרמטכ"ל. אתן עדיין מכינות קפה ועונות לטלפון. דו"חות חינוך=הסיוט הכי גדול שחיל חינוך המציא, כדי לאמלל את חייליו וקציניו עד הסוף. דו"חות חינוך שנתיים=ראה סעיף למעלה, והכפל פי 100. שבת בבסיס=רע. באסה. אבל לפחות זה הרע במיעוטו, אני הולכת לעבוד כל השבת. אתה כזה אידיוט שזה מדהים. ציני, אדיש, חסר טאקט. רגישות? לא קיים בלקסיקון שלך. לא פלא שנפרדנו. אני מתחילה להבין יותר ויותר, אמנם באיחור מה, כמה זה לא היה אמיתי, כל מה שהיה בינינו. האמנם הייתי מאוהבת? אני בספק. לקח לי הרבה זמן להתעורר ולהבין שזה לא היה באמת. ואני יכולה להגיד, די בביטחון, שזה היה פיזי. נטו קשר פיזי. היה לי מאוד קשה בהתחלה להשלים עם המסקנה הזו. אני? שאני אהיה בקשר כזה? ש</div>Wed, 23 Jan 2008 20:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (חלילנית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124779&blogcode=8483889http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124779&blog=8483889