<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>The Last Boy Scout</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286</link><description>God Save Mother Russia</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Bashmak. All Rights Reserved.</copyright><image><title>The Last Boy Scout</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286</link><url></url></image><item><title>כבר לא ילד אבל עוד לא חייל O_O</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7256013</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אין לי עבודה, ורמת השעמום שלי היא בלתי מתוארת&quot;.
אז אני מצייר D:
 
לא יודע מאיזה סיבה מטומטמת, אבל כנראה שמישהו חושב שהיא מוצדקת, הממשלה החליטה לעשות חרם על עריית רעננה, ולהפסיק את התשלום על הפארק. 
זה רק אומר בשבילי דבר אחד, שאני מובטל לבינתיים (עד שהערייה תהיה מספיק חכמה להתחיל לגבות דמי חניה, ואז שוב יהיה לי מה לעשות.

לפני כמה ימים היה לי יומולדת, ומעכשיו אני כבר בן 18... אולי מצד אחד זה יכול להתפס כמשהו כיף, או כמעבר לחיים חדשים, אבל הדבר היחידי שאני רואה בזה זה שעכשיו אני צריך להזהר הרבה יותר כל פעם שאני מחליט לעשות משהו שטותי שיכול לסבך אותי הפעם... ומעבר לזה אני צריך לעשות מלא סידורים ומה זה אין לי כח... התחלתי להצתלם בזמן האחרון מלא... כל מיני סדרות מפגרות... שזה בעצם הסדרות היחידות שיש בישראל... 

רק לשבת ולקרוא את התסריט, אני מת מרמת הטמטום של מי שחשב לכתוב כזה דבר, ועוד יותר, מי האידיוט שהחליט שהתתסריט הזה טוב לטלויזיה? רק דבר אחד טוב יוצא מזה, שאני כמעט כל יום בתל אביב... ומשעמם לי שם רוב הזמן... אז מי שרוצה לבוא לשבת איתי ולהשתעמם איתי ביחד מוזמן לשלוח לי גלויה, ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Aug 2007 09:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7256013</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=7256013</comments></item><item><title>אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7119413</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;מניין יכולות להיוולד תשוקות פתאומיות של גבר ואישה, תשוקות עמוקות
ואינטימיות? הן נובעות אך ורק מן התאווה; אך בעוד שהגבר מוצא באישה חולשה,
מחסור ועליצות גם יחד, קורה משהו בתוכו כאילו נפשו חפצה לעלות על גדותיה:
ברגע זה הוא נפגע ונעלב. זו בדיוק נקודת התורפה שממנה מתפרצת אהבה גדולה.&quot;-פרידריך ניטשה.בלכתך אל האישה, קח עמך את השוט.למה גברים מסרבים להבין את העובדה שבסך הכל נשים הם קלות להבנה, והיתר לכך, קלות לתמרון ולשליטה.עצם העובדה שגברים מפחדים מכוחה של האישה, שכן נובע מהיופי שלה, מחלישה אותם אל מולה, ואף מאפשרת להם להיות נרמסים תחת רגליה בעודם מתחננים לאהבתה.אני לא שוביניסט, כי שוביניסטים הם גזענים. ההפך, אני מאמין שלכל אדם יש את הזכות להיות אוהב ונאהב באותה מידה כמו כל בני האדם.הבעיה היחידה היא שנשים אחדות גוזלים מגברים אחדים את הזכות הזאת, וזה פשע.טוב, די עם החפירות הפילוסופיות שלי, בואו נעבור לתלונות המתסכלות שלי.בעבודה החדשה שלי אני עושה את כל מה שרוסי טוב צריך לעשות, אני עובד בעבודה שהיא כל כך חשובה למדינה שהיא מצילה מדי יום חיים.נכון, אני מאבטח.אבל מה אני יכול להגיד, זה עבודה מאוד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Aug 2007 13:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7119413</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=7119413</comments></item><item><title>When you dance with the devil, you wait for the song to stop.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7066199</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;If you hold back anything, I&apos;ll kill ya. If you bend the truth or I think you&apos;re bending the truth, I&apos;ll kill ya. If you forget anything I&apos;ll kill ya. In fact, you&apos;re gonna have to work very hard to stay alive, Nick. Now do you understand everything I&apos;ve said? Because if you don&apos;t, I&apos;ll kill ya. Now, Mr. Bobble-and-Squeek, you may enlighten me.

Listen to this one then: You open a company called the Arse Tickler&apos;s Faggot Fan Club. You take an advert in the back page of some gay mag, advertising the latest in arse-intruding dildos, sell it a bit with, er... I dunno, &quot;does what no other dildo can do until now&quot;, latest and greatest in sexual technology. Guaranteed results or money back, all that bollocks. These dills cost twenty-five each; a snip for all the pleasure they are going to give the recipients. They send a cheque to the company name, nothing offensive, er, Bobbie&apos;s Bits or something, for twenty-five. You put these in the bank for two weeks and let them clear. Now this is the&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Jul 2007 16:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=7066199</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=7066199</comments></item><item><title>למה אנשים מרגישים שהם צריכים לדבר כשאין להם מה להגיד?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6897190</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אל נא תאמר דבר על מה ששמעת. התעלם מכל דבר שעליו אתה נשאל. אל נא תתערב בדברים שאינם מענייניך. חזור מיד לביתך כאילו לא קרה דבר.&quot; 

טריקינג בנאדם, טריקינג.
בזמן האחרון התחלתי לעסוק בדבר שנקרא &quot;טריקינג&quot;, שזה בעצם שילוב של אקרובטיקה ואומניות לחימה.
לאמר שאני טוב עוד מוקדם מדי, אבל אפשר בהחלט להגיד שההתקדמות שלי מרשימה.
פעמיים בשבוע אני נוסע לאולם הרד יוסף ליד גני התערוכה בתל אביב, פעמיים בשבוע אני חוזר הביתה מת מעייפות, ורוב הפעמים גם עם איזה חבלה.
אבל מה אני יכול להגיד, אני אוהב את זה.
כמו שאומרים ש&quot;חלומו הגדול ביותר של האדם הוא לעוף&quot;, אז במידה מסויימת אני מגשים את החלום הזה.
אין דבר שהוא יותר כיף מלנטר לגובה ולעשות כמה סאלטות באוויר ולהרגיש את הרוח בקצוות השיערות...
ואין דבר כואב יותר מלהבין שעוד שניה אתה מתנגש ברצפה.


&quot;בתיאוריה - יודעים הכל אבל שום דבר לא עובד. בפועל - הכל עובד אבל לא יודעים למה.&quot;

תמיד האמנתי שאם תשקיע את המאמץ, התוצאות יגיעו. אני לא עושה &apos;חצי-עבודה&apos;, כי כך אקבל &apos;חצי תוצאה&apos;.

שלום לכולם ואל תשכחו שאני קיים ;)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Jul 2007 20:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6897190</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6897190</comments></item><item><title>לתקוע נוצות בתחת שלך לא הופך אותך לתרנגולת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6809455</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אתה חייב לשקול את האפשרות שאלוהים לא אוהב אותך. הוא מעולם לא רצה אותך. סביר להניח שהוא שונא אותך. זה לא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות. אנחנו לא צריכים אותו. לעזעזל עם כיליון, לעזעזל עם גאולה. אנחנו הילדים הלא רצויים של האל וכך יהיה.&quot;-ט. דירדן (מועדון קרב).תבחר חיים. תבחר עבודה. תבחר קריירה. תבחר משפחה. תבחר טלוויזיה ענקית מזוינת. תבחר מכונות כביסה. מכונית. קומפקט דיסק ופותחן קופסאות חשמלי. תבחר בבריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים. תבחר משכנתה טובה ופריסת תשלומים. תבחר בית. תבחר את החברים שלך. תבחר בגדי פנאי ומזוודות תואמות. תבחר חליפת 3 חלקים מבד יוקרתי מזוין. תבחר &quot;עשה זאת בעצמך&quot; ותתהה מי לעזאזל אתה כשאתה יוצא מהבית ביום ראשון בבוקר. לבחר לשבת על הספה הזאת ולראות שעשועוני-טריוויה מרסקי-נפש, כשאתה דוחף ג&apos;אנק-פוד לפה. תבחר להירקב בסוף החיים שלך בבית העלוב שלך עם שום דבר חוץ ממבוכה אל מול הפרחח המזוין והאגואיסט שיחליף אותך. תבחר את העתיד שלך. תבחר חיים...אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה? אני בחרתי לא לבחור בחיים: אני בחרתי משהו אחר. למה? אין שום סיבות. למה שתהיה לך סיבה אם יש לך ווד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Jun 2007 19:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6809455</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6809455</comments></item><item><title>מוות של אחד זו טרגדיה, מוות של מיליון זו סטטיסטיקה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6784073</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התעוררתי היום בבוקר, והדבר הראשון שעשיתי איך שפקחתי את עיני הוא לזנק מהמיטה ולרוץ להסתכל מה השעה.אחרי שבתדהמה מוחלטת הבטתי במחוגי השעון שעל הקיר שלי, וראיתי שהם מראים שהשעה הייתה אחד עשרים ושלוש אחר הצהריים,תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי &quot;שיט, שוב נדפקתי.&quot;והסיבה שבגללה נדפקתי היא, שכבר היו לי 2 משמרות שלא הגעתי אליהן בעבודה, והתירוץ שלי היה שנפלתי על הגב, ואני לא יכול לתפקד במשך כמה ימים.אתמול התקשר אליי המנהל ושאל אותי איך אני מרגיש, אמרתי לו שבסדר.הוא שאל אותי אם אני עובד ביום רביעי בבוקר, עניתי לו באופטימיות רבה &quot;כן כמובן!&quot;והיום אחרי שהבנתי שלעבודה אני כבר לא יגיע, מפני שאני כבר מאחר בשעתיים וחצי, ועד שאני יגיע לעבודה ישאר לי בקושי שעה וחצי לעבוד.למרות שזאת לא הסיבה למה החלטתי לא ללכת, הסיבה העיקרית היא שאני כנראה מפחד להתמודד עם המצב, ולעמוד מול המנהל ולנסות להסביר לו למה לא הגעתי היום בזמן, דבר שאני כנראה יצתרך לעשות בכל מקרה, כי הרי יום אחד אני כן יגיע, ואני לא מאמין שהוא לא יעלה את הנושא.&quot;צריך להודות לבני אדם פחות עד כמה שאפשר, כי הכרת התודה שלנו משכנעת אותם שהם עשו יותר מדי.&quot;- בנז&apos;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jun 2007 16:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6784073</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6784073</comments></item><item><title>CCCP</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6758593</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי הרבה מה לכתוב חוץ מהעובדה שעדיין ממש כואב לי הגב.כל פעולה שאני עושה מלווה בכאבים עזים חח אוי...אתמול אני ופיטר הקלטנו שיר מחאה, וכולכם מוזמנים לשומע אותו ולהגיב, ולתת משוב [חחח משוב...]קיצר אממ... הנה הלינק להורדה:&amp;amp;; http://www.mytempdir.com/1357498והמילים לשיר:&quot;השיר הזה מוקדשלכל הקהילה הרוסית בארץ ישראלמכל העליות, מכל חלקי הארץ.פיט ובאש.טרוראשנס קרו2007![פיט]אני מגיע ממקום שלא כולם מכיריםממקום כזה נידח שאפילו אין שם עכבריםמקום כזה רחוק אבל קרוב אליי ללבעיירה קטנה קטנה ליד קייב, אוקראינה!עליתי לכאן בגיל שנה וחצי פלוס מינוסכשהייתי בבי&quot;ס הרגשתי כמו ווירוס.&quot;יא רוסי מסריח&quot; - דבר ראשון אני מריח טובדבר שני אתה אפילו לא קרוב...אולי אין לי מה שיש לך ואני לא גוי,אבל אתה לא יודע מי זה גגרין או טולסטוי.או דוסטוייבסקי או צ&apos;ייקובסקי או כל אחד אחר.אל תמהר, תכתוב בגוגל... לאיית לך חבר?כל הרופאים הכי גדולים משם, היום מאבטחים.כל החברים הכי טובים משם, או עשירים או מתים.אבל הכל כבר מסתדר אני עומד על הרגלייםואומר את האמת בפנים, סתכל לי בעיניים.[פזמון]&amp;#1057;&amp;#1086;&amp;#1102;&amp;#1079; &amp;#1085;&amp;#1077;&amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Jun 2007 13:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6758593</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6758593</comments></item><item><title>פאקינג חורטיצה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6727826</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי מהעיר המזדיינת הזאת...אין מי שלא מכיר את רעננה לא יודע את זה, ולא יכול להבין את זה...זאת עיר כל כך קטנה, וכולם מכירים פה את כולם, ופשוט אין מה לעשות כאן אף פעם!העיקר שיש לי אותי... ^^בכל מקרה,אני לא הולך לייחצן או משהו כזה, אבל אני רק אומר שביום שישי אני כנראה יהיה במסיבת יום הולדת של סרגיי בבת ים, אז מי שרוצה לראות אותי מוזמן לקפוץ להגיד שלום.&quot;רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום.&quot;&quot;שלום, מעוניינים לשפר את האנגלית שלכם?&quot;לא, אבל אתם יכולים ללקק לי את החור של התחת.חחח אתם לא יודעים איזה תשובות אני מקבל מאנשים, הם כאלה מטומטמים...קיבלתי תשובות כמו &quot;לא תודה אני שומע מצויין&quot;&quot;זה בסדר כבר יש לי מנוי למגזין הזה&quot;&quot;איפה השירותים?&quot;&quot;כבר עשינו טעימות&quot;&quot;פאק יו =\&quot;חחחנעלם לי ה-MP3... נראה לי שאחותי גנבה אותו.כמו שאיינשטיין אמר &quot;אנשים לא צריכים את אלוהים כדי להראות טיפשים, הם עושים את העבודה מצויין גם בעצמם.&quot;זה כל כך נכון...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jun 2007 10:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6727826</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6727826</comments></item><item><title>אופיום למתחילים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6712270</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה אני ער עכשיו?
אני בעצמי לא יודע... מה שבטוח זה לא בגלל שהיה סרט טוב בטלוויזיה.
אפילו שהדברים שאפשר לעשות ברעננה בערבי ימי חול הם לא מעניינים במיוחד, אפילו משעממים, כל ערב אני מוצא את עצמי מחוץ לבית.
אבל לא אתמול, אתמול לא יצאתי משום מה... 
אני תמיד אומר לעצמי שאולי אני ישאר איזה יום אחד בבית כי גם ככה אין מה לעשות בחוץ,
ואם אני לא יוצא במטרה מסויימת עדיף כבר לראות איזה סרט או לישון אפילו.

כן, אתמול בערב לא יצאתי, אך לעומת זאת לא ישנתי ולא ראיתי שום סרט, אולי בהיתי בטלוויזיה פה ושם בזמן שאני שוכב על המיטה,
אבל לא ממש הסתכלתי מה הולך על המסך, ומצד שני גם לא כל כך נרדמתי, באמת שאני לא יודע למה.
גם לא היו לי מחשבות בראש, אני יכול להבין בנאדם שמעביר את כל הלילה בצורה כזאת אם יש משהו שמפריע לו, שמציק לו, או אפילו סתם משהו 
שהוא חושב עליו, אבל הראש שלי היה ריק.

בכלל בזמן האחרון אני לא חושב על כלום.
כן, יש לי כל מיני רעיונות, ויש לי דיעות ויש לי דברים לעשות... אבל אני לא חושב על כלום...
אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה, אני פשוט נזכר באותם הפעמים שהראש שלי היה מלא במחשבות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Jun 2007 05:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6712270</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6712270</comments></item><item><title>לשרת או לא לשרת בצבא?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6645658</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשרת או לא לשרת בצבא?עצם שאלת שאלה שכזו בחברה הישראלית
נתפסת כחטא. אם התמזל מזלך להיות בקבוצת האנשים שמטילים בספק תכנות חברתי,
ושאלו את עצמם שאלה שכזו, קרוב לוודאי שתתקל בהמון תגובות מתלהמות, אשר
רובן, יופנו אלייך ללא כל ניתוח מעמיק של ההיבטים העומדים מאחורי השאלה
ורכיביה הסבוכים. שטיפת המוח המאסיבית המונהגת מגיל צעיר ע&quot;י מוסדות
החינוך, גורמת בד&quot;כ לכך, שבעת הצבת טיעונים לתמוך בעמדתו של ישראלי ממוצע
כלפי השרות בצה&quot;ל, תקבל מערבולת של כל אלה בבת אחת, מבלי שאותו אדם יבין
את ההקשרים של אותם טיעונים בינם לבין עצמם (מעין רצון להוכיח ולפרט את כל
מה שהוא שינן מגיל צעיר ולמד להיות גאה בו):&quot;המדינה נותנת לך ואתה חייב להחזיר לה!&quot;&quot;אם לא אנחנו – אז מי?&quot;&quot;ואם כולם לא ישרתו?&quot;&quot;אין לנו מספיק משאבי אנוש להחזיק צבא שכיר&quot;&quot;אם לא היה צבא חובה לא הייתה לנו מדינה&quot;&quot;לשרת בצבא יתרום לך – זאת חוויה שחייבים לעבור כדי להתבגר ולהכיר חברים לכל החיים&quot;&quot;יש חוק וחייבים לציית לו!&quot;אני לא פציפיסט. אני לא חושב שצבא לא צריך להיות קיים. אני לא שייך לחבר&apos;ה שצועקים שהכיבוש משחית, שצה&quot;ל פושעי מלחמה ורוצחים.החיים
לימדו אותי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Jun 2007 09:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Bashmak)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114286&amp;blogcode=6645658</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114286&amp;blog=6645658</comments></item></channel></rss>