<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>משחק ומציאות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447</link><description>אילו יכולנו להתחקות אחר סודות אויבינו, היינו מוצאים בחיי כל אחד מהם מספיק עצב וסבל כדי לפרוק איבתנו</description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 סרפנטינה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>משחק ומציאות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=14411402</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשוטט כאן, בין מעט הבלוגים שנמצאים אצלי בקבועים ועוד כותבים משהו פה ושם, זה קצת כמו לחזור לבית ילדות. זה מקום דחוס ברגשות וחוויות שעברתי, דחוס בעולם פנימי מזמן אחר. נעים לי פה ונוסטלגי, הוא שלי ולמרות זאת אני מסתובבת בו כמו תיירת. אני כבר לא כאן. 
יש בי הרבה אהבה והוקרת תודה למקום הזה, לנשים ולאנשים שהיו עבורי חלק ממנו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Nov 2015 11:51:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=14411402</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=14411402</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=14083051</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכל פעם שאני מתחילה לחשוב על הנושא של בתי ספר, אני נכנסת למצוקה מזה שאין פתרון טוב באמת. אני לא מבינה איך חברי שהם הורים לילדים מתמודדים עם זה. כנראה לא בעיני כולם בית הספר נתפס כמנהלת כוחות האופל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Apr 2014 11:19:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=14083051</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=14083051</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=13038209</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההערה החביבה עלי ביותר מהימים האחרונים:
נסיכות יכולות להציל גם את עצמן.

___
מסביב כל הילדות רוצות להתחפש לנסיכות וזה נורא. אבל אולי לא צריך להזדעזע וגם לא לחפש אותן למשהו אחר, אלא לשנות את המהות הנסיכתית :)
מה שמצחיק זה שמי שעלתה לי לראש מייד היתה הנסיכה מסופר מריו דוקא.

___
(בכל מקום כבר יש כל כך הרבה עיניים, הייתי חייבת לחזור לרגע לכאן).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Feb 2012 13:53:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=13038209</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=13038209</comments></item><item><title>לראשונה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12906455</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לראשונה מאז שהבנות נולדו, אני במשבר. זה יפה לעבור שנה וחודשיים עם תאומות בלי אף משבר. חיכיתי לו מייד אחרי הלידה, ואחר כך בגיל חודשיים, וכשבגיל חצי שנה הוא לא התרחש, התחלתי להבין שהמשבר הגדול והנורא שהובטח לי פשוט לא יגיע.זה לא המשבר הגדול והנורא עכשיו. זה משברון של בוקר, של טלפון מהבנק וריב עם בן הזוג וההפנמה של זה שגם לסדנא של שעתיים ביום שישי בבוקר מאוד קשה לי להתפנות בלי שכל העולם שסביבי ירגיש שהוא עושה לי טובה ענקית.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Dec 2011 13:43:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12906455</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=12906455</comments></item><item><title>געגוע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12845225</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחושת געגוע מפלחת לב עולה בי כשאני קוראת התכתבויות במייל של סרפנטינה. הלוואי שהיה אפשר להחליף את פייסבוק השנוא בישרא האהוב, על הא/נשים שהיו בו אז.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Nov 2011 21:24:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12845225</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=12845225</comments></item><item><title>ארוך ומבולגן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12556740</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתגבשות אצלי
בתקופה האחרונה מחשבות לגבי דרכי המקצועית. אני מטיילת בחוץ במשך שעות עם
העגלה ומנסחת אותן בראש, אבל בבית אין לי די זמן לכתוב אותן, ודברים משתנים
במהירות. אני רוצה בכל זאת לנסות לסדר אותן בכתב, יש לזה פוטנציאל לעזור לי לחדד
את הדברים.
אני נהנית
מאוד בחופשת הלידה המוארכת מאוד שלי, אבל כבר כמה זמן מעיבה עלי העובדה שאני לא
יודעת למה אני רוצה לחזור כשהבנות יכנסו למסגרת. סיימתי שלוש שנים מתוך ארבע של
ההתמחות, אבל אין לי רצון לחזור לטפל. הריקוד בכלל לא על הפרק כמשהו רציני &amp;ndash; אני
מלמדת עדיין שעה בשבוע, ומתכננת להוציא דיוידי מסחרי, אבל הופעות אני כבר מעבירה
הלאה באופן אוטומטי, והמחשבות שהיו בעבר לפתוח סטודיו נגנזו לחלוטין.
חיפשתי משהו
חדש. רציתי ללמוד עריכה לשונית (שנה השלמות של לימודי לשון + שנה לימודי תעודה).
רציתי ללמוד צילום, אבל לימודים מסודרים ואינטנסיביים כאלה שבסופם אין אפילו מקצוע
של ממש אינם באים בחשבון עכשיו. כשדימיינתי את משרת החלומות שלי הגעתי למשהו כמו
רכזת תרבות של עירייה, תפקיד שנוגע בתחומי פנאי, תרבות ואמנות, שצריך לגלות בו
יוזמה ולהרים פרויקטים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jun 2011 10:45:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12556740</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=12556740</comments></item><item><title>פוטוספירה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12485495</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה עצוב היום לראות את הפארק מלא בזבל שהושאר אתמול. אבל הלכתי מספיק זמן בשביל שיווצרו לי שלפוחיות בכף הרגל מהסנדלים החדשים, ועד שחזרתי כבר ניקו את רוב הליכלוך.

אני לא יודעת אם עוד נשארו פה אנשים שלא נמצאים ברשימת המיילים שלי, אבל למקרה שכן - אני מזמינה אתכם להצטרף לפרויקט החדש שלי, שהוא מן משחק-צילום (פרטים מלאים באתר). http://photosphere.co.il/

אני אוהבת את ההתרגשות מפרויקטים חדשים כאלה. למדתי סוף סוף לבנות אתר בג&apos;ומלה. אני מקווה שזה יתפוס.

אני שמחה על כל נרשם חדש, אז יאללה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 May 2011 20:34:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12485495</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=12485495</comments></item><item><title>סתם געגוע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12234687</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יושבת רוב היום מול הטלויזיה הגדולה שמחוברת למחשב, מרפרשת את פורום תאומים ושלישיות כפי שפעם ריפרשתי פורום אחר, ומתעדכנת בפייסבוק במקום בישרא. מתגעגעת לימים שבהם האינטרנט היה יותר מסעיר, שהרשת החברתית היתה כאן, שיריב עמד מאחורי המנעול לתכנים שלנו ולא איזה צוקרברג שכיף לשנוא, ושהיה אשכרה צריך להוציא מעצמנו תוכן, ולא רק משפטים בני 140 תוים ולינקים לתכנים של אחרים. הכרתי פה יותר אנשים מבכל מקום אחר, היום חצי מחברי בפייסבוק הם בעצם מכרים מכאן. דרך פייסבוק אני לא אכיר אף אדם חדש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Dec 2010 15:24:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=12234687</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=12234687</comments></item><item><title>שאלון על מלח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=11752525</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מי מוכן להקדיש שלוש דקות בשביל לענות על מספר שאלות, פשוטות ולא חודרניות?שאלון על הרגלי צריכת מלח(תודה)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Apr 2010 12:25:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=11752525</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=11752525</comments></item><item><title>באמת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=11688602</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כותבת כאן כי זו קריאה לכל מי שיכול לעזור, ושם עוד אין מספיק קוראים. וגם - אני אומרת מראש - זו לא מתיחת אחד באפריל או משהו כזה.אז ככה: בעקבות הפסקת ההופעות וההחלטה לצמצם את מקום הריקוד בחיי המקצועיים, התפנה מקום למשהו חדש, וניצתה מחדש אש אהבה ישנה שלי - צילום. אני רוצה לנסות לקחת את העניין למקום מקצועי, אז הצטיידתי במצלמה מצוינת ואף נרשמתי לקורס מתקדם, אבל אין כמו ללמוד מבעל מקצוע. אם מישהו או מישהי כאן מכירים צלם או צלמת שירצו להעזר בשוליה או בצלמת שנייה או במתלמדת, או איך שהם ירצו לקרא לזה, אני אשמח לשמוע. יש לי ידע בצילום, את שנות התיכון שלי העברתי בעיקר בחדרי חושך, אבל מאז זנחתי את התחום לגמרי.אני מתעניינת בעיקר בצילומי סטודיו וצילומי אירועים. אחלו לי בהצלחה!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 01 Apr 2010 20:30:00 +0200</pubDate><author>shehrezada@gmail.com (סרפנטינה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107447&amp;blogcode=11688602</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107447&amp;blog=11688602</comments></item></channel></rss>