http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890heCopyright 2026 הולכת בשקט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=9332139<div align="right" dir="rtl">לעזאזל, אני טובה. האויר דחוס, מחניק, מתחנן שנחלץ את עצמינו מתוך החלל. את הבעות הפנים אני רק בקושי רואה. ריח שעל-גבול-המוגזם מתפנק בנחיריים שלי, ועוד לא החלטתי אם לנשום או לחכות. מיישרת את קמטוטי החולצה שלי ואני דרוכה עד לקצות השיערות. אתה מכמת מילותיך בדיוק של פואטיקה. אם היה כאן מואר יותר ולו במעט, יכולת לראות את עיניי המזוגגות נשפכות מזויותיהן בטירוף אלכוהולי רגעי. אם היה כאן רועש פחות, יכולתי לגנוז את שלך. נסחפנו לכדי קרב-מגע מחושב. הראש שלי מתערטל בפניך כמו זונה צייתנית, אתה מתקרב, מתמוגג אל תוך עור צוארי, שאדע. גופי מתחנחן על דעת-עצמו, מבלי משים אני רוצה. השפלתי מבט בחיוך מעורב, התנצחות מילולית, אחת-אפס לך.</div>Sun, 08 Jun 2008 15:29:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=9332139http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=9332139http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8978368<div align="right" dir="rtl"> הפיזיולוגיה שלך מאבדת שפיות- אז אתה נוסע לים בארבע בבוקר. כבר שנים שאתה מנסה למצוא את התנוחה הנכונה כדי להשעין בה את היד עם הסיגריה- אבל איך שלא יהיה, בנסיעה הבאה אתה תמצא אפר על הכפתורים של החלון. המנטליות שלך סוחבת ריקנות- אז אתה יוצא למסיבה. וחודשים שלא היית, ואנשים שלא ראית, ועדין- אתה מנסה למצוא את הזוית הנכונה להחזיק בה את הבירה. אבל איך שלא יהיה- בשלוק הבא מישהו ירקוד קרוב מדי, והנה הלכה לך החולצה. החממה הזו שלך- פינותיה צרות. הנה תערבב את מה שכתבת מזמן ואת מה שנכתב בך עכשיו. מונולוגים בריאים נושמים בתוך ריאות משחירות. ואיך שלא יהיה זה נדמה כאילו אף פעם לא יגיע זמן טוב לעשות בו כביסה, או לשטוף, או להפסיק לעשן. כוונות נסתרות שיש בך- צצות אל המודע. והן עיקשות ונחושות והלב שלך נקרע. אתה חופן בתוך קופסאת מכתבים ישנה, מחפש את הכוח שלך בין שורות של אחרים. ואם נגעת בכולם אתה כנראה יפה ומוצלח. אתה חייב להיות יפה. ומוצלח. </div>Fri, 11 Apr 2008 23:12:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8978368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8978368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8692456<div align="right" dir="rtl"> קנדי מצטנף כמו כדור כשהוא גומר, הוא לא נמתח ולא נמרח, לא מעשן חצי סיגריה (לפחות). 'קנדי, מותק, מה נהיה?' שואלת והוא לא מוציא מילה (עדין). קנדי מסתכל בי כשאני מתלבשת. אני שונאת את זה כמעט כמו ששונאים להיעלב. אולי הייתי קצת מוגזמת- הוא מלטף לי ת'שיער כשהוא רוצה להתאהב(לגמור, להצטנף). 'כמעט צריך להתעורר' קנדי מסנן ומחזיק את המפתחות של המכונית, 'פאק איט קנדי, איפה הסיגריה שאחרי?' שוגר משחקת משחקים של אנשים מבוגרים (מדי). היא מחזיקה את החזה ונאנחת כמו נסיכה. ואלוהים, איזה חזה. 'שוגר, מותק, תסתמי' אני חושב לעצמי כשהיא מנסה לדבר (שוב). אני קם ממנה ומדליק ת'אור בכוונה, רואה אותה מתלבשת. אני רוצה להתאהב בה, אז מלטף לה ת'ירך, ולא מפסיק לחשוב על זה שתכף כבר צריך להתעורר. לא מסוגל להסתכל לה בעיניים בבוקר שאחרי, אבל אלוהים אני יכול שעות לבהות לה בחזה. 'הנה, שוגר' אני אומר, ומגיש לה סיגריה שאחרי.</div>Sat, 23 Feb 2008 20:53:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8692456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8692456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8598404<div align="right" dir="rtl"> בוקר עם גרוב אחר לגמרי, מתחיל בסקסופון אלט. נרגע אל תוך מצילות שקטות. מתהפכת לי הבטן מההתרגשות של הקצב, של מה שעומד לבוא. אחר-כך קול אנושי בשחור ולבן, באישה ובגבר. כניסה סקסית של קלידים שנמרחים עלי כמו שמש-בוקר דרך החלון. עכשיו נכנס הביט. קבוע, לא משתנה. בסים שמרעידים לי את הקירות, אני נמתחת רק כדי להגביר את הווליום. זה בוקר מיוחד, ויש לו גרוב אחר לגמרי. לא עצוב הבוקר, וממש לא מנומנם. תיכף המידל-סקשן, סקראצ'ים משוגעים ואני מתהפכת במיטה, חצי רגל בחוץ. זה בוקר פברואר מאוד לא טיפוסי, בוקר מאוחר. אילתורים על שלושה אקורדים והראש שלי קודח מנגינה. עכשיו להרים את הגוף משלשלאות של שמיכה חמה מדי, עכשיו להתעורר.</div>Sat, 09 Feb 2008 12:52:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8598404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8598404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8533805<div align="right" dir="rtl"> גשם בחוץ אז סגרתי את כל החלונות, והמזגן על שלושים מעלות, ומזגתי ייגר כי אני לבד. שירים אקראיים בתפזורת כוחנית של מה שהגורל רוצה לשים לי באוזניים, מסרים סמויים שצעקתי לעצמי מקבלים לחן משתנה. שלוק מים, ועוד צ'ייסר וסיגריה וזה רק כי אני לבד. פתאום אני אוהבת את הצורה של כפות הידיים שלי, אתה כבר לא תאמר מילה. תיכף החורף הזה יסגיר אותי לגמרי, שותה איתו כל ליטר של תשוקה- אל מי שאני. כל ליטר של מי-שמיים מקפיאים, מחבקת את הרוח ונושמת את האבק. אז אימצת לעצמך שיק שגדול עליך בחצי מידה- או קצת יותר. לאף אחד זה לא אכפת-אז מה זה משנה? הנה עוד צלצול שלא מגיע, הנה געגוע מיותם. הנה עקבות של לילה לא נגמר, בתוך הראש-הוא לא נגמר. תרגום עילג לשיר בנאלי שתופס לי את הראש, כובל מחשבותיי. מה ל ע ז א ז ל כבר ניסיתי להגיד? לא קוראת בין השורות, לא רוקמת תחפושות, לא בניתי לך בית מלגו ואמרתי 'בוא לנשום'. פתאום אתה אומר לעצמך- 'כבר לא קונים אינטימיות במכולת' ובכל זאת, אתה בודק, ומשווה בכל העיר מחירים- רוכן אל הקופאית ואומר 'אפשר בשלושה תשלומים?' גחמות קטנות יקרות מפז- </div>Wed, 30 Jan 2008 19:28:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8533805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8533805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8459645<div align="right" dir="rtl"> קודם לפתוח את הברז. לתת למים לזרום כמה שצריך. אני צריכה להכנס אל תוך מסך של אדים חמים, שהעור שלי יהפוך אדמומי מהחום, מהלחות. הכי חשוב זה לפתוח את הברז, לתת למים לזרום. כמה שרק צריך. רק אחר-כך להסיר שכבות של בגדים, לבחון את הפנים במראה. הראש שלי מתפוצץ ממחשבות- אבל הראשונה היא שכדאי לפתוח את הברז ולתת למים לזרום. כמה שצריך. מסתובב לי הראש ואני רוצה להשען על הקיר, אבל הוא קפוא. אני חושבת על מליון דברים בבת אחת, ותוך כדי, כמו מכונה משומנת אני עושה את פעולות המקלחת מבלי לשים לב; מורחת סבון פנים (כי אני אוהבת להשאיר אותו על העור כמה דקות וזה חוסך זמן אם מתחילים בזה); לחפוף את הראש (לא בכל יום- אבא אומר שקרקפת יבשה מחפיפות עושה קשקשים); לבסוף, לסבן את הגוף. המוח שלי רץ בלי חצים. אני מדברת עם חמישה-עשר אנשים שונים ביחד והראש שלי צועק. אני מתה מפחד בכל פעם מחדש. עכשיו אני כל כך רוצה לחזור אחורה שאני מוכנה לעשות הכל בשביל זה. אני מתה מפחד והראש שלי צועק על חמישה-עשר אנשים שונים בו זמנית, ואני מוצאת נחמה רק במים החמים שעושים את העור שלי אדום. אני לא מצליחה להפריד, יש לי זמן</div>Sun, 20 Jan 2008 00:00:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8459645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8459645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8412779<div align="right" dir="rtl">היה כאן איש אחד אמיץ, ידע איך לצייר קווים ישרים. שיחק איתי במשחקים של ילדים. אהב אותי מתוך כל מה שהיה בו רע, מתוך מה שהיה שלי. היה כאן פעם איש, סחט ממני קנאה קטנה ותלות גדולה. היה לי פעם איש, הוא היה כאן. הוא היה קיר. ופתאום אתה קולט- הקיר שלך סדוק,ותיכף מתמוטט. איך מדברים על זה בכלל? נראה לי שטבעתי קצת בקיטש. הראש שלי מ פ ו ז ר. מושך לכל מיני כיוונים רעים של חשיבה שהיא קצת בוגרת וקצת קטנה. הראש שלי מכוער. תולש ממני רעיונות מגעילים, מגעילים. נדלקת ונכבית כל כמה שעות. עכשיו אני כועסת, תיכף אני לא. מצאתי איש שמצייר קווים ישרים, הצמדנו אחד לשניה סכינים אל גרונות. הייתי גרוטסקית, הוא היה אדיש. לקחנו ביחד מטענים. עכשיו הוא מתפוצץ איתי. עכשיו הוא איתי.</div>Sat, 12 Jan 2008 23:40:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8412779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8412779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8354329<div align="right" dir="rtl"> קחי אותי קפוא, הפכיני מסוער מכורבל אל זוויותיך, עשיני מלוכלך קחי אותי הפוך, ישרי בין הקמטים כפות אל סרעפתך, הולך ומעצים תני אותי חינם, תני בלי היסוסים היום אני שוחה, צולח רסיסים גמור מתוך שינה, מסור לאבידה קחי ממני את כל מה שאז רצית </div>Fri, 04 Jan 2008 23:36:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8354329http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8354329http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8305965<div align="right" dir="rtl"> 'התוכן משתנה בהתאם לנסיבות' 'אני שונאת נסיבות' 'את גם שונאת מסיבות' 'גם' הרצתי לאחור את השיחה שלנו בזמן שאני שוטפת כלים, מחליפה ריחות של יין אדום חצי-יבש בריח של סבון כלים. מצאתי את עצמי ממרקת באובססיביות את הכוס הגבוהה, מסירה בשיטתיות את שיירי האודם שלה מהכוס. פתאום עצרתי. 'שאני אשפשף?' זין. אני בכלל שונאת בחורות עם אודם- אז מה לעזאזל היא עשתה פה בחמש השעות האחרונות? 'קחי למשל את עצמך כדוגמא' 'לקחתי' 'את מוכרת תדמית של הוויה שהיא לא בהכרח מה שאת, כמו בשוק שחור' 'אבל זה עובד. הנה, קנית. ובזול' הכנתי לעצמי כוס קפה על השיש המבריק שלי. בדרך כלל הוא נראה כאילו הסעודה האחרונה-לא פחות- צוירה בהשראתו, אבל אני אוהבת להכין כוס קפה כשהכל מרגיש לי נקי. הדגש הוא, כמובן, על 'מרגיש לי', כי הסטנדרטים שלי בכל הנוגע לניקיון הם מהנמוכים בעולם. ובכל זאת יש סוג של גאווה קטנה אחרי שסיימתי לשטוף כיור מלא בכלים- כאילו ניצחתי את העצלות העצמית שלי. התגברתי על הנורא מכל- שיירי אוכל דבוקים ושלל נוזלים מעורבבים. אז הכנתי כוס קפה מלאה בגאווה הקטנה של עצמי בתוספת נוזל חם, והרא</div>Sat, 29 Dec 2007 19:35:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8305965http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8305965http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8202711<div align="right" dir="rtl">בתוך הכינורות, הכל זז מהר מדי בשבילי וכלום לא מאט לקראתי ויש תחושה כמו כשילדים מחבקים בובת פרווה ענקית, כפולה מגודלם הממשי. אני רוצה להתעורר מכל הריקבון שחיבקתי במשך חודשים, אבל כלום לא האט לקראתי, אז עכשיו זו אני- הולכת בצעדים כפולים. הייתי צריכה לשמוע קול שני בתוך הראש. רק הייתי צריכה להתרגש, שוב, מכל מה שפעם אהבתי. כל מה שפעם הייתי. לפעמים כשרוצים משהו, צריכים רק לקרוא לו. לסגור את דלת החדר, ולקרוא לו. להרים את הגיטרה, ולקרוא. ואז, הוא פשוט קורה. מעצמו. פעם אחת, וקול שני, וכנר של רחוב, ומטבעות על המדרכה, ועיר קרה, ומעילים ארוכים, ולטייל ברגל, בערב, גם אם אף אחד לא מוכן להצטרף. פעם אחת, וקול שני שאני כבר לומדת לעשות.</div>Sat, 15 Dec 2007 19:59:00 +0200hagar_bohbot@live.com (הולכת בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=11890&blogcode=8202711http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=11890&blog=8202711