http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279heCopyright 2026 ~~מרדנית של החיים!~~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279http://www.flowers4me.co.il/upload-images/2004Dec15_0104.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=7746131<div align="right" dir="rtl">היום יום הזיכרון ליצחק רבין.. 12 שנים אחרי, אני מנסה לדמיין מה יצחק חושב אילו כשהוא רואה איך אנחנו מציינים את היום הזה.. אני מרגישה כאילו שהיום הזה הוא "יום יגאל עמיר" ולא יום ליצחק רבין. אנחנו מתעסקים יותר מידי ביגאל עמיר. את מי הוא מעניין בכלל?? אז במקום להתעסק ביגאל עמיר אנחנו צריכים להתעסק בדברים אחרים.. להתעסק בפועלו של רבין והכי חשוב להתעסק במושג "דמוקרטיה" ובמשמעות של הדמוקרטיה.. שזכותו של כל אדם להביע את הדעה שלו, וצריך לכבד את הדעות השונות, ואסור לרצוח בן אדם רק בגלל שהדעה שלו שונה מהדעה שלנו. אחרי 12 שנים, אני רואה שאנחנו עדיין לא למדנו את הלקח, ואם לא נתחיל להפנים אותו, אז יהיה לנו בקצב הזה עוד רצח על רקע דעות. אנחנו עדיין לא הפנמנו את הלקח.... מספיק לראות כמה שנאת חינם יש בעמ"י כדי להבין את זה..... הלב שלי מתפוצץ כל פעם שאני נתקלת בזה..... אם אנחנו רוצים לנצח את האוייבים בחוץ אנחנו צריכים לנצח את האוייבים מבפנים אנחנו צריכים להפנים יותר את המושגים "כבוד" ו"אהבת לחינם" אנו נבחנים בזה בכל פעם שעומד מולנו אדם בעל דעות שונות משלנו אני מתפללת חזק שנצליח לכבד ולאהוב א</div>Wed, 24 Oct 2007 12:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=7746131http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=7746131http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6821810<div align="right" dir="rtl">הבהרה: הסיפור הוא סיפור ציני ולא נועד לפגוע באף אחד. אין לייחס משמעות לאירועים בסיפור. קריין/ית: היה היתה פעם חבורת אנשים שהחליטה לצאת למסע בחלל: אמבה, אילנית, פיוסית, רובה ביולוגי, גברת פלפלת, הכריש האדיש ו-Mrs.Math הם יצאו למסע בחללית וגילו כוכב חדש. אמבה: "מה זה, הכוכב הזה יותר קטן ממני!" רובה ביולוגי: "זה לא שהוא קטן, זה את שגדולה". הכריש האדיש:?!?!?! גברת פלפלת: "אינני מבינה מה הינך רוצה לומר". אילנית: "עזבי, הוא לא מדבר. לא נראה לי שאכפת לו ממה שהולך פה". פיוסית ואמבה (ביחד): אחחח, הלוואי שהתלמידים היו כמוהו, מדברים בסימני קריאה וסימני שאלה". (פתאום אדם נוסף יוצא מהחללית) כולם: "אליכיס??????????? אליכיס: "מה אתם רוצים??????????אני תקוע פה 110 שנים!" אילנית: "בדיוק לפני 110 שנים התקיים הקונגרס הציוני הראשון." אליכס: "מי כמוני יודע, אני הייתי נוכח בקונגרס הציוני הראשון!, נלחמתי נגד אלכסנדר מוקדון ואפילו ניצחתי אותו". אמבה: הוא בטח היה פה בתקופת התנ"ך. פרשנים מצאו הוכחות לכך!!" אליכיס: נכון, אני הייתי האדם הראשון! אני חי פה 5000 שנה!!!!!. אחחח אין לכם מושג מה זה ל</div>Tue, 26 Jun 2007 10:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6821810http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=6821810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6712955<div align="right" dir="rtl">הלוואי שאפקט החממה היה משפיע גם על בני האדם ואולי אז הם היו חמים יותר ואנושיים יותר כלפי סביבתם. הלוואי שהייתי יכולה להמציא חיסון נגד השנאה. במחשבה שנייה יש לשנא חיסון-האהבה. האהבה היא חיסון נגד שנאה, השמחה היא חיסון נגד העצב והאומץ הוא חיסון נגד הפחד. הלוואי שלא תחסר לנו האהבה כדי לחיות הלוואי שהתקווה והטוב שיצליחו לרכך את הלבבות הכי קשים בעולם. הלוואי שה' ישמור על המלאכים בירוק (חיילים למי שלא הבין) והם יחזרו שלמים. הלוואי שה' ישמור על המדינה המדהימהשלנו והיא תהיהתהיה קיימת לנצח. הלוואי שנדע להעריך את כל מה שה' נתן לנו במקום לחשוב על מה שאין לנו. הלוואי שנדע לתת כח ותקווה לבן אדם שצריך את זה. הלוואי שנבין שלמרוד זה לאו דווקא לצאת נגד כולם ושמהרד הכי גדול שאנחנו יכולים לעשות זה להיות מאושרים... הלוואי שנבין שה' שם לנו מכשולים כדי שנהיה חזקים יותר. טוב אהבתם?? יופי... עכשיו, קומו, שלפו את המחברת בהסטרייה ותתחילו לחרוש אני אוהבת אתכם!!! מרדנית של החיים.</div>Tue, 12 Jun 2007 11:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6712955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=6712955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6709400<div align="right" dir="rtl">היי לכולם!!!!!! היום אני החלטתי לרשום פוסט מיוחד למבוגרים אז נא להביא אבא/אמא/מבוגר כלשהו עכשיו אפשר להתחיל מאז ומתמיד הייתה בליבי המחשבה על המבוגרים ועל ההתנהגות שלהם. לפעמים פשוט נמאס לי!!!! אבל יום אחד זה היה השיא: חזרתי הבייתה והחשבה הייתה כל כך חזקה. פתאום, הרגליים הלכו לכיוון החלון, והעיניים שלי הסתכלו חזק וגבוה לשמים, והדמעות התחילו לרדת לי מהעיניים. הרגשתי שאלוקים מביט בי חזק, ואני מביטה בו ולא מבינה ומתחילה להתפלל חזק בכל הכח ותוהה: אלוקים, מה קרה למבוגרים, מה קרה לערכים שלהם, מה קרה לאידאלים . איך זה יכול להיות שבטבע שאתה יצרת הופך זחל דוחה לפרפר יפהפה ואילו אצל בני אדם קורה התהליך ההפוך: פרפר יפהפה הופך לזחל דוחה? בחיים שלי לא בכיתי ככה. הדמעות לא נעצרו. בכיתי שעה שלמה כמו ילדה בת 3!!!! ולא הצלחתי להבין לאן נעלמה האש היוקדת של מרד הנעורים. אני רק מבקשת שתתן לי כח, אור ושלווה נפשית כדי לשמור חזק חזק על מה שיש לי ועל מה שאני אוהבת ושהמרד לא ידעך עם ההתבגרות. ושאני עשה את מה שאני אוהבת ויותר חשוב, אוהב את מה שאני עושה. אני מרגישה שככל שבני האדם מתבגרים הכנפיים שלהם מקוצ</div>Mon, 11 Jun 2007 19:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6709400http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=6709400http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6684955<div align="right" dir="rtl">היי מלאכים טהורים שלי!!!!!!! מה קורה?? אני מקווה שהכל מעולה (לבטא את ה-ע) וואי אני צריכה לבחור בין 2 מקצועות מקצוע אחד כדי להרחיב אותו... ואני לא כ"כ יודעת במה לבחור... אני צריכה להקשיב ללב שלי ולעשות מה שאני מרגישה, בלי לחץ, לבחור במה שיעשה לי טוב ולהתמודד עם זה. אני מקווה לבחור במה שאני באמת רוצה ולהתקדם איתו כל אדם צריך להאמין שיש לו ייעוד, כוח פנימי מרשים,להגיע אל כל מה שהוא חפץ ומצפה מהחיים.כמובן שלשם כך צריך להתנסות במעלות ובמורדות החיים,ועם חלק מההויה אפילו להשלים...כי בחיים יש גם מאבקים שדוקא הם מגלים את פשרם של החיים.ולפעמים העקרונות שעליהם אדם לא מוכן להתפשר גורמות לסביבה עליו לוותר.אדם המאמין בכל נפשו ומאודו שפעל נכונהמתוך רצון להטיב באמונה שלמה.לעולם לא יחשוש מה יאמרו עליו האנשים כי את שכרו יקבל מאת האלוקים.החיים שלנו מזמנים לנו אכזבות והצלחות דרכן אדם לומד על האופן שבו צריך לחיות.כי למרות הקושי שמתעורראדם שמתמודד מרגיש חזק יותר.אזכדי שאדם ירגיש שהוא מממש את ייעודוהוא צריך להאמין ביכולת שלו.להציב לעצמו את הגבולות לגלות מהן המגבלות ולבנות את עצמו כדי שהוא ייראה ויוערך במל</div>Fri, 08 Jun 2007 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6684955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=6684955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6670688<div align="right" dir="rtl">היי מלאכים שלי!!!!!! אני ממש שמחה לחזור לפה אחרי שנה!!!!!!!!!!!!!! מה קורה???? אני מקווה שהכל טוב. יש לי משהו קטן להגיד לכם על החיים שלי.. מי שרוצה מוזמן לקרוא:) אצלי בימים האחרונים לא הכל ממש טוב. אתם יודעים, לחץ של הבגרויות, ועוד כמהדברים שלאקשורים, ואני מודה לבורא עולםעל זהאני שנושמת וחיה, ומצליחהלעמוד על הקרקע,ועל כלהכח שהוא נותן לילא ליפול גם כשנורא בא לי. יש אנשים שעושים לי טוב בנשמה ואין לי מושג איך הייתי שורדת בלעדיהם אז תודה, תודה ועוד פעם תודה!!!!! ותודה גם לאלו ששונאים אותי על זה שאתם מחזקים אותי!!!!! אני חושבת (וואו איזה הישג) שהכי חשוב זה לדעת להיות בני אדם, לאהוב וליצור ולעשות טוב לאחרים (!!!). תזכרו שאדם טוב לא נמדד לפי הציונים שלו!!!! אל תחשבו שאני סתם מזיינת לכם בשכל כי אני לא!!!!! זה ההרגשה הכי טובה שיש לעשות טוב לבן אדם. המשפטים הבאים הםלמישהו שממש חשוב לי (_______) אני אוהבת אותך!!!!! זה הדבר היחיד שיש לי להגיד. אתה המלאך שה' שלח אלי כדי להיות לצידי. אני אני תמיד אוהב אותך גם אם בסופו של דבר לא נהיה ביחד . מה שלא יהיה הכל לטובה! בע"ה האהבה תתגשם (חע יצא ל</div>Wed, 06 Jun 2007 15:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=6670688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=6670688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3964792<div align="right" dir="rtl">האם את אוהבת לקבל מחמאות?לאמהי המחמאה האחרונה שקיבלת?סודיממי קיבלת אותה ומתי?אתמול, ואני לא יכולה להגיד ממיעל מה לרוב מחמיאים לך? (מראה, עבודה מוצלחת, ציונים וכו’)?מחמיאים לי על כמה דברים:1. ציונים (אני שונאת את זה)2. עבודה מוצלחת3. סודיהאם הדעה או שביעות הרצון של אחרים ממך חשובה לך?לאמה המחמאה היפה או המרגשת ביותר שקיבלת אי פעם?סודיהאם את מרבה להחמיא לאחרים?משתדלת</div>Tue, 16 May 2006 12:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3964792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=3964792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3921482<div align="right" dir="rtl">מתי פתחת את הבלוג שלך? האם זה היה בעקבות אירוע מיוחד?לפני שנה, סתם כי התחשק ליהאם הבלוג שלך אנונימי ומלא מיסתורין? מדוע?לאהאם את נוהגת להזמין אנשים שאת מכירה לבלוג שלך?כןהאם הכרת מישהו דרך הבלוג ונפגשתם במציאות?לא.......האם את נוהגת להגיב בבלוגים אחרים, או שאת נמנית על הקוראים השקטים? האם אי פעם כתבת דברי נאצה או ביקורות קוטלות כתגובה בבלוג של מישהו אחר?אני מגיבה פעם ב.... לבלוגים אחרים ואני משתדלת לא לכתוב ביקורות ממש קוטלותהאם הורייך או בן זוגך יודעים על קיומו של הבלוג שלך? האם הם קוראים אותו?נראה לי שההורים שלי יודעים..... ולא נראה לי שהם קוראים (יש להם בכלל זמן לזה?)האם אי פעם השתמשת בבלוג כדי לספר משהו למישהו שידעת שקורא אותו, כי לא יכולת להגיד לו/ה את זה ישירות?לאהאם צינזרת דבריך בבלוג מחשש לפגוע במישהו ספציפי שקורא אותו, למרות שמאוד רצית לפרוק רגשותייך?לאהאם את כותבת את הבלוג בשביל עצמך (כיומן אמיתי), או בשביל לבדר את הקוראים?גם וגםהאם היית מגדירה את עצמך כמכורה לבלוגים? אם לא, אז איך היית מגדירה בלוגר מכור?אני לא מכורה.......ובלוגר מכור זה מי שלא זז מהבלוג שלו 24 שעות ביממה.</div>Tue, 09 May 2006 08:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3921482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=3921482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3104353<div align="right" dir="rtl">כמה שעות את ישנה בד&quot;כ? האם זה מספיק לך? ב-8 שעות, זה בדרך כלל מספיק ליבאיזו תנוחה את ישנה (על הגב, על הצד, על הבטן)?על הצד...האם את מאמינה בכך שחלומות חוזים את העתיד?ברור, קרו לי כמה מקרים שמה שראיתי בחלום פתאום קרה במציאות, ולפעמים החלומות עזרו לי להתמודד עם המציאות. בחלום קל לנו יותר להגיד מה אנחנו מרגישים, וגם קל לנו לדבר עם אנשים שמציקים לנו.... כמו בתיאטרון...האם את נוטה לזכור חלומות לעיתים קרובות?כןמהו החלום האחרון שחלמת ושאת זוכרת? מתי חלמת אותו?חלמתי אותו לפני שבע.....ואני כרגע לא ממש רוצה לספר על מה הוא..מהו הסיוט הכי נורא שחלמת?לא זוכרתהאם את מאלו שמעדיפות לישון כל היום?לא</div>Thu, 29 Dec 2005 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3104353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=3104353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3104325<div align="right" dir="rtl">מויי כיף...........עכשיו......חופש.......אין מבחנים........אין בית ספר........אין שיעורים (או שיש) טוףף אז ביום שני היה מויי כייייףףףף........ בשעה הראשונה היה של"ח.... והראו לנו דברים מצחיקים.. הכי אהבתי ת' קטע שבו אישה הולכת ברחוב ונהג משאית שר לה.. ואז היא נתקעת בעמוד....שעה שנייה היה שירה בציבור היה אחלה שעה שלישית היה הנדסה (בעעעעע). שעה רביעית קיבלנו תעודה....... הציונים שלי היו די פסדר..... אזרחות- 100, אנגלית- 87, ביולוגיה-95, ג"ג- 100, הסטוריה- 100, ספורט- 85 (?!), כימיה-90, לשון-100, מחשבים-85, מתמטיקה-100, ספרות-95, פיזיקה-90, צרפתית-100, שלח-85, תושבע-100, תנך-90. ולפני התעודות התחלפנו, שחקנו הגמד והענק, הענק שלי היה איציק (איזה חמוד הביא לי ביסלי), והגמד שלי היה מיכאל...ואחרי זה קרה משהו טוףף שאין לי ממש כוח לכתוב עליו....אולי בהזדמנות אחרת...טוףף אנשים בייוש</div>Thu, 29 Dec 2005 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (~~מרדנית של החיים!~~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=123279&blogcode=3104325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=123279&blog=3104325