http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653..אני שומעת משהו נופל..heCopyright 2026 משוגעת נורמלית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653http://f.nanafiles.co.il/upload/12006/IsraBlog/121653/misc/4810973.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=13056691<div align="right" dir="rtl"><p>אני.. אני מכירה את עצמי יותר טוב משאר היצורים שטוענים טענות.. מגדירים אותי, מאפיינים אותי - גורמים לי לתהות- האומנם?? היתכן הם מכירים אותי טוב יותר?..</p> <p>אני מחונכת (או שאולי סתם אופי דפוק) לא לפסול - אלא... לבדוק, להסס, אפילו להסס במה שאני יודעת. אני מאמינה שהכל יכול להיות בסופו של ד-ב-ר-!</p> <p>היא - את עצלנית, מוכשרת אך יש לך בעיה לשבת על התחת ולהשקיע!.. - וואלה..</p> <p>הוא - אני מכיר אותך, את ח-כ-מ-ה-! (וואלה?!) הכל יהיה בסדר! - בטח.. ברור..</p> <p>שואלים תכלס? אז...</p> <p>אני מאמינה בהכל (?!) אך לא מספיק בעצמי. שואלת הרבה.</p> <p>בצורה רשמית, פורמלית - אני דופקת אחלה הצגה משכנעת! (אפילו אותי=\) קשרי החוץ ישמעו את שירצו ויסתפקו. מאוד.</p> <p>אבל! אני מוכנה לנסות הכל - לבדוק הכל - איך שתגידו!</p> <p>אפילו אם אני יודעת שלא אחזיק מעמד - ואשבר בסוף.</p> <p>-טירונות-</p> <p>צריכים לצאת למסע, עומדים ב-ח', בודקים שהכל וכולם בסדר!</p> <p>אני.. אני חולה. החובשת ניגשת. אני מחייכת, אני יודעת שהיא לא תאמין לי ושאני לא אתווכח. אני מספרת לה שאני חולה, לדעתה, כמובן אחרי בדיקה קפדנית (!) של מס' שניות, אני בסדר!! - סבבה. המסע לא היטיב עמי (הפתעה O_O -&gt; נאט) אך הסתיים. -&gt;מרפאה -&gt;בית^.^. לפחות בחגים הייתי בבית.</p> <p>כך היה גם בפלאפון.. סורי.</p> <p>ועכשיו, פאקינג מדעי המחשב, פאקינג קורס חוזר בפאקינג חדו"א! בפאקינג חדו"א 1! מתוך 2&gt;.&lt;.</p> <p>תסבירו לי בבקשה, בבירור!.. שאני לא יכולה לרצות את כולם. הורים וכאלה. רגשות חסך על בנם בן ה37 שבלי תואר וכבר עם משפחה מאושרת. או-יו-יוי... הם.. הם פשוט מבוגרים ולא מגיע להם לסבול בגלל הילדים, גם ככה יש כבר בן אחד מאושר שמעצב אותם! לא ניתן לא עוד אחת ליפול.</p></div>Wed, 15 Feb 2012 00:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=13056691http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=13056691http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10704641<div align="right" dir="rtl">מי היה מאמין, לאן הגורלגלגל שלי יתגלגל...<BR>ואולי באמת, האהבה בסוף מנצחת?..<BR>מהי אהבה?<BR>אהבה אולי זה.. הדבר הזה שמנע ממני להתאהב בכל הבחורים שפגשתי בשנתיים האחרונות? הדבר הזה שלא מפחד מקיצוניות נאציות ודתיות שעברנו? הדבר הזה שגורם לנו להתרגש מחדש, גם אחרי שנתיים שלא התראנו?<BR>אם זה זה. אז וואו.<BR>אני מאמינה שהוא נפשי התאומה. אנחנו העונש והפרס אחד של השני. בהתאם למעשינו.<BR>נראה לי שאני סגורה עליו. לתמיד. אפילו שלפעמים קשה איתו...<BR><BR><BR>##וידוי, סכנה: חפירות בדרך##<BR>לפני 4 שנים.. כשרק התחלנו לדבר.. <BR>ערב אחד התכתבנו, הוא סיפר על כך הוא טס בלילה לחו"ל. טיול קייאקים.<אנחה כבדה, אני רוצה גם!!> אותו לילה טס אח שלי גם לחו"ל. ביקשתי שיעירו אותי בלילה בשביל ללוות את אחי יחד עם אבי.<BR>בגדול, לא ידעתי באיזו שעה המטוס שלו, ויעדי הטיסה שלו ושל אחי היו שונים. אך כשהעירו אותי באותו לילה הלב שלי הלם חזק, והייתה בי התרגשות מוזרה. היו אלו תגובות פיזיות שלא באו בעקבות מחשבות.. באו לבד.. לא הבנתי את עצמי, רק הבנתי שמשום מה אני ממש שמחה. אז התאפרתי..<כאשר בד"כ איני מתאפרת.. במיוחד לא בדמי הלילה> התלבשתי.. ויצאנו לדרך.<BR>הגענו לשדה התעופה, נכנסנו למתחם איפה שהיו כל המוניות, רק בשביל לפרוק מזוודות. והוא עמד שם. התפוצצתי מהתרגשות. התפוצצתי. היה שם שלום שלום קצר וזהו. אבל אחרי זה, נדבק לי חתיכת חיוך מטופש לפרצוף. כאילו וואו(:<BR>ולא ממזמן היה לי דה ז'אוו.. הייתי באמצע השיעור, הוא כיביכול בצבא. ופתאום הלב התחיל להלום בחוזקה והתרגשות רבה אחזה בי. ואז כשהסתכלתי בהפסקה בפלאפון, הייתה לי הודעה, "את בתל אביב?" ונפגשנו. <הפלאפון היה על שקט ואף לא על רטט><BR>ובקיצור(: אני מרגישה אותו תמיד. במיוחד לפני פגישה איתו אחרי שלא ראיתי אותו מלא זמן. וזה קורה לי אך ורק איתו.<BR>###<BR>וגם.. לאחר אחת התפילות, בה לראשונה ביקשתי בעל, <כן, אני מרגישה מוכנה!!!> הוא טלפן, לאחר שנה שלא שמעתי ממנו כלל.<BR>ואיך אפשר אחרי כל זה לא להאמין? כל יום קורים לי ניסים!!! זה פשוט מדהים! <BR>אני רוצה אותו אני רוצה חתונה אני רוצה כלב ולעזוב את הבית!<BR>זה לא כזה הרבה...<BR></div>Sat, 04 Apr 2009 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10704641http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=10704641http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10214542<div align="right" dir="rtl">גושה מת.<BR>יהי זכרו ברוך לעולם ועד.<BR><BR>ושוב, קר. קפוא.<BR><BR>שבוע לפני שמלאך המוות ביקר בחדרי, הוא הסתובב בקרבת חברה בעבודה.<BR><BR>ברגע שפתחתי את הדלת, שני יונים, משתי קצוות אדן החלון התעופפו מעלה.<BR>בצעדים איטיים מתקרבת אליו. מציצה מעבר לשמיכה. שוק.<BR><BR>7 שנים. 7!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!<BR><BR>שוב לגמרי לבד.<BR>קר לי.</div>Mon, 24 Nov 2008 23:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10214542http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=10214542http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10182913<div align="right" dir="rtl"><div style="clear: both;" class="blog_message_title"><h2>אפצ'י.<br></h2></div> <div class="blog_message_text">אז גילתי ששוק האזרחות, במקרה שלי, גדול יותר משוק הצעירות. אולי כי נהנתי בסופו של דבר מהשירות שלי. פה היתרון אצל השבוזים ומדוכאי צהל, הם יהנו מהשחרור יותר ממני.<br>או שסתם אין לי כח להתחלות חדשות.<br>בכל מקרה מחר יום ראשון בעבודתי.. מקווה לא לפשל יותר מדי ולהיכנס לעניינים די מהר. תמיכה טכנית ליועצי בנק בתוכנה פנסיונית, נשמע מפוצץ, לא? בכל מקרה מה שבאמת מפוצץ זה הת"ש.. יש לי קל"ב רציני לשם שינוי ו.. משכורת לא רעה בכלל.. ומנהל עבודה! &lt;אני שמחה שלא מנהלת עבודה&gt; ומלא נערות.. כביכול חמודות, צופות קבועות של תוכניות ריאלטי בזויות.. אשכרה זאת הייתה אחת השאלות הראשונות בראיון העבודה, אם גם אני צופה באח הגדול.... לא!.. <br>..מקווה שיהיה טוב. אפילו מצויין.<br>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <br>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; @@@<br>פרסומת סמויה לספר באנגלית:<br>DIARY OF A WIMPY KID<br>פעם ראשונה בחיי שמצאתי ספר מעניין טילים באנגלית!!! אני יודעת שזה עלול להשמע עצוב..&nbsp; אבל זה כך. <br>הספר ממש בנוי כמו יומן, מאוייר חלקית, מבדר, של ילד בחטיבת הבניים.<br>הוא כל כך טוב, שאני בטוחה שהוא כבר נגמר במדפים ותצטרכו להזמין! ממש רבתי עליו בצומת ספרים עם לקוח אחר! מזל שנמצאו שניים אחרונים^^ <br>רוצו וקנו!<br>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; @@@<br>ועכשו אני תוהה, למה אני עושה פרסומות סמויות? כנראה אני נהנת מהאשליה שמישהו באמת הולך להיות מספיק משועמם בשביל לקרוא את מה שאני כותבת. חה חה.<br><br>ועוד משהו. בא לי לבכות. אהבת נפשי חולה! יום שלישי ב6 הולכת לוטרינר. מקווה, ברצינות, שהוא ישרוד עד אז!<br>אלוקים! עזור נא! בבקשה בבקשה בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!<br><br>זזתי אל ששת שעות היופי שלי.<br>ליל מנוחה.<br>צ'ה צ'או.<br><br></div><div style="text-align: right;"> </div></div>Sun, 16 Nov 2008 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=10182913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=10182913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=8450315<div align="right" dir="rtl"><div align=left dir=ltr><BR>He left no time to regret,<BR>Kept his dick wet,<BR>With his same old safe bet.<BR>Me & my head high,<BR>And my tears dry,<BR>Get on without my guy.<BR>You went back to what you knew,<BR>So far removed<BR>From all that we went through.<BR>And I tread a troubled track,<BR>My odds are stacked,<BR>I go back to black.<BR><BR>We only said goodbye with words<BR>I died a hundred times<BR>You go back to her<BR>And I go back to<BR>I go back to us<BR><BR>I love you much<BR>It's not enough<BR>You love blow and I love puff<BR>And life is like a pipe,<BR>And I'm a tired penny rolling up the walls inside.<BR><BR>We only said goodbye with words<BR>I died a hundred times<BR>You go back to her<BR>And I go back to...<BR>We only said goodbye with words<BR>I died a hundred times<BR>You go back to her<BR>And I go back to...<BR>Black<BR>Black<BR>Black<BR>Black<BR>Black<BR>Black<BR>Black<BR>I go back to...<BR>I go back to...<BR><BR>We only said goodbye with words<BR>I died a hundred times<BR>You go back to her<BR>And I go back to<BR><BR>We only said goodbye with words<BR>I died a hundred times<BR>You go back to her<BR>And I go back to black <BR></div><BR><a target='newWin' class='blog' href='http://www.esnips.com/doc/cd9eeff9-adc2-4d77-884d-31bf7f9ba482/05-Back-to-Black'>http://www.esnips.com/doc/cd9eeff9-adc2-4d77-884d-31bf7f9ba482/05-Back-to-Black</a></div>Fri, 18 Jan 2008 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=8450315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=8450315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=8362655<div align="right" dir="rtl">~חיוך נלוז~<BR>STOP! ....and.. look around.. relax..<BR>והנה התיישרנו... והכל טוב ויפה.. חיוך מקסים...<BR><BR><BR><img border=0 src=http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/53/16/12/121653/posts/13388575.jpg style='width: 539px; height: 474px;'><BR><BR><b><BR>so much shit... too little toilet paper....</b></div>Sat, 05 Jan 2008 22:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=8362655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=8362655http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=7590139<div align="right" dir="rtl">..........איך נפלו גיבורים? איך....</div>Thu, 04 Oct 2007 14:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=7590139http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=7590139http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=7397763<div align="right" dir="rtl">והנה אני מתקדמת.. כבר נפרדתי מכולם, לפני שאני יודעת בוודעות לאן מועדות פני.. מקום צפוני חדש ואלמוני..<BR>אבל זה תקופה של חדש.. יש לי הרבה, אף הרבה מדי חדש.. ככה זה כשאבא חוזר מחו"ל, כשיש מבצעים חמים על ספרים מעולים, כשקורס מסתיים וכשמקבלים רבט...<BR>מסתבר שגם לנצח יש סוף..<BR>חיי מעניינים, אך בודדים, כי דף זה הוא בין היחידים ששומע על סיפורי.. וגם לא עד הסוף..<BR>אז מה הפלא שאני נואשת לסגור והרחק מהבית.... <BR>(סיבת התייצבות בצפון סגור- איתור חיים)<BR><br /><img border=0 src=http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/53/16/12/121653/posts/11524253.jpg style='width: 400px; height: 400px;'><br /></div>Fri, 07 Sep 2007 22:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=7397763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=7397763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=5769038<div align="right" dir="rtl">שוב חוזרת אל מדור התלונות הזה... בערך.. הכל יחסי..<BR>התבודדתי באופן לא הכי מודע מכל חיי הלא צבאיים (שזה בערך משפחה וחבר. כן אני יודעת. "וואו"), כלומר נפרדתי ממנו והוריי ביחסים "נפלאים".... גם אמי מתגיירת, ואבא.. לא רק שלא תומך.. הוא פשוט ממש גורם מפריע ומזיק בעניין.. בעעע...=\<BR>אז כן אני חוזרת הביתה, רואה אותם = תיסכול.<BR>וכמו כן חוזרת הביתה ללא שום חברים..= תיסכול.<BR>וה"בסיס"... הפך לגן עדן! קיבוץ דתי בעיקרון, אך אני מרגישה שאני בוואחד חופשה, שפשוט אין עליה!!! מאיפה להתחיל?? האוכל!! משגע!!!!!!! חדר אוכל של בני אדם! (של הקיבוץ) בארוחת צהריים מבחר בשר, מבחר דגים, מבחר סלטים, מבחר רטבי, מבחר מרקים, מבחר תבשילים וכל יום משהו חדש... בעוד שבארוחות ערב וצהרייים בורקסים חמים עם תפו"א, פטריות וגבינה.. ועוד מלוואח, "גריינקי", צ'יפס, פיצה..ממממ! בחיים לא היו חיים כה טעמים! וכל יום!! כל היום!!<BR>השתיה חמה 24 שעות ביממה בלובי, וכן אנו מתאכסנים באכסניה!! וזה בעצם צבא...<BR>אין מפקדים, רק משקים ומ"פ שבקושי רואים ובלי דיסטנס.. טוב אין לי כח להמשיך בתיאורים.<BR>מכאן אמשיך ואתלונן על אחי וגיסתי! כאילו מילא אני משועממת וחסרת חיי חברה כלשהי.. אבל הם, יש להם ילדים, עבודה, להקה והיום אף הופעה במוסקבה עם מאקארביץ'... והם מנהלים שניהם ב-ל-ו-ג-י-ם של.. אוי אניי בבאסה.. אוי מה אלבש.. אוי תאחלו לי בהצלחה.. אוי כתבתי שיר חדש.. אוי חזרה בתשובה משתווה להמרת המין.. בליע בליע בליע<BR>ועוד, אני ואמא מתגיירות, ומה חסר לנו אם לא הילדים שלהם! למות מאכפתיות והתחשבות!<BR>טוב הבה נעבור לאופטימיות עלובה במיוחד.. <BR>אסור לדבר בטלפון בשבת, מה זה משנה במילא אף אחד אף פעם לא מתקשר אליי(:<BR>אסור להדליק חשמל, במילא אני אף פעם לא מכבה את האו אחריי(:<BR>אסור לנסוע בשבת, במילא אין לי לאן, על מה, עם מי או אל מי(:<BR>אוכלים הרבה(:<BR>הרבה מתפללים(: יש למה..<BR>יש לי משפחה מארחת, ובגלל שאני חוזרת פעם בשבוע הביתה, וכשסוף סוף חוזרת אז אל המשפחה הזאת, אז בעצם יש לי משפחה מאמצת(:<BR>ישנים הרבה(:<BR>המחשבות לא מוטרדות בדיכאונותי(: אין זמן(:<BR>ריחות טובים(:<BR>משפחה טובה(:<BR><BR>ותכלס.. חיים יפים.. למרות שאיסור נגיעה ואיסור לבישת מכנסיים לא מדבר אליי.. אך בכל זאת איכשהו מתייחס..<BR>וואלה, קבלו את פארלי (לעתיד) הדתייה (אולי לעתיד), וווואאאללללללההההה<BR></div>Thu, 01 Feb 2007 21:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=5769038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=5769038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=5606254<div align="right" dir="rtl">התווספתי למשך חודשיים לחיל החינוך. עברתי השבעה. נשבעתי להקריב את חיי. אל מילות ההשבעה לדעתי יש להוסיף מסוף סליחה מההורים, אשר גידלו אותנו וכעט אנו את חיינו מקריבים למדינה.<BR>נותרו לי שלושה שבועות ואז ירושלים^^</div>Sat, 06 Jan 2007 19:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (משוגעת נורמלית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=121653&blogcode=5606254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=121653&blog=5606254