http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738"...הייתי שקועה עד מעל לראש בלעמוד על המשמר ובניסיון להיות בלתי נראית.. בכיתה חששתי לומר משהו מוטעה או טיפשי; בארוחות חששתי שאני אוכלת יותר מדי, או שאני לא נגעלת מהאוכל שאני אמורה להיגעל ממנו.. תמיד חששתי שמישהו ישים לב אלי, וכשזה לא קרה הרגשתי בודדהheCopyright 2026 אופליה אפרת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/38/47/12/124738/misc/9301393.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=10124032<div align="right" dir="rtl">אני שוברת מחסום כתיבה דווקא ביום כיפור ואולי בכלל לא דווקא. ימים שלמים שהחפירה המוחית שלי לא מרפה ולא היה בי את האומץ או הכח להתגבר על העצלות ולכתוב דברים חכמים. כל השיחות האלה שלי עם עצמי, אני אוהבת אותן. אני רק צריכה לראות אותן כתובות על דף, כדי שאני באמת אוכל להאמין, להבין את מה שעובר שם. תקופה לא קלה. שוב פעם שברון לב, שוב פעם התחושות המוכרות האלה, כאילו זה סרט שכבר ראיתי. אולי ראיתי יותר מידי פעמים. רק שהפעם הכאב כבר לא מתבטא יותר בבכי וצווחות של חיה פצועה, אלא בכעס ועצבים עד לרמה שאני באמת רוצה לרצוח מישהו. כנראה שבאמת התבגרתי גם למדתי לתפעל את הרגשות שלי במצבים כאלה למשהו שהוא לא סטנדרטי. מהר מאוד גם התאפסתי על עצמי. מהר מאוד גם הבנתי והפנמתי. באמת שהתגברתי. "ניצן", זה כל מה שעובר לי בזמן שהיא עונה לי, ועוד בכנות, על שאלה ששאלתי. בד"כ לא הייתי מקבלת תשובות. היו שאמרו שאולי פשוט לא קיבלתי את התשובות שרציתי לקבל ובגלל זה אף פעם לא הייתי מרוצה. בדיעבד הייתי מאושרת. "ניצן", זה כל מה שעובר לי בראש בזמן שהיא מספרת לי את הסיפור, בזמן שהיא פירטה בפרטי פרטים, בדיוק כמו שדרשתי, איך הן התא</div>Sun, 02 Nov 2008 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=10124032http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=10124032http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=10111939<div align="right" dir="rtl">זה כבר שנים שאת קוראת אליו בשקט כמעט, תמיד נחנקת כשהוא בא לאט, זה חודשים שאת כותבת ביומן שלך שהחיים לבד ריקים מידי. בסיפורים הכי יפים באגדות הכי טובות, המלכים האמיצים והנסיכות הכי יפות, ובחיים שלנו פה אז העשן של הסיגריות מכסה את הפנים העייפות. תמיד חולמת שהכל נפלא ואמיתי מתעוררת לגלות שקר, והימים שלך הם סרט מצוייר דהוי, כל כך רצית לחיות בסרט צרפתי... את לא יודעת מי אני כי העשן של הסיגריות מכסה את המילים האחרות... כמה זמן את תמשיכי לחכות לדמעות ההתפכחות של איש הכן או לא, וכמה זמן עוד תמשיכי לחכות וכמה אכזבות וכל זה בגללו...</div>Fri, 31 Oct 2008 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=10111939http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=10111939http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=8412444<div align="right" dir="rtl">מהרגע שבו פרצה לליבו הניחה טירוף על עיניו, וכך לא שקט הוא החל משוטט מלמל מילים של זהב. הו נהדרת עכשיו... וכך מכושף הוא הניח שפתיו ובא אליו טעם גופה, ואז הוא ידע שלנצח איתה עזב כל דבר מלבדה הו נהדרת עליי... במלים אחדות ללא חששות הניחי ידך הקטנה ובואי אליי מחכה עד בלי די כותב לך שירי אהבה. הו, נהדרת אליי... הו, נהדרת מידי... תני לי לראות אותך מתפשטת מולי, תני להרגיש את הרגע שבו תהיי שלי. בואי כי קר עכשיו כשאת לא איתי. מול המוכר הרגוע את זעזוע. תני לי לראות רק אותך... ₪הרגש הזה הוא האמיתי הכי בדוי שיש...₪ מאוהבת בך מכשפה שלי!</div>Sat, 12 Jan 2008 22:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=8412444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=8412444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7592374<div align="right" dir="rtl">ה- מ"מ הכי יפה בצה"ל יש לה עיניים הכי יפות בצה"ל ושיער הכי יפה בצה"ל ופה הכי יפה בצה"ל וכמה שמבטים בה יותר רואים שאין מה לדבר והיא המ"מ הכי יפה, יפה בצה"ל פשוט כל-כך, כל-כך, כל-כך!!!!! מאוהבת (:</div>Thu, 04 Oct 2007 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7592374http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=7592374http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7392993<div align="right" dir="rtl">בנאדם!!!!!!!!!! סיימתי טירונות!!! אני לא מאמינה!!!! קדם כל השתזפתי בטירוף, שאני שחורה כמו שוודית שזה לא ייאמן. דבר שני אני משרתת בחור דרומי אללהיסטר דבר שלישי אני הכי מאושרת בעולםםםםםםםםםם יש לי כל כ הרבה ספר אבל ממש לא בא לי לכתוב חחח הייתה לי טירונות מדהימה! הכל כל כך כייף ומטורף כמו שבחיים שלי לא תיארתי לעצמי שצבא יכול להיות (: הנעליים הגבוהות, המדים הגבריים והנשק - זה הרעל שלי!!!! חחחח מטורפת לגמרי... פלוגת כחל אימפרייייייייייייייייייייייייייייייה !!!!! בראבק וברעל, הינני נשבעתי אמונים לצבא. אני מורעלת ! (: אה כן... נ.ב: וואי וואי וואי.... זכיתי במ"מית הכי יפה בעולם... אני מאוהבת סופית... פשוט מאוהבת... גרררררר (:</div>Fri, 07 Sep 2007 13:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7392993http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=7392993http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7190013<div align="right" dir="rtl">אני פאקינג מתגייסת יום רביעי!!!!!!!!!!!!!!!</div>Sun, 12 Aug 2007 01:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=7190013http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=7190013http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6960668<div align="right" dir="rtl"> בין הצלילים- מוש בן ארי ובימים האחרונים ככה את עולה בי ומוציאה בי גם כאב וגם צחוק על הבטחות שלעולם לא יתקיימו ועל חלומות שהעתיד עוד ימחוק ובלילות שאת היית כל כך קרובה שם ורגעים בהם נפלנו מצחוק ואיך היינו דוהרים בכל הכוח רוכבים רוכבים אל איזה אופק מתוק והסיפור הזה סופר ולא רק פעם לאיזה אוזן נגנבה אותה מנגינה אם עצובה ואם שמחה הייתה ברגע כן כה תלוי טיבה ברוחות העונה על רגעים שאת היית שם מחבקת על רגעים שכעסך בי נרגע ואיך היינו דוהרים בכל הכוח רוכבים רוכבים כך אל אותה זריחה ובשתיקות בין הצלילים תמיד חלום מעיר בי מעמעם את הפחדים וזה נוגע בי עמוק בפנים רכוב כך על סוס פרא רץ דוהר אל כל הכיוונים נוגע לא נוגע בי סופו של יום ומה עלייך אספר עוד על איזה רגע שם אשים תאורה על איך שבלילות היית כל כך אוהבת על איך שבבקרים שרפת את הזריחה מה ששם קרה תמיד יהיה בנצח גם אם לרגע נע בין טוב הוא לרע תמיד נהיה שם דוהרים בכל הכוח רוכבים רוכבים כך אל אותה שקיעה </DI</div>Fri, 13 Jul 2007 23:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6960668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=6960668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6948395<div align="right" dir="rtl">אהההה מצבי מדרדר מרגע לדודלי.... מה עובר עליי?? אני רוצה בנים! כן כן, ב-נ-י-ם. כאלה שסלדתי מהם עד עכשיו... שלא אהבתי ולא היה לי שום קשר ממשי אלייהם, אז כן, אותם אני רוצה. אני מניחה שבגלל שלא עידכנתי בקשר להתרחשויות האחרונות אין שמץ של מושג מה נפל עליי, נכון? נכון. האקסית..אותה אקסית.. ריעננה את זכרוני מלפני 5 שנים כשהכרנו, איך הכל התחיל. הכרתי אותה בבצפר, היינו חבורת טובות, הבנדוד שלה הגיע, לקחתאת הטלפון שלי, דיברנו התאהבנו וסחבנו חצי שנה ביחד בקשר טלפוני בעיקר. מה ז"א? הוא היה גר בן יבנה, אני בעפולה, ילדה בכיתה ז' עדיין אין לה רישון, חורשת על הטלפון. וכשניתקו את הטלפון עברנו למכתבים, ואת המכתבים הייתי שולחת לו דרכה כי לא היה לי את הכתובת שלו והיא אמרה שהיא תשלח לו בפקס. לפני כה שבועות איכשהו אני אלה ומעיין הגענו לדבר על זה.. אחרי שנים שלא העלינו את הנושא ניסינו ניסיונות קשים לפצח את התעלומה שלאיך לעזזאל הפקסים ש"הוא" שולח מגיעים עם צבע, ריח וכתב מאוד מאוד דומה לכתב של האקסית?!?!?!?! אז התקשרתי אלייה והחלטתי לשאול אותה על העניין וקיבלתי תשובה מעניינת...: אני:</div>Thu, 12 Jul 2007 12:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6948395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=6948395http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6833583<div align="right" dir="rtl">שרון קרלן-אולי תרגיש היית לי מקלט מכל מה ששורףלמרות שהתרחקת המשכתי ללטףואולי תרגיש כשתתעוררכי בשתי עיניך לא רואים אותך יותר.פגעת בי ולא ראית בכללוגם בבדידותי עוד האמנתי שנוכלואולי תרגיש כשתתעוררכי בשתי עיניך לא רואים אותך יותר. ...עכשיו אני אחרת, לומדת להמשיךניסיתי לשנות אבל בעצם לא צריךואולי תרגיש כשתתעוררכי בשתי עיניך לא רואים אותך יותר. איך לא... זה באמת מרגיש כמו סוף... זאת את, זו לא את... את אחרת, אמיתית, שונה, שקרנית שלי, של כולם, של כולן, לא מכירה אותך בכלל. שונאת, רוצה, כל כך כל כך אוהבת... אוף, תעלמי או תישארי... עדיין אל החלטתי מה אני רוצה ממך.... ומחר... אולי מחר בשתי עינייך אוכל לראות אותך יותר</div>Wed, 27 Jun 2007 20:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6833583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=6833583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6750020<div align="right" dir="rtl">החלטתי ללכת לצעד קדימה ובאמת לפתוח את כל הקלפים על השולחן.. נו, אני בנאדם כזה... קשה לי לשמור יותר מידי רגש בפנים. אז החלטתי שאני אפנק אותה באיזה מכתב גלוי לב שופע אהבה ורצונות טובים. התקשרתי והיא הייתה בחזרות... "כרגע החמיאו לי על המדים..!" "מדים..?... את עם מדים??!" "כן לקחתי מחן.. למחרוזת להקות צבאיות.." למה אני לא שם לראות אותך על מדים.....? התקשרתי לאלה שתעשה לי רק את הטובה הקטנה הזאת ותיקח אותי לשם.. לתת לה את המכתב ולראות אותה עם מדים.. אבל אז הקארמה הייתה חייבת להתערב ואלה תנתה לי את ההרצאה של החיים בשיחת הנפש העמוקה ביותר.. "תסיימי את זה. לא להיעלם, לא להתנתק, לא לריב ולא לכעוס. פשוט לסיים. במשך כל הארבע שנים האלה אף פעם לא סיימתם את הקשר.. בין אם בצורה יפה ובין אם לא, זה פשוט לא קרה,בגלל זה זה נגרר עד היום. אתן צריכות ללמוד להרפות מהסוף. זהו, עכשיו זה באמת הסוף. את עוד חודשיים מתגייסת.. הקשר כבר לא יהיה אותו קשר, כבר לא תתראו, בקושי תדברו וזהו זה חופש גדול- את צריכה להינות לפני הגיוס!" קיבלתי את ההארה של החיים. נכון, היא כל כך צודקת.. באמת הגיע הזמן ל</div>Sun, 17 Jun 2007 11:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אופליה אפרת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124738&blogcode=6750020http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=124738&blog=6750020