http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561החיים, הבצפר, החברים וזה... אתם מבינים(:heCopyright 2026 hell~angel. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561http://img348.imageshack.us/img348/4539/18tm.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=10078905<div align="right" dir="rtl">עכשיו 4 וחצי בלילה ואני לא מצליח להפסיק לחשוב.מחר אני בעצם מחליט בין להישאר ביחידה שבה אני מחכה לסיווג כבר כמעט 4 חודשים (והוא ממש עומד להסתיים) ולחתום מינימום שנה קבע ביחידה שאני תאכלס לא יודע מה אעשה בה או מה העניין שלה, או לא לחתום ולעזוב, לחפש מקום אחר שוב אחרי שנה בצבא, אבל להשתחרר (להשתחרר!) עוד שנתיים כנראה.לכל אופציה יש המון שיקולים, המון סיבות של כן ולא, ואני אפילו לא אתחיל לפרט.אבל זוהי הבחירה, וזאת ההחלטה הכי קריטית שכנראה עשיתי בחיי עד היום.עד 12 אני צריך לתת את התשובה שלי, ואתן אותה עד אז.אחרי המון מחשבה, כשכאב גדול כרוך בכל החלטה שאחליט, אני חושב שאני מתחיל להבין מה אני רוצה.אני עדיין לא יציב, מעורער, ולא בטוח בעצמי. אני עוד עלול לשנות את הההחלטה שלי עוד פעמים רבות.אבל לפחות אני חושב שאני מתחיל להבין מה אני רוצה.אני רק מקווה שאביט אחורה אל היום הזה ואגיד לעצמי "בטח בחרת את הבחירה הנכונה. אתה מאושר עכשיו."אבל כשחוסר וודאות כזה גדול נובע מכל אופציה, אני רק יכול לקוות.תאחלו לי בהצלחה, תאחלו לי לבחור נכון, תאחלו לי להיות שלם עם הבחירה, ושהיא תגרום מינימום פגיעה בעצמי או באנשי</div>Thu, 23 Oct 2008 04:28:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=10078905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=10078905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9985673<div align="right" dir="rtl">אם אני כבר תקוע בבסיס עם אינטרנט אז אני אעדכן, למרות שדי נטשתי פה.רציתי לכתוב על הצבא, על האבט"ש, על ראש השנה ואולי גם על עוד כמה.אבל תאכלס, הכל נראה חסר משמעות ביחס לזה..ביום שלישי בערב, אדיר שאיו נהרג מתאונת גלישת קייט.לא הכרתי אותו טוב, אבל מותו המוקדם בגיל 20 זיעזע אותי חזק.ממה שכן יצא לי להכיר ממנו, הוא היה נראה בחור מקסים.. והוא באמת היה, וכנראה שהרבה יותר מזה, אם כל כך הרבה מגבים אותי בדעה הזאת. זה נורא איך שדברים כאלה יכולים לקרות, איך שבחור כזה טוב וצעיר נקטף בגיל כזה, בפתאומיות כזו, בחוסר היגיון כזה. איך עולם שלם של חלומות, אהבות, מחשבות, איך הוויה שלמה של אדם הולכת במחי יד? זה בלתי נתפס בעיניי.אני כל כך מתמלא צער עליו, על המשפחה שלו, על החברים.. ויש כל כך הרבה..אין נחמה על כזה דבר. פשוט אין נחמה. אני לא מצליח להבין איך הקרובים לו יוכלו להמשיך הלאה מכזה דבר, איך אי פעם אנשים יכולים להצליח לחיות שוב כשמישהו כה אהוב הולך בצורה כזאת. פשוט אין נחמה.וכשהדמעות שלי יתייבשו, הם ימשיכו לבכות. וגם כשהם יפסיקו לבכות, החלל העצום הזה יישאר. תמיד.ואין נחמה.לא הכרתי אותו טוב, אבל הוא נגע לי</div>Sat, 04 Oct 2008 18:30:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9985673http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=9985673http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9647239<div align="right" dir="rtl">אבל אני לא מצליח לראות את הסוף של הדברים הרעים. </div>Sun, 27 Jul 2008 00:11:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9647239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=9647239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9467678<div align="right" dir="rtl">אחרי חודש וחציבבית הספר למחשובבשלישות ברמת גן, סיימתי את הקורס. אני רשמית מנהל רשת מחשוב(: אז איך היה? היה עמוס, ולפעמים קשה, אבל סה"כ היו חבר'ה נהדרים והיה הרבה כיף. הייתי מוצא את עצמי חוזר הביתה ב-10 בלילה וקם ב-5, וזה עוד כשלא יצאתי עם הבונבון. כל יום היו מבחנים ותרגילים והיה צריך לנסות להתרכז, ולפעמים המשמעת קצת הציקה. גם לסגור שבת היה רחוק מאוד מלהיות תענוג. אבל תאכלס, היו המון צחוקים, רכשתי המון חברים חדשים, והלימודים עברו ממש בקלות. כל הזמן היינו יחד, והיה המון כיף. זה היה קצת כמו לחזור ללימודים, ובמסגרת צבאית זה דבר מיוחד. גם היו לנו ימים כיפייםשוברי שגרה כמו יום יהדות בירושלים, התנדבות ברמת החייל וסיור במוזיאון ביפו. במהלך הקורס נורא ניסו לשכנע אותי לצאת להדרכה,למרות התפקיד שאני מיועד אליו (שבמהלך הקורס עשיתי עוד סיווג ביטחוני בשבילו שעדיין בתהליכים). גם הכריחו אותי לעלות לשיעור חניך (שזה היה נחמד) וגם לראיון עם הרמ"דים של ההדרכה. למרות שהדרכה יכול להיות נחמד (לא בקורס שלי, כי הדרכה של קורס יסוד זה טחינה.. אם כבר הדרכה אז במדור אחר, שבו עושים קורסים לאנשים שכבר משרת</div>Sat, 28 Jun 2008 17:06:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9467678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=9467678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9202397<div align="right" dir="rtl">היי, מה נשמע?רציתי לעשות עידכון עם הרבה תמונות שצברתי לי מהתקופה האחרונה והרבה מפסח (שהיה ממש כיף ועמוס, אגב), אבל המחשב קם לתחייה רק אתמול ואין לי זמן.אז אמרתי שאני לפחות אכתוב עדכון קצרצר חופר על מה קורה איתי בצבא.בחודש האחרון עברתי מלהמתין בעבודות רס"ר ללהמתין בשלישות של בה"ד7, לעזור בתור פקיד כזה. ממש שמחתי שהצלחתי להשיג את זה, כי כבר פשוט יצאתי מדעתי בעבודות הרס"ר, בייחוד שכשהאנשים שהתחברתי איתם כבר עברו משם הלאה.היה לי נחמד למדי שם- קצת לפקסס, להקליד, להדפיס, לתייק, לעטוף וכו'- וגם לקרוא עיתונים או ספרים, קצת לתשחץ (כן, המצאתי פועל) או לסלטר (טוב, זה כבר לא נשמע משהו). היו שם כמה אנשים ממש מתוקים (וגם כמה שקצת פחות אבל ככה זה) שנחמד להעביר איתם את הזמן, והמפקדת שלי גם הייתה ממש חמודה. היא והשאר כל הזמן ניסו לשכנע אותי להישאר שם בשלישות ועדיין רוצים שאני אחזור לשם אחרי הקורס שלי.סופסוף הגעתי למצב שיש לי אופציות ברורות לבחור מהן בצבא: לצאת לקורס ניהול רשת (שנפתח מחר), או לנסות לצאת לקורס הנחיית יישומים (שנורא רציתי בהתחלה, אבל מתחיל רק בספטמבר, וגם כבר לא כזה שינה לי כי הם דומים למ</div>Sat, 17 May 2008 16:03:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=9202397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=9202397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8917476<div align="right" dir="rtl">חח זה מצחיק שאני כותב פה רק כשיש גימלים..פשוט עמוס לי למדי- הצבא תופס את הזמן, וכשאני מחוץ לצבא אז אני מנסה להספיק כמה שאני יכול (גם על חשבון השינה שלי, אבל מסתבר שגם עם לישון 6 שעות בלילה אני מצליח להסתדר).אז מה חדש?אממ בגזרה הצבאית הלא מעניינת: הצלחתי להתחמק מהקורס המעאפן שהייתי אמור להיכנס אליו, אבל למשרד הקורסים ששלח אותי אליו יש עקשנות שאני כן אהיה בו, לכן אני חייב לפחות להישאר בבה"ד 7 לפחות עד שהקורס מסתיים (הוא מסתיים בחמישי). אחרי זה אני מקווה להגיע לשלישות וזה. אפילו הרב-נגדוזאורוס שאחראי עליי אמר לי שאני אלך לריאיון אצל מפקד בסמ"ח בזמן הקרוב- וממנו אני מקווה להשיג קורס ממש מגניב ששמעתי עליו, הנחיית יישומים, שזה ללמוד איך להשתמש בתוכנות של הצבא ואז להדריך אנשים. סופסוף משהו סביר שיכול להיות נחמד לי לעשות.סוף גזרה צבאית לא מעניינת.ומה עוד בצבא? אממ אני שם כבר כמעט חודשיים. אני לא עושה כלום יותר מתמיד, פשוט מתבטלים כל היום. גם המעט עבודה שיש, עושים הממתינים החדשים יותר.התחברתי שם עם כמה אנשים, ולפעמים נחמד והמון צחוקים, אבל הבעיה היא שזה מקום של מעבר והאנשים כל הזמן באים והולכים</div>Tue, 01 Apr 2008 08:54:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8917476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=8917476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8785127<div align="right" dir="rtl">עדכון קצרצר ומתומצת על הצבא:בגלל קצרי תקשורת וכו', אני עדיין מיועד לקורס הגרוע שלא רציתי להגיע אליו, שהתחיל היום.הוצאתי גימל כדי שיוכלו לבדוק מה קורה עם העניין שלי.מחר אני מגיע חזרה לבסיס שלי עם ציוד לשבוע, אולי מתחיל את הקורס ואולי ממשיך להיות שם סתם.בכל מקרה, הבטיחו לי שבעוד 3 שבועות אני מגיע לשלישות רמת גן, בין אם אני אסיים את הקורס או לא, ושם אני כבר איכנס לקורס בבית הספר למחשוב.מקווה לא לעבור את הקורס הזה כי זה סתם יבאס, אבל העיקר שזה לא יהיה התפקיד שלי בכל מקרה.~~~~~בהצלחה לתמרי בחיפה! ובהצלחה לכגן שהתגייסה היום.~~~~~הייתי בסופ"ש בצפון עם המשפחה שלי ועוד משפחות.היה ממש נחמד.~~~~~הפוסט האחרון נראה עכשיו כמו שטות. מדהים כמה מהר המשכתי הלאה.~~~~~ובלי קשר לפוסט הקודם, אפשר לומר שמצאתי אהבה (:אחד מהפוסטים המתומצתים ביותר, אבל אין לי כל כך זמן לפרט, צריך לזוז לארגן דברים וזה.שיהיה לכולם אחלה שבוע!</div>Sun, 09 Mar 2008 21:40:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8785127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=8785127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8727752<div align="right" dir="rtl">עוד לפני שזה התחיל בעצם, זה נגמר.אני לא חושב שיש טעם לשקוע במה היה יכול להיות ומה יכל לצאת מזה, למרות שבטח הרבה.אפשר רק לומר שזה היה הפסד, הפסד של שנינו.ואולי בעיקר שלך? אז עכשיו להמשיך הלאה.אחח, לפעמים החיפוש הזה כל כך מעייף..וכרגע החיים גם מעייפים למדי, אז יכול להיות שאני קצת אנוח בינתיים.תוספת עריכה: לפעמים דווקא כשלא מחפשים, מוצאים משהו שהיינו צריכים.</div>Fri, 29 Feb 2008 18:53:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8727752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=8727752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8660893<div align="right" dir="rtl">היום נגמרה השבעה, ועלינו לקבר.כבר שבוע, וכבר שבוע שאני פשוט משתדל לא לחשוב על מה שקורה.. למרות שברוב הזמן החופשי שלי הייתי אצל הדודים, בשבעה.לא עיכלתי. לא יודע אם דברים כאלה ייתעכלו אצלי לגמרי בכלל..לחשוב על דמויות שאהבתי, על אנשים שהכרתי, שנמצאים כרגע מטר מתחת לאדמה, או אי שם בשמיים, או פשוט לא.זה לא מסתדר, זה לא עובד אצלי, זה רק מוריד דמעות של חוסר הבנה וגעגוע.סבתא שלי הייתה אישה חזקה. הערצתי אותה על זה. היא הייתה סבתא אוהבת והייתה מוכנה לעשות הכל בשבילנו.כל כך הרבה דברים הם בזכותה.כשהיא שכבה בבית החולים היא הביטה לי בעיניים. הבטתי גם.אני לא יודע אם היא ראתה אותי, אבל יכול להיות שראיתי אותה.זה יישאר צרוב בראש שלי.אני אוהב אותה, מלא הערכה ואסיר תודה. כל כך קשה להיפרד.</div>Mon, 18 Feb 2008 19:26:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8660893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=8660893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8611947<div align="right" dir="rtl">היום היה היום הראשון שלי בבה"ד 7 בצריפין.אחרי שהעברתי שבוע וקצת בניצול קשרים, המון המון המתנה, קצת סינג'ור והרבה חפשנות (אחרי שכבר יצאתי ממיכון סופסוף, תודה לאל), עזבתי את תל השומר וקיבלתי צו להיום.אחרי שהגעתי לצריפין ואז הטעו אותי בדרך ובזבזתי בערך חצי שעה מסתובב אבוד ברחבי צריפין, הגעתי לבה"ד 7 (שנמצא ממול) ושם התחלתי תהליך קליטה וזה.בהתחלה היה נראה ממש מפחיד כל העסק, ואני כרגיל במצבים כאלה בצבא מזיל דמעה בשקט ומרגיש כמו ילד קטן שרוצה את אמא ואבא, כי הכל כל כך לא מובן ומוזר. אבל אחרי זה התחלתי להבין מה קורה קצת, ודווקא להתרשם מהבסיס (שהוא הרבה יותר יפה מתל השומר, אגב.. למרות ששאר הבה"דים שנמצאים ממול, בצריפין, נראים די קקה, לפי מה שראיתי בסיור הלא הכרחי שעשיתי שם). אז.. מה קורה בינתיים?אני עובד רס"ר, שעושה יומיות, תחת ההגדרה "ממתין לקורס".מסתבר שהקורס שאליו אני ממתין (שסגן האלוף שדרכה הצלחתי להגיע לשם אמרה שזה רק כיסוי בשביל לשלוף אותי מתל השומר, ושאני אגיע לקורס אחר) הוא קורס של אנשים עם אייקיו של נעל, לפי לירן (שאני מכיר מהמועצה העירונית, אחד מהאחראים עליי מעכשיו מסתבר) והסַפָּר, ו</div>Mon, 11 Feb 2008 16:01:00 +0200avinoam13579@hotmail.com (hell~angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117561&blogcode=8611947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117561&blog=8611947