http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472"וכמו שאמרתי לך, יש לי חרדת נטישה, אני כל הזמן חרד, שפתאום אני אעזוב אותך"heCopyright 2026 נטליינה וכזה. ^^. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/72/14/11/111472/misc/9995880.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=10129085<div align="right" dir="rtl">הרבה מאוד זמן מאז הייתי פה, ועדכנתי. אפילו כבר חשבתישלא אחזור יותר ודווקא משום מה משהו קרא לי וחזרתי. סתם התחשק לי להחליף את התצוגה הקודמת שכבר הרגיזה אותי. ובכלל בלוג זה כזה ישן, לכולם כבר יש היום פייסבוק ומייספיס וכאלה שלא ממש מעניינים אותי. אני בכלל כבר לא ראיתי מחשב אלא אם זה לבדוק זמני אגד או רכבת ישראל. אני גם מזמן כבר לא גרה בבית. יש לי דירה קטנה וחמודה משלי. טוב לא לבד שלי, אבל שלי לחלוטין ושלי. אני גם לא גרה בכפס יותר. שיניתי זהותי לחלוטין, אפילו לא בכוונה. הדבר היחידי מהתקופה ההיא של שנה שעברה הוא אתה כלומר, הוא שכבר נמחק מחיי לגמריי ואפילו מאוד בכוונה. אני סתם כותבת פה כי מתחשק לי וכי מצאתי לנכון, לא ברור למה אפילו. הצצתי על הרשומה בצד וראיתי כמה היה לי טוב, ועל מה היה לי להתלונן,.. עם כל תקופה מגיעות הבעיות משלעצמה. תזכרו את זה ותנצלו את השקט שיש לכם שקט זה חשוב. כבר אין לי ממש</div>Mon, 03 Nov 2008 23:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=10129085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=10129085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8477375<div align="right" dir="rtl">טוב , השבוע נכנס במתכונת חולה . לשם שינוי ונעזוב רגע את הציניות הקרירה , לשם באמת שינוי אני חולה אחרי הרבה זמן , וזה סוגשל הישג בשבילי . טוב לא , אחרי שנה שעברה שגילו לי את הצליאק , כשהבנתילבסוףאיך לטפל בזה , בעצמי , גילית שזה בעצם היה המקור להרבה מאוד דברים , ואני הרבה פחות חולה מאז . אבל כשאני חולה , זה הרבה יותר גרוע . זה כן נגיד , חזרו לי המיגרנות והייתי השבוע שלושה וחצי ימים במיטה עם כאבי ראש מהדהדים בדיוק אבל בדיוק ההרגשה של סוף שנה שעברה כשהתאשפזתי . אתמול בן דוד מדרגה שנייה , התחתן . בלהתחשב ' בנורמות ' הוא כבר דיי מבוגר לחתונה הראשונה שלו ( 35+ נראה לי ) בכל מקרה , לקחתי מס' בלתי מוסבר של כדורים שיטשטשו קצת אותי ואת המיגרנה. . אזהמטרה של הסיפור הלא כ'כ מעניין הזה הוא - פגשתי את אחותו של החתן , שעברה לפני כמה שנים טובות לחיות באיטליה כדי ללמוד . . . וראיתי אותה אתמול אחרי שלוש שנים . . . .מינימום , . אם זיכרוני לא מטעה אותי כמו בד'כ , זכרתי שתמיד חיבבתי אותה מאוד . . אז ראיתי אותה יושבת ומניקה , אתה הילד הראשון שלה , מסתבר שאפשר להספיק הרבה בכמה שנים קצרות , היא מי</div>Tue, 22 Jan 2008 19:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8477375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=8477375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8438482<div align="right" dir="rtl">השיר הקצבי הזה מתנגן בלופים בראש סיימתי לא מזמן שיחת טלפון מאוד לא סימפטית , לפחות בחלקה האחרון . אני יושבת קפואה מול המחשב עם בערך מיליון מחשבות מתרוצצות בראש , חצי גוף כואב , ועוד כחצי מיליון רגשותמתרוצצות . אז הקשר הכ'כ מיוחל הזה - מועדו לסיום כן תגידו מה שתגידו אני רק מנסה לאמץ את הגישה שלך , האופטימית הזאתשלך - לחשוב רק על מה שמעלה חיוך . ולזרוק עמוק עמוק את מה שלא . בלי להכחיש כמובן יאו יש לי מיליון דברים בערך לכתוב עלייהם עכשיו והצורך היחיד שאני מרגישה זה לעזוב הכל להיכנס למיטה ולסגור את היום המעצבן הזה כבר. דיי תקראו לי בכיינית , פסימית , דרמתית איך שלא תרצו אבל נשבר לי כבר מהמצב הזה זה לא שהחיים שלי גרועים כ'כ , אלא להפך אני יכולה להתעורר בבוקר עם חיוך ויודעת שהחיים יפים בסה'כ , אני לא אומרת אחרת אבל אני בגיל שמותר להתבכיין , ואת הכל מרגישים כפול מיליון ( לא יודעת מה נתקע לי מיליון תסתדרו ) ההורמונים קופצים והמצב רוח עולה יורד אבל זה הגיל זה מותר . יש לי מיליון סיבות למה כן מצד שני נמאס לי כבררר . . . יש לי כ'כ הרבה דברים להגיד ולדבר ולדבר ולדבר ולטחון ולבכות עד</div>Wed, 16 Jan 2008 23:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8438482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=8438482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8372438<div align="right" dir="rtl">טוב אז כהרגלי אני מאחרת בפוסטים ובכלל בחיים . רציתי לאחל שנה אזרחית חדשה מוצלחת לכולם , את תחילת השנה חגגתי וכמו שצריך עם אהובתי האחת והיחידה , היה מדהים ! בקרוב מאוד אני חוזרת לכפס , ומקווה שאתם יודעים , דירה חדשה , התחלה חדשה , חיים חדשים משהו בסגנון פייייי כבר מלא זמן לא הייתי פה , זה באיזשהו מקום טוב , אומר שיש לי חיים לא ? כן . צריכה להתרגל לכל הקטע הזה של הלמודים - עבודה . . וחוץ מזה אתם שואלים ? חורף בלי גשם . . . אני רוצה את המעיל שלך חזרה איתי - פרו . =] יאללה נטליינה וכזה . ^^ </div>Mon, 07 Jan 2008 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8372438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=8372438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8209344<div align="right" dir="rtl">חזרנו ללמוד היום , כלומר, חזרנו ביום חמישי כבר , אבל הייתי סחוטה מעבודה ונשארתי לישון , אז חזרתי ללמוד היום . בכל השיעורים היום ,טוב לפחות לאלו שנכנסתי , הייתי עסוקה רק בלכתוב , לכתוב , לכתוב . . על מה אם לא אחרת . . בונא, מלא זמןכבר לא הייתי פה, הייתי קבורה בעבודה , אבל זה נגמר לצערי בגלל הלימודים המזדיינים האלו . בכל מקרהכוונת העדכוןלא הייתהכדי לקשקש על זה . . . . אחרי הרבה חושבים עם עצמי , ועם עצמי השני , הגעתי למסקנה הכואבת , (קבלו ביטול מהפוסט הקודם והמאוד מאוד לא רלוונטי . אבלמאוד) למסקנה הכואבת שאני כן אוהבת אותך , כמה שחשבתי שלא , אוהבת אותך כ'כ , מאוד , אבל לא בצורה כזאתי , כזאתי שאתם חושבים בטח . אוהבת אותך מכ'כ הרבה בחינות וצורות , חבל שזו האהבה היחידה שאי - פעם תהיה בינינו . אתה בן אדם טוב , מדהים , אבל כנראה שלא בשבילי . זהו השלמתי עם עצמי כבר . לפחות להפעם בינתיים - נשארה רק השאלה הגדולה ,. . .הפטור מהצבא , מה בשנה הבאה - נטליינה וכזה .^^</div>Sun, 16 Dec 2007 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=8209344http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=8209344http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7907812<div align="right" dir="rtl">אז מוזר לי . עם הכל ,הזמן האחרון הזה . איך שהכל מתגלגל כבר דיברנו על זה שבחיים , פעם ככה ופעם ככה , כן אני מודעת , אבל זה באמת מוזר לי . נזכרתבלפני שלושה חודשים אחרי שהייתה לנו את השיחה ה- הכי מוזרה שלנו , טוב אולי לא הכי , בין הכי מוזרות שהיו לנו . . . נזכרתשאמרתי לך שזה מוזר לי , אבל שאני אנסה להתרגל , אפילו שיקח זמן ואתה בתור תגובה ראשונית אמרת בכלל שאתה לא מבין מה מוזר פה , בתור תגובה משניתאמרת שאין בעייה , שאני אקח תזמן שאני צריכה . ובזאת סגרנו את הנושא , אבל חשוב לציין , שאצלי הנושא נשאר פתוח לרווחה ואף רחוק מלהיסגר , או משהו . מוזר לי ההתנהלות הכ'כ דפוקה של הקשר הזה , שלנו . ואני יודעת שתגובתך תהיה ; שמהי בעצם התנהלות תקינה למע' יחסים ? תגובתי תהיה ;..* המהום ,גמגום * אתה לוודאי צודק , . מצד שני פאק ,איט . יעני תכלס , זה לא מתיישב לי טוב , עדיין , האני ואתה הזה . אני בכלל עוד לא החלטתי אם אני סומכת עלייך . לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אירוניה , אבל המעין אירוניה שבעניין הוא כשניהלנו את השיחה , קפצתי בקריאה ברורה ובטוחה לחלוטין שאני יודעת על מה אני מדברת , לבעצם מה ,</div>Tue, 13 Nov 2007 00:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7907812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=7907812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7851898<div align="right" dir="rtl"> - טוב אז בגלל שמחר הטיסה ולא יהיה לי זמן להתארגן על פוסט , ( שלא תטעו שעכשיו יש לי זמן פנוי חס וחלילה ) החלטתי לעדכן . פוסט שאולי נראה כמומעט חשיבות , אך ההפך הוא הנכון . . רציתי לכתוב , שהחיים מוזרים . פעם למטה , ופעם למעלה , כמו שרובכם כבר בוודאי יודעים , אני כל פעם נוכחת לדעת מחדש בעובדה זו . ובעצם עם כמה שאני למטה כרגע , אני בעצם הכי למעלה . ואז מה אם זה לא הסתדר , ואז מה אם זה לא יתסדר . ובעצם אז ,פאקינג מה . ( ! ) אני עדיין פה ועדיין בסדר , ככל הנראה . ויאללה עכשיו 4 ימים עם אהובתי , . can it get better נטליינה וכזה. (:</div>Tue, 06 Nov 2007 15:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7851898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=7851898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7812782<div align="right" dir="rtl">מאיפה להתחיל שוב ? אהה , מוצפת . הרגשה של חנק באוויר . ובטח ובטח שיש את ההרגשה המעיקה הזאתי , נשלחתי מלמעלה לבדיקות , ובינתיים הכל תקין . איכס . שונאת לכנות עצמי כ -' תקינה ' . ובטח ובטח שאין אוויר כשאתה לא פה כבר מספיק זמן . ואז מה אם אני אראה אותך / לא אראה אותך מחר . אז פאקינג מה . ובטח כשהמצב בבית רק הופך גרוע יותר . בטחובטח שההרגשה הריקנית הזאתי גומרת אותי , שוברת לרסיסים . ובכלל אתה , מה אתה כןכן אתה נכנס לי לחלומות . זה לא מתאים לי תודה . ויום ראשון אני מקווה לקבל את הדף שמראה שאני לא אהיה רכוש צהל . ואז להתחיל בסידורים לשנה הבאה . ואני יודעת שאני טסה עוד כמה חודשים רחוק רחוק מפה . ואנלא אהיה פה . לככ הרבה זמן . אפילו כמה שרק ארצה . בורחת מהמקום המזדיין הזה שאפשר אולי לקרוא לו בית . או מהארץ , או משהו כזה . אבל עד אז . . . נשבעת שעד אז ,אני נחנקת . - את יודעת שלרוב אני לא מבקשת עזרה . אפילו ממך , אבלתנסי לעזור לי עםזהבבקשה . אני מקווה שאת צודקת . בכל אופן יהיה מה שיהיה . - ואני רק רוצה להיכנס לעולם הזה , לנהוג ככ רחוק מפה , לא לראות לא לשמוע . אפילו א</div>Thu, 01 Nov 2007 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7812782http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=7812782http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7720301<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מה פשרהתקפי הכתיבה האלו , ונכון ששמתם לב שכבר סביבות שנה הכתיבה השתנתה , ומשום מה יש לי דחף עז לכתוב ולהוציא , דווקא פה , מכל המקומות , דווקא פה . עלייך ולא אחרת . אז עכשיו 02:00AM , ונחתה עליי הרגשה מוזרה . סוף כל פאקינג סוף ! הרגשה שכבר . . קרוב לשמונה חודשים לא הכרתי . אני לא יודעת למה , איך ומתי , בעצם אני לא יודעת כלום , אבל זה מה שיצא . אותך כאילו , ופתאום . . אחרי כל אותם חודשים מיכנים (בלי ה-ס') ההרגשה הזאתי , כמעט ואם לא הדבר הכי מוזר שקרה לי . אני חושבת . תמיד הייתה לי את ההרגשה הזאתי , שיש משהו שמחובר ביני לבינך , כלל הדרך מפה , ועד אלייך , וזה מרגיש כאילו מישהו מלמעלה התערב , , ממש הפריד , ניתק , גזר , את הקו הדק הזה , שבעצם כשחושבים על זה היו תלויים עליו ככ הרבה דברים , איזה דברים , אותנו . אותך ואותיממש באוויר כנגד כל הסיכויים . וסוף סוף עד שאמרתי את זה , אתמול , בלב שלם , עם כוונה כמעט שלמה , אך שלמה יותר מהרגיל , קרה הדבר והתערבות זו או אחרת , , , גרמה להרגיש ריחוק מסויים . נגיד , יום רביעי , בחיים לא הייתי מאמינה על עצמי שאשב שלושה ימ</div>Sun, 21 Oct 2007 01:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7720301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=7720301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7704115<div align="right" dir="rtl">נגמרה התקופה המציקה הזאתי . זהו , אני חופשייה (: . איך ידעת שיעשה לי טוב לשמוע אותך אומרת שטוב לך שאני איתו ככה . שהמצב כזה ולא אחר ואת יודעת להגיד בדיוק את מה שאני צריכה לשמוע , ובדכ גם בזמן הנכון . את יודעת שאת מאוד חשובה לי . ושבאמת באמת , מבפנים עושה לי טוב לשמוע דבר כזה , ממך . ובדיוק יש לי את ההרגשה הזאתי , של עוד ממך , מצד שני במידה הנכונה בדיוק בזמן הנכון, מתי שאני צריכה אותך ואיכשהו בדכ ,אם לא תמיד ,אתה פה . וזהמוזר לי ככה , אבל - את - אמרת שככה בדיוק טוב לי . ומי כמוך מבינה מה טוב לי . ומצד אחד טוב לי , לשבת על המיטה הגדולה הזאתי, מול החלון הגדול שפתוח לרווחה , והגשם מטפטף פנימה , ואני מתכרבלת עם הסמיכיהכחולה הגדולה , שמצליחה לעטוף אותי בעדינות,ועם ספל תה גדול ביד שקצת חם להחזיק. והמלחמות מים שאני יוצאת סחוטה לגמריי מהן , אתה כמעט יבש , (שדא ממש לא הוגן ) הקטעים המפגרים שאתה מתחיל לדבר ונקרע מצחוק , ללא סיבה מסויימת , ואני אחרייך . ואז שתיקה . ושוב צחוק שלא נגמר . ולבסוף השקט שאחרי הסערה , זה לצד זו . ורק טוב ככה . העולם מת . כולם נעלמו , זוכר ? את</div>Thu, 18 Oct 2007 22:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (נטליינה וכזה. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=111472&blogcode=7704115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=111472&blog=7704115