http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871אל תסטה, כדי שתמיד תוכל חזור.heCopyright 2026 elinoy. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5197267<div align="right" dir="rtl">לפעמים, אתה עומד ככה בין לבין מנסה להבין איך הגעת למצב הזה. אואיךלעזאזל יש לך עוד פאקינגיומיים להיות בבית שלך ב-ב-י-ת שלך. שחיית בו 18 שנה [כי נו 10 חודשים קרית גת וזה] ועכשיו... אתה נמצא בו פחות משבוע בחודש. ואז כולם אומרים לך "נוצבא." וזה שיגרתי וקורה ושכולם עוברים את זה בסופו של דבר. [חוץ משמוליקים רזים, או עומרים שהיו חולים פעם, או ניקוליות שסתם לא היה להן ז'.] ואתה יושב ומנסה להבין אם כולם עוברים את זה ככה...? שפתאום החברים בבית, כבר לא כל כך חברים, כי הם בבית. שפתאום אמא שלך היא הדבר הכי לא הגיוני שקיים. או שאתה. או ששניכם. שפתאום מורן בת"א גם שאתה חוזר אחרי נצח. והם כולם מאשימיםאת ההוא ה -חבר- שגרם לך להשתנות. כי זה נוח להאמין. שיש סיבה. אבל אין. באמת. סיבה קונקרטית. זה סתם נתק. או הדרך של כולנו כמומע' העיכול בצורה פרסטנטית שכזאת להמשיך הלאה. ואו. איזה אבסורד.</div>Fri, 03 Nov 2006 13:24:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5197267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=5197267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5107670<div align="right" dir="rtl">הם היו צריכים לדבר, להבהיר הכל. אחרי זמן ניצחי, זה היה נראה קרוב מתמיד. אבל... זה לא יצא. הואהלך בדרכו, היא בדרכה. זה נגמר. לפני שהתחיל. מבלי לפתוח.... איך אפשר לסגור? והיא, יושבת, תוהה, מה היה לו רק הם היו רק מדברים, מבהירים הכל. והיא, כעת, יותר מתמיד, לא יכולה שלא להרגיש, פיספוס עצום. בכל מה שקשור אליו.</div>Fri, 20 Oct 2006 12:27:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5107670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=5107670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5011937<div align="right" dir="rtl"># להיות צעירה מושתנת בבסיס החדש # ריב עם אמא על האוטו כמו כל ... שנייה בערך. # להעדיף להיות עם חברים שלי במקום ללכת לאזכרה של דוד שפעם מזמן מאוד אהבתי. # לגלות שזה לא היה כל כך קריטי אם הייתי בוחרת ללכת בכל זאת. # להיות לא פיירית. בכלל. # לצאת זונה עם חברה טובה. אולי הכי טובה בעולם. # לא להצליח לדבר איתה על זה. # לברוח באמצע הלילה מהבית # לגרום לו לריב עם הורים שלו ולשקר להם. # להבין.שאין דבר כזה אנשים מושלמים. # להתעצבן על... כולם בערך. במיוחד על אנשים שמתיימרים להבין הכל. # לארוז תיק # לשקוע בדיכאון מתון # לגרור פה הערות כמו "מה את מתנהגת כמו ילדה בת 4" # לעצבן. בעיקר את עצמי. # לחזור לעשן </div>Sat, 07 Oct 2006 18:41:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=5011937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=5011937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4999892<div align="right" dir="rtl">מי היה מאמין שאני אתגעגע כל כך לג'וליסלנד. בצבא הכל... גוש חרא [אח. מורה. איפה את היום אה? יושבת לך במגלן עם מגלנים חתיכים] כרגע. תקופת הסתגלות מזדיינת. הקורס, הטירונות, הטירטורים, הלמידה, הט"שים, העונשים, המסדר וידואים, רפי הנשק... הכל נראה כל כך מצחיק וכייף ולחזור אליו. הכרתי בנות.... בנות שאם היה אפשר היו נשארות הכי קרובות בעולם. אבל כנראה שזה לא יקרה. כי ... המרחק בטח כבר יעשה את שלו. עכשיו, אחר. לבד. כי... ככה זה. תקופת שוקיסטיות ארורה. בבית הכל מוזר. כמו בדף חפיפה, נשאר לו עניין אחד פתוח מהמשמרת הקודמת... שמשום מה מתעקש להשאר ככה. אני מניחה שכבר לא. לא אחרי זה. דברים חדשים נפתחו. איכשהו. בצורה הזויה שכזאת. יש מצב שסתם דמיינתי את כל אתמול? "מים שמחלחלים בסלע... עד שהוא אינו עומד עוד בזה ומתנפץ, אינם אשמים בכך. הם בסך הכל עושים את שלהם. אבל, אלו הם שניפצו אותו, את אותוסלע שעמד בדרכם." "רוחות של תשוקה"סצינת הסיום. מרגיש נפיץ. ולא כי מישו רצה שככה זה יהיה. כורח הנסיבות, מניחה. אח. מים ארורים. [או קפה מגלילה. אח. בנזונה של ק</div>Fri, 06 Oct 2006 09:14:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4999892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4999892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4912964<div align="right" dir="rtl">שנים שלא ישבתי וכתבתי פה. אבל הנה עכשיו, לאור העידכונים האחרונים כנראה שאין מנוס. אמא רוצה חג משפחתי שכ-ולם כלואים בבית. נו טוב. שיהיה. לילות שלמים פינטזתי על הבית. לא יכול להיות שעכשיו זה כזה גרוע. אז התגייסתי. כן עכשיו אני חיילת בצבא הגנה לישראל. נבחרתי מיני בנות רבות לתפקד כסמלת מבצעים בחייל רגלים.נשמע טוב. אז זהו שזה רק נשמע. בנתיים. ימים יגידו... * פרטים שוליים וניתנים להזנחה. - למעשה התגייסתי לכלל צה"לי אחרי שמודיעין הקפיאו לי ת'מנילה ולמעשה רמסו לי כל סיכוי לעשות עם עצמי משו נחמד בשנתיים הבאות. ככה שהגעתי לבק"ום ביום הגיוס בלי שמץ של מושג לאן אני הולכת. קצין מיון נחמדהחליט שיש לי המון מזל, כי "יחסית לכלל צהל"י נפלת טוב." - אני אומנם סמלת. אבל דרגתית, זה לא אומר כלום. אני טוראית מושתנת לכל דבר. עם "רמת אחריות של סמלת." יא רייט. אז זהו, הגעתי לג'וליס כדי לעבור שם ת'טירונות/קורס. המשמעת שם בלתי נסבלת, אנשים מסתובבים ברחובות מוכי פחד שמע הכפתור שלהם פתוח במקרה ויגרום להם לוותר עם חצי שעה ט"ש או חלילה שעה ביציאה בלב כבד. חוצמזה, אני אמורה לדעת כל מיני ד</div>Sat, 23 Sep 2006 19:50:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4912964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4912964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4647317<div align="right" dir="rtl">אני יושבת פה 23:35 בשעון ישראל [מריה אם את קוראת את זה עימך הסליחה] אמורה לקום עוד כמה שעות. יום שני הסתכם בסיווג ביטחוני בב"ש ואז נסיעה ליפו עם רועי גיא ואיתן ואז ביקור אצל מורן ואז חזרה הביתה. הייתי בטוחה שככה אני הולכת לסיים ת'חלק הזה בחיים שלי. תקופת התיכון.בלי לראות אפחד. משה בגיבוש נוי ותמיר בלתי זמינים אפרת עובדת קים רחוקה טעיתי כלכך =] לאלו שקוראים את זה ו..גם לאלו שלא... רק רציתי להגיד... תודה. תמיך אנחנו, אנחנו כמו ג'וקים, אפילו אורניום אירני לא יצליח להרוס אותנו. איכשהו תמיד הכל חוזר לקדמותו. אחח תמיר, מה אני אעשה בליה"נוייייהההה נוייההההה" המעיק שלך? או ה"טוף?טוף. טוף!" שלנו. שנים שלהיסטוריה חקוקות בזיכרון הקלוש שלי [כנראה שזהפשוט יתפוגג] שיהיה לךבהצלחה המונים. בגיוס נוב'. הגיוס הכי מגניב שיש, משבטוח לאן שלא תגיע, אתה תהיה שם נונשלנטי ותותח כמו שרק אתה יודע. בברכת "-איך עושה פרה? סססססס ~צד שני~ סססססס =]" שיהיה לך אחלה עטיפויות המבורגריםואמ. כאלה .....? אפי ינוכלת #@!@#@ [זה אמפ. חסוי]ש"ח על לדבר איתי שעתיים על חשבון חב</div>Wed, 16 Aug 2006 23:35:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4647317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4647317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4568171<div align="right" dir="rtl">עדי אמרה לי. היא בת שנתיים והיא חזרה לפני שבוע מארה"ב והיא אולי היצור הכי חמוד בגלקסיה. לא כי היא כל כך יפה, גם לא כי היא חברותית בטירוף. לא בגלל שהיא כזאת אינטלגנטית. גם לא כי היא מקרינה כלכך הרבה חום ואהבה. זה לא החיוך המקסים שלה ... תמיד גם שמשו נשבר או מתרסק . זה לא ה"לו- לה" שלה שמתחזק עד שגם בניר חן אפשר לשמוע אותו, זה רק בגלל....שאיכשהו איתה הכל הופך להיות נחמד יותר. מתיש. אבל... כל כך שווה את זה. אחח. אני רוצה ילד.... עוד 10 שנים. </div>Sun, 06 Aug 2006 18:07:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4568171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4568171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4472877<div align="right" dir="rtl">מה מרגישים שנייה לפני המוות? החיים באמת חולפים בראש? אתה נמצא על מסוק, מודע למצב. שומר על קור רוח. זורקמיכלי דלק, חושב צעד קדימה. מה מרגישים שנייה לפני המוות? שמחים על מוות יעודי כל כך...? הפטריוטיות גוהה? או שזהו כעס, פחד..... כאב? ואיפה הוא .... הה' הזה? עם נבחר שמבכה על בנים שאובדים ככה.... כלדקה. מה מרגישים שנייה לפני המוות? שאין ילדים אין חיים ההורים בטח יבכו. ישברו. מי שאהב יאהב לנצח. או שבעצם... ישכח? אז חיים שלמים של נער בן 20 הופכים לאבן ... על קבר חם. אם זה נראה כמו חתול.... מילל כמו חתול ונמצא הרבה בפחי זבל .... זה כנראה חתול. עכשיו, זאת לא סתם 'פעילות צה"לית' זאת ממש.... מלחמה. במלחמה הtאחרונה שנערכה כאן, עם המסיכות והמקלטים הייתי כלכך קטנה שהדבר היחיד שזכור לי זה מליון פחיות ואיזה'תפוח' [המפוח של הברדס] שממש רציתי לשחק איתו. אז גם לא נלחמנו. סתם ישבנו וחיכינו שטילים יפלו. עכשיו זה שונה. בעוד כמה שנים שהילדים שלנו ילמדו על "שכר הולם" כאחת ממלחמות ישראל, אנחנו נוכל להתגאות שזאת הייתה המציאות היומיומית שלנו ששברה</div>Tue, 25 Jul 2006 13:07:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4472877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4472877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4458429<div align="right" dir="rtl">אתמול מוש בא. הוא בא והביא איתו ת'אנרגיות החיוביות האלה שכלכך אופייניות לו. נכנסנו לבריכה של דודהרבקה. היה כייף ממש. הוא. פסדר. המשה הזה. =]לפעמים נדמה לי כאילו הוא משענת כזאת לכל כך הרבה אנשים [ולי כמובן יש איזשהו מקום כבוד אי שם באמצע :) ]שאםבמקרההוא יפול. יהיה כזה דומינו ראלי מטורף. אחרי זה נסענו לעיר. משה הלך למשפוחה ואני נסעתי לי. הייתיטיפה במד"א ואז קפצתי לאלון ואז נסעתי לישפרו לחכות לכולם. עומרי הנעים אתזמני וקידם אצלי סרטן פוטנציאלי. הוא כל כך שנוי במחלוקת האיש. שנון,סרקסטי, מתחכם, ונוטה לעליזות כזאת, בשילוב של אדישות נונשלנטית כזאת. דרורית כזאת. אה כן והוא חכם בטירוף.יש לי קטע לאנשים חכמים.תסביך פרוידיאלי או משו. ואז אחרי שכולם כבר התחילו לעשות פרצופיםאז ניתקתי. היו 2מחנות. אני הלכתי בעקבות הקיבה והגעתי לקניון לתאילנדי. משם המשכנו הלאה לסנוקר. אח. סנוקר זה משחק ערסומטי מתוחכם למדי. והרי גילוי- אם ערסים לא היו כל כך טיפשים כנראה שהם היו ממש טובים בפיסיקה. כל ההחזרות וההתנגשויות האלסטיות האלה שמתכוננות בקפידה מורות על אינטלגנציה מטורפת. משו בכל הסיפור הזה</div>Sun, 23 Jul 2006 13:57:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4458429http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4458429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4449609<div align="right" dir="rtl">^no woman no cry מצלצל פתאום, שרעותאספה אותי מקרית גת שחזרתי מניצנה^ אני: "ווואאאייי איזה חיים ארוכים. בדיוק באתי להתקשר. אבל בדיוק עכשיו. בדיוק בדיוק עכשיו.הפלא היה מונח ליי, באתי לחייג ואז התקשרת. יואאו זה נשמע כמו תירוץ עכשיו. אבל באמת זה היה ככה. הנה גם רעות תעיד" -מדביקה לרעות ת'פלא תוך כדי נהיגה- רעות: "כן... כן..." ~תעזבו אותי באמ'שלכם~ הוא: "רגע, תגידי.... עם מי את חושבת שאת מדברת....?" אני: ~מעורערת, אולי זה לא אילן בכלל~ "אמממ... אמ.... מסתומרת? זה אילן. לא....?" הוא: "אוקיי, אז.... צדקתי. את פשוט לא יודעת מי אני." אני: ~רק שזה לא עמרי, רק שזה לא עמרי, בבקשה ה' שמכול האנשים בעולם שזה לא יהיה עמרי~ "זה....אמ. עזוב פשוט תגיד לי. אני לא רוצה להחמיר את המצב." הוא: "אמ. עמרי" אני: ~שייייייט~ "אה." ~מפודחת כל כך.~ הוא:"אז... אין לי חיים ארוכים אה?" אני: "אנ'ליודעת, ס..סטטיסית א..ולי יש לך. אני.... פשוט.... אילן.... הוא התקשר... ו..... הייתי צריכה לחזור..... ו..... פשוט..... אני לא ישנתי שבוע כמו בן אדם.... ו..." ~רע לי. כלכך~ הוא: "ומא</div>Sat, 22 Jul 2006 10:32:00 +0200noya_eliahu17@walla.com (elinoy)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114871&blogcode=4449609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114871&blog=4449609