<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>changes</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404</link><description>~זה סוג של חלום שאפילו לא העזתי לחלום~</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 נעמונת. All Rights Reserved.</copyright><image><title>changes</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404</link><url></url></image><item><title>הספד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9126517</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלוג יקר,
זה נגמר.
תמיד תישאר
כזיכרון נהדר.

ותודה לכולכם על הקריאה,התגובות ותשומת הלב.

לכל דברטוביש סוף.

בפעם האחרונה,
נעמונת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 May 2008 22:00:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9126517</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=9126517</comments></item><item><title>גאות ושפל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9049319</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לא, הרגש לא נותן להפרידבין פעם-כרגע, כרגע- תמיד.מסך עיוורון -מסתיר את הנוף,מחנק בגרון -מבשר את הסוף.

לא, ההיגיון לא נותן מנוחהאני בוכה וצוחקת, צוחקת-בוכה.גאות של תחושותושפל מילים,קונצרטרגשותללאהצלילים.


(לא אוטוביוגרפי)


פסח שמח שיהיה,
שלא תחטפו בפתאומיות את ההגדרה היחידה לחי בו&apos;.

-נעמונת-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Apr 2008 17:22:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9049319</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=9049319</comments></item><item><title>קליעה למטרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9018848</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בתנועות קטנות ומכוונות,
כמעט בלתי נראות לעין,
אתה תכוון את החץ -
שפעם היה הרצון שלך,
אל המטרה -
שכבר מזמן שכחת מה היא.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Apr 2008 22:58:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=9018848</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=9018848</comments></item><item><title>עפה עם הרוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8991761</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&quot;רק האהבה שתתן לי שמייםלא אשחק יותר במה שאפוראת הפחדים אהפוך לכנפייםאלמד איך ללכת ולא לחזור.רק אהבה שתהיה לי כמו מיםאחת שאיננה חייבת מיליםאהבה שיודעת לראות בעינייםאת מה שבחוץ, את מה שבפנים.עף עם הרוח, 
היא תכווןהיא תגלה לי,
היא תגונן. &quot; 


-

לילה טוב וחלומות פז :)
-נעמונת-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Apr 2008 00:22:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8991761</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8991761</comments></item><item><title>להלהלהלה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8972884</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שיחות נפש עם סבתא זה הכי הכי.

(ללמוד להיסטוריה בשעות כאלו זה קצת פחות.. P:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Apr 2008 03:07:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8972884</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8972884</comments></item><item><title>אם הייתי מתה הייתי מתהפכת בקברי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8959689</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
המון המון לחץ, אבל אוטוטו סופשבוע ויהיה זמן לנשום.
שתיגמר כבר השנה הזאת.

בינתיים אני חיה בין סיפוקים רגעיים, אהבה, חברים וכתיבה, 
ונעבור את זה מהר וטוב. נעשה את המקסימום. את המקסימום שלי.

עם קצת אופטימיות אפשר לעשות הכל.


ואתה -
כן, אתה! מה אני נראית לך פוזלת?!(צודק P:)
אני אוהבת אותך, ילד.

בברכת תנשמו-גם-בשבילי,
נעמונת.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Apr 2008 19:35:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8959689</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8959689</comments></item><item><title>האור בקצה המנהרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8929978</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מכוון אותי אליך,
גם כשחשוך וקשה לראות.

-

אני מחכה בקוצר רוח למצלמ..אבא שלי המקסים שחוזר מחר מסין.
האיכות שלה לא בשמיים, והיא לא עולה הון תופעות,
אבל היא מושלמת בשביל הצרכים שלי.

אז עולם הפפראצי - חכה, חכה. 
נעמה + מצלמת וידאו = |גולגולת|

-

סבתא הציעה לילבוא היום איתה,סבא ונגה לקונצרט.
לאחר שהרהרתי בכך שעליי להשלים שעות שינה, כמובן שהסכמתי מייד.

סתם,סתם, סבתא. קונצרטים זה הכי הכי. (ששש... היא קוראת פה בבלוג... (באישור שלי)).

-

סופשבוע רגוע בגלגל&quot;צ...
ר-ג-ו-ע.



-נעמונת-

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Apr 2008 16:55:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8929978</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8929978</comments></item><item><title>פורימאניה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8911720</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אין כמו לפתוח את הבוקר בקמצוץ נרקיסיזם...  

 


 

כאפות (בלי קשר לתחפושת P: ) 

 
התחפושת הגאונית ביותר- פיליפסמפציץ בהברקה (נדיר ביותר).




אחרי הכל, פיליפס תמיד נשאר פיליפס...

 




 

הוא אשכרה היה בטוח שאני פיית השיניים...

 


תודה שאתן קיי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Mar 2008 01:20:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8911720</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8911720</comments></item><item><title>אז.. שעה אחת פחות לישון?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8897452</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נזכרתי למה אני כ&quot;כ שונאת את הקיץ.-תמיד דמיינתי איך זה יהיה אם עוד כמה שנים,כשאהיה קצת יותר מוכרת מבחינה ספרותית,ילמדו יצירות שלי בשיעור ספרות.והמורה תחפור ותחפור ותחפורבניסיון להעביר את כוונת השיר,שבטח תהיה הפוכה מכוונתי האמיתית.אז כן, חלומות באמת מתגשמים.המורה המתוקה שלי בספרות ישבה וראתה את חוברת השירים שלי (בסביבות 100 שירים),עד שבחרנו שניים שהיא חשבה שיהיו מתאים לשיעור, ואני הסכמתי.היא ישבה בבית, בזמנה הפנוי, והכינה שיעור שלם על השירים שלי.כל אחד בכיתה קיבל דף עם שני השירים, זה לצד זה.לאחד קוראים &quot;צורות&quot; ולשני &quot;גוונים&quot;. תוכלו למצוא אותם פה, כמה חודשים אחורה.והיא עשתה פעילות כזו מצויינת, ואנשים שיתפו פעולה,ולאף אחד לא היה מושג שאני כתבתי.והם באמת אמרו מה שהם חושבים,ומה הם אהבו ומה פחות,בלי לחשוב פעמיים, והרי הכותב כביכול לא יושב שם ביניהם, מאזין לביקורת.ואיך אני נהניתי. קשה לתאר במילים.אז למרות שאת לא קוראת פה, מורה יקרה, המון המון תודה.-פתאום התחלתי להבין קצת יותר איפה אני עומדת.ולאיזו תקופה אני נכנסת,ומי החברים שלי, ומי לא.ומה אני אוהבת ומה פחות.ומי אני, ומי אני לא.ומה לעשות כש..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Mar 2008 20:24:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8897452</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8897452</comments></item><item><title>פורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8844841</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
פורים הגיע והביא איתו סוף לזכר הכי קטן מהדיכאון שהיה,
כאילו לא היה כלל.

אני כל כך אוהבת את פורים. החג האהוב עליי בשנה.
המון צבעוני, המון שמחה, המון צילום, המון נרקיסיזם. כמו שצריך.
וכל הרעיון של נתינה ומשלוחי מנות ( בלה בלה בלה... אוכל! D: )

אתמול איבדתי את הפלאפון ומצאתי אותו.
זה קטע כזה אצלי, להיקשר למכשירים אלקטרוניים. זה בעייתי.
אני נוראית עם פלאפונים.
את הראשון גנבו.
את השני איבדתי
ואת השלישי החלטתי לשדרג.

אבל הרביעי, הרביעי נהדר.
אני אוהבת לזרוק אותו בעצבים כשרע לי
או לנשק אותו אחרי שמישהו שאני ממש אוהבת מתקשר.

המסך שלו כבר שבור לגמרי,
והזכוכיות מאיימות לחדור לי אלהיד.
כולם אומרים לי להחליף אותו כבר,
אבל הם לא מבינים את הקשר העמוק שיש בינינו 3&amp;gt;

אז זהו. רגע לפני הספד הוא נמצא, וכולנו שמחים ומאושרים. :)

-

לגבי התחפושת אני אובדת עצות.
חשבתי להתחפש למשהו אחד, ובסוף כנראה שלא, אבל יהיה בסדר. נמצא משהו :)

לא תכננתי כלום לפורים,
וזה דווקא עבד לטובתי, כי כשהזמינו אותי לכל מיני דברים יכולתי להיענות.








בברכת חג-שמח-אל-תאכלו-יותר-מד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Mar 2008 12:11:00 +0200</pubDate><author>naamonet12@gmail.com (נעמונת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=118404&amp;blogcode=8844841</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=118404&amp;blog=8844841</comments></item></channel></rss>