http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863heCopyright 2019 ה-כלום. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/63/98/11/119863/misc/29014242.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14989205<div align="right" dir="rtl">אני קורסת</div>Fri, 12 Apr 2019 06:37:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14989205http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14989205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14988590<div align="right" dir="rtl">צריכה חופשה מהחיים עצמם.</div>Sat, 06 Apr 2019 09:01:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14988590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14988590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14988308<div align="right" dir="rtl">כל התכניות משתבשות... אתמול היתי אמורה להצטרף לצוות כלשיהו בעבודה לעזור להם, אז בניתי את כל התכניות שלי סביב זה. ובסוף אחרי שעה עבודה איתם, עד שהצלנו לכייל את המצלמות וכל מני כאלה, הוכרז עוצר על כל הסיפור הזה וחזל"שו אותי... הם הרגישו ממש לא נעים עם זה, אבל אמרתי שזה בסדר ושאשמח לעזור כשהם יצטרכו. המנהל שלי יצא הביתה באיזה 4 וחשבתי "הממ... זה רעיון נחמד.. להגיע הביתה באור יום. אולי גם אני אצא?".. ואז ראיתי את הפקקים ואמרתי "פאק איט... אגיע הביתה כל כך תשושה ועצבנית מהפקקים שזה לא ייתן שום דבר לאף אחד". ובגלל שעון הקיץ ישיבה שהיתה אמורה להיות ב7 בערב הפכה לישיבה ב8 בערב אז ידעתי שכבר אשאר עד 8 כי חבל על הזמן... ואז 5 דקות לפני 8 אני מקבלת מייל על שינוי יום לישיבה וזה נדחה למחר (היום, כאילו). יש בולי עץ שאני צריכה לקחת מהבית של מירית ושתילים שאני צריכה להביא אליה. התכנית היתה שבחמישי אצטרף אליה לאימון של משהו איפשהו (אחרי שוידאנו שאני יכולה להכנס למכון הזה עם הפריפיט שלי) ואז נפגש גם עם איזו חברה שלה על תכנית שאני עוזרת לה איתה ושאחרי זה (או בין לבין) נעבור אצלה בבית לקחת את הבולים ו</div>Wed, 03 Apr 2019 06:51:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14988308http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14988308http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14987366<div align="right" dir="rtl">שוקלת לקחת יום חופש קטן לעצמי... לטייל קצת. אז מה אם גשום. אני מרגישה שאני חייבת את זה. במיוחד אחרי היומיים האחרונים. אני צריכה קצת שקט.</div>Mon, 25 Mar 2019 09:06:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14987366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14987366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14985972<div align="right" dir="rtl">זה נחמד... מקוה שזה לא יתחרבש מדי כשנזיז את השעון. </div>Tue, 12 Mar 2019 05:54:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14985972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14985972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14985873<div align="right" dir="rtl">זה כל כך מוזר... אחד הדברים הכי חשובים בעיני הוא להיות קשובה לעצמי. גוף ונפש... אני לא יכולה תמיד להשיג מה שאני מרגישה שאני צריכה... אבל אני בד"כ נמצאת בקירוב לא רע לזה. עכשיו כבר לא. אני מנותקת מעצמי. 90% ממה שאני עושה בא מכח האינרציה. כבר כתבתי לא פעם שהחיים שלי הם לא מה שהיתי רוצה.. רבל זה כבר מעבר. הזנחתי את עצמי לגמרי. פיסית ומנטאלית.. אני לא מצליחה להתאפס. ובאמת שאני משתדלת. כל סוף השבוע האחרון עבדתי בבית. צבעתי מדפים, קיר, הדבקתי אריחים, אבא שלי תלה לי מדפים ועזרתי לו.. התעסקתי טיפה עם העציצים גם.. זה לא מספיק. זה בקושי דגדג לי משהו. איזו ריקנות איומה. מה שאני באמת צריכה אני לא אקבל.. לפחות לא ב10 השנים הקרובות.. אז מה האלטרנטיבות? אני לא רוצה לשקוע.. </div>Mon, 11 Mar 2019 06:29:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14985873http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14985873http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14982527<div align="right" dir="rtl">אני לא אוהבת את החיים שלי. אני חושבת שאני מוציאה קרוב למקסימום מהמצב הקיים מבלי לזעזע יותר מדי את המערכת... אבל זה לא מספיק. מהבסיס- זה לא מה שאני רוצה. אני לא רוצה כסף, פרסום, חיי תענוגות. אני רוצה פשטות. אני רוצה כמו פעם. אני רוצה לחיות איפה שבא לי ושיש פיסת אדמה טובה. פשוט לבנות בית, לעבוד את האדמה סביבי, לגדל את האוכל שלי ופשוט לחיות ככה. לקרא ספר בערב וללכת לישון מוקדם. ואז להתעורר מוקדם ופשוט לחיות ככה. פשוט. האופציות לא עושות לי טוב. השפע לא עושה לי טוב. אני רגילה להחליף טלפון סלולרי לפחות פעם בשנה ואני עם הנוכחי כבר שנתיים. לא כי אני רוצה להשאר אתו... אלא כי אני לא מצליחה להתקדם כי עוד לפני שיש אפשרות לרכוש את החדש שיצא, כבר מדברים על זה שייצא אחריו. איך אפשר לעשות החלטה ככה? יש לי טבלט שיכול לענות על כל צרכי הדור 4 שלי.. אני שוקלת פשוט לקנות סתם טלפון נוקיה פשוט- עם לחצנים כמו שאני אוהבת. אולי זה הפתרון. אני רוצה חופש. לא חופשה.. חופש. פשוט לא להיות תלויה בכלום. אני מרגישה שאני תשושה נפשית. אני מרגישה שכלום לא מזין את הנפש שלי. אני מרגישה שהמח שלי מתפורר למרות שאני כל</div>Mon, 11 Feb 2019 19:53:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14982527http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14982527http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14980923<div align="right" dir="rtl">אבל צריך... קבעתי עם המנהל שלי ב10 לסיעור מוחות... קמתי באיזה 6 והתקשיתי לחזור לישון. חבל שלא קמתי אז.. עד שנרשמתי.. ועכשיו אני סתם מרגישה עייפה ועצלה.. עשיתי הזמנה של קניות אתמול ושכחתי להזמין מלא דברים... אצטרך לעשות השלמה. אמרתי לשיר שנלך לאכל ברביעי, אז כבר אקפוץ לסופר על הדרך ואקנה מה שחסר. אמרתי למנהל שלי שאקח שבוע חופש בשבוע אחרי שבוע הבא בשביל לנסות להציל את המועדי ב'.. כי למועדים הראשונים אפילו לא ורחתי לגשת. אני בטוחה שב2-3 ימי לימוד אינטנסיביים לכל קורס אצליח לכסות את כך החומר ולתרגל קצת. הבעיה היא שלוקח לי המון זמן להכנס ל"מוד" הזה של למודים.... נקוה לטוב. סמסטר הבא יש לי קורס שהנוכחות בו היא חובה וגם הגשת התרגילים.... אז אצטרך לגרור את עצמי פעם השבוע ללמודים. מה שמעצבן זה שזה נופל בימי רביעי ובימי רביעי פעם בשבועיים יש לי ישיבה עם הצוות המקביל בסאניוויל ב9 וחצי בערב.. זה יוצא אחרי השעור. אבל בכל זאת. אני לא רואה את המח שלי מתפקד יותר מדי בשביל זה. וגם זה אומר שרק בסביבות 10 אוכל לצאת לכיוון הבית. נספוג... זהו.. נראה לי שהגיע הזמן לצאת מהמיטה. </div>Tue, 29 Jan 2019 07:48:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14980923http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14980923http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14980888<div align="right" dir="rtl">זה שאני מרגישה טיפשה ליד האנשים שאתי במחלקה. כאילו, אני לא אוהבת שלפעמים מתיחסים אלי כאילו אני טיפשה (בפעמים האחדות ששאלתי את האנשים הלא נכונים שאלה וקבלתי גלגול עיניים כאילו אני לא בסדר כי אין לי דוקטורט במתמטיקה), אבל זה נחמד כשאני יכולה ללמוד משהו משיחה בארוחת צהריים שהיא לא על כלום ושום דבר. היום רונן אכל אתי בצהריים והוא הסביר על תנועה אליפטית של כוכבים ואיך זה מושפע מהכח הצנטריפטלי ושבעצם יש שם תנועה הרמונית קטנה שעוזרת להם להשאר במסלול. אני בטוחה שלא הבנתי הכל ב100%. אבל זה היה לי מעניין וזה מה שחשוב. ואז שאלתי אותו שאלות על מאיצי חלקיקים וזה היה נחמד שמישהו אשכרה יכול לענות לי על שאלות שאני שואלת ושהוא נהנה להסביר. אני חושבת שבכל הפעמים שאנחנו אוכלים יחד ואנשים אחרים לא מצטרפים, אז זה מגיע לזה שהוא מסביר לי דברים בפיסיקה או מתמטיקה. אני אלך לי לישון... לילה טוב</div>Mon, 28 Jan 2019 22:22:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14980888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14980888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14979142<div align="right" dir="rtl">צריכה להתחיל ללמוד. גיליתי שסמסטר הבא יש לי קורס שיש בו נוכחות חובה ורכיב של מטלות בציון. אז השיטה הנוכחית כבר לא תעבוד לי ממש.. חח אני מניחה שהסמסטר הזה לא אגש לכלום במועד א'. אולי לאלגברה לינארית, אם אספיק את כל החומר בסופ"ש הבא. ביום שני אמור להגיע המקרר החדש. עשיתי גם הזמנת קניות מהשופרסל שתגיע באותו ערב. אפשר יהיה כבר למלא אותו קצת באוכל. אתמול קניתי קצת אוכל מוכן שיהיה לי למהלך השבוע. נמאס לי כבר להתאכזב כל פעם מחדש מההזמנות.. עדיף להביא אוכל מהבית. אם אפשר להכין, אז הכי טוב. ואם לא, אז לפחות אוכל מוכן שרק צריך לשים בקופסא ולהביא אתי. ולא להיות נתונה לחסדי המסעדות הדוחות באיזור העבודה. מה עוד... אתמול היתי ביום ההולדת של רועי. ישבנו במסעדה בטיילת בתל אביב. היו איזה 15 אנשים. הבאתי לו את המקלדת שהזמנתי לפני איזה שנה מאיביי ובסוף לא אהבתי אותה, אז אמרתי לו עוד אז שאביא לו. זו לא היתה אמורה להיות מתנה ליום ההולדת, אבל גם ככה שכחתי לקנות לו משהו ויצא שרק עכשיו יצא לי להביא לו את המקלדת, אז יצא טוב כזה חח. הוא ממש אהב אותה וממש מרוצה, אז יצא טוב. הבאתי גם לאורין קולבים שאמר</div>Sat, 12 Jan 2019 15:36:00 +0200qjzxkv@gmail.com (ה-כלום)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=119863&blogcode=14979142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=119863&blog=14979142