http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227"ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב" heCopyright 2026 St. Dindin. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10753986<div align="right" dir="rtl">סיקסיק היקראני אומרת את השם שלך ומיד עולה לי חיוך על הפנים - זה מה שהיה קורה תמיד: היית גורם לי לחייך והרבה. כל כך הרבה זכרונות טובים ומצחיקים קשורים אצלי בך: משמרות הלילה במבקר ושיחות עד אור הבוקר ליד הגדר. שיחות על החיים, על אהבה, על הורים, על פילוסופיה והיסטוריה. היית רק שלוש שנים יותר מבוגר ממני אבל למדתי ממך כל כך הרבה...הייתה בך אנרגיה וכריזמה בלתי מתפשרת, שמחה וצמאון אדיר לחיים, רוח הרפתקנות חסרת מעצורים ושכל חריף ומקורי...כל מי שנגעת בחייו אהב אותך והיה מוכן לעשות הכול למענך, כל מי שהכרת, היית לו חבר אמת. כל המילים שאכתוב יישמעו טריוויאליות ובנאליות ובאמת שלא יוכלו לתאר איזה מין אדם היית. כמה אנשים כמוך אני מכירה? היית אחד ויחיד במינו...אני זוכרת את שיעורי הצניחה הראשונים שלך, איך היית נוסע למכמורת באש ובמים, גם אחרי לילות ללא שינה וחוזר גמור אך מאושר. פעם אחרונה שנפגשנו היית עצוב ואפור ונשבר לי הלב לראות אותך ככה. אני מקווה שהיה לך טוב שם באוסטרליה, שנהנית ממה שעשית, שהיה לך נחת והרבה שמחה בשנתיים האלה. עשיתי גוגל וכל כך קיוויתי שזה לא אתה. למרות השם משפחה, הגיל, מבשרת, צניחה,</div>Fri, 17 Apr 2009 01:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10753986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10753986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10541058<div align="right" dir="rtl">רציתי לכתוב את הפוסט הזה לפני הבחירות אבל אולי עכשיו זה אפילו יותר הולם משום שמניעי לא ייחשדו כתעמולהכשבוע לפני הבחירות ישבנו זוהר ואני במטבח ורצינו לראות מה חדש בפוליטיקה הישראלית. הכתבה על הקמפיין של ביבי לוותה בתמונה שנלקחה במהלך אחת העצרות של הבחירות. בתמונה ביבי נואם על רקע פוסטר ענק של - ביבי. האם אני היחידה שזה ממש אבל ממש מטריד אותה? היחידה שזה עושה לה קונוטציות ל"אח הגדול" וקמפיינים אחרים שבהם עמד מנהיג דגול ונאם להמונים על רקע תמונות ענק של עצמו? לא מדובר בסטיקר הסטנדרטי של דגל ישראל + הליכוד + תמונה של ביבי. אלא פרצוף של ביבי במגה גודל מתנוסס לו מאחוריו. בהמשך, הלכנו לאתר של הליכוד שהוביל אותנו בקישור ישיר לאתר netanyahu.org.il. לא רק שהאתר של מפלגת הליכוד הוא האתר של המנהיג נתניהו, אלא שגם העמוד הראשי של האתר מארח סדרה של קליפים מיו-טיוב שבהם? ניחשתם נכון - רק ביבי. 5 דקות (מה שמקדיש גולש ממוצע) של חיפוש עיקש באתר של נתניהו אחר רשימת הליכוד לכנסת העלה חרס בידנו ונותרנו ללא ידע מי הם האנשים אשר יאיישו את המנדטים של הליכוד בכנסת ויהיו שותפים בקבלת ההחלטות הנוגעות למדינה. ושוב</div>Mon, 16 Feb 2009 02:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10541058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10541058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10307888<div align="right" dir="rtl">הפסקה בבדיקת המבחנים ואני מסדרת עוד מגירה לקראת העזיבה...שולפת תיק איפור ובו מגוון מוצרים שבהם לא השתמשתי כבר ימבה זמן...פעם הצבעים האלה היו על פניי יום יום. במשך הזמן הם התחלפו בצבעים חדשים, וגם הכמות היא כבר אינה אותה כמות.ליפסטיקים...כבר שנים שלא שמתי ליפסטיק. פעם לא היו תופסים אותי בלעדיו מחוץ לבית. הבורדו-חום שאימצתי בצבא, מלווה בתוחם שפתיים תואם. זה הצבע של בילויי הסופ"ש שלי כשהייתי יוצאת הביתה, צבע של דיסקוטקים אפלים ומעושנים בימי שישי בירושלים, של בנים שיצאתי איתם אז, של אכזבות ותקוות של ילדה בת 18 שחושבת שבעזרת שמלת מיני שחורה ומגפיים עד הברך אפשר לכבוש את העולם.הנה סגול מטאלי בהיר. למרות שנשמע מזעזע, הוא דווקא נורא התאים לי. חלק מהמראה המתוחכם שאימצתי בתל-אביב. לבוש שחור פשוט ואיפור סגול עדין. צבע מטאלי של מלכת הקרח, כיאה לבחורה הכי לבנה בתל אביב. צבע של נשיות חזקה, טיפה מרוחקת, מתחכמת וקרה, כיאה לבחורה שמבינה שסגנון חייה יהיה שונה מזה שבחרו חברותיה מהתיכון.אני עומדת מול מראה, לבושה בסווטשרט ענק אדום של רטגרס וג'ינס "סידורים" ישן ונוח. שער לא ממש מסודר מרוב אריזות. עיניים עיי</div>Fri, 19 Dec 2008 05:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10307888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10307888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10270041<div align="right" dir="rtl">רציתי להראות את האי מייל הזה כבר שנה שעברה. מה שאומר שאנחנו מקבלים את אותו אי מייל בתקופת החגיםעוד עדות מעניין לאופי של החברה האמריקאיתDate: December 8, 2008 To: All EmployeesFrom: Sandra L. Russell, Associate Vice President for Human ResourcesRe: Holiday Gifts and ReceptionsWith the holiday season upon us, I would like to remind you that in accordance with the Rutgers Code of Ethics it is inappropriate for Rutgers employees to accept personal gifts or items of value from individuals or organizations conducting business with the university. Any gift received by an employee from a vendor must be returned. Perishable items received as gifts should be donated to a local soup kitchen or charity rather than simply placed out for all employees to share.If you receive a gift from a vendor, you should send a note to the individual or firm who gave you the gift explaining why you cannot accept it and that it is being returned or that it was donated to charity. A sample letter can be found on th</div>Tue, 09 Dec 2008 05:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10270041http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10270041http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10262118<div align="right" dir="rtl">זה סופי - לדבר על הדוקטורט ב 250 מילה הרבה יותק קשה מלדבר עליו ב 8 עמודים! איך אעביר את העומק האינטלקטואלי ואת הייחודיות של הפרוייקט הנהדר שלי בפסקה? איך אסרס את כל המשפטים הנהדרים שכבר כתבתי בעבר ופשוט לא עובדים בפורמט קצר!אני תמיד כל כך טובה בלהציג את התמצית ואת העיקר ועכשיו כשזה נוגע לפרוייקט אני פשוט לא יכולה לעשות את זה.פאקינג יום שלם מול המחשב שבו אני מנסה לייצר פאקינג 250 מילים על הדבר שאני עושה כבר שלוש שנים ולא מצליחה!!!נראה לי אשפרוש להיום...</div>Sun, 07 Dec 2008 03:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10262118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10262118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10252484<div align="right" dir="rtl">אולי בגלל שבאתי למדינה הזו עם ציפיות לא משהו מהעם האמריקאי, אני זוכה להפתעות נעימותוההפתעה הנעימה של השבוע באה גם ממקור מאוד מפתיע: אתר קרייגליסט לחיפוש דירות, עבודות, דברי יד שנייה וכו'. הלכתי להתעניין במחירי דירות בוושינגטון הבירה לקראת שנת מחקר הבאה עליי לטובה.ולא מצאתי בכלל מודעות לדירות. למה? כי כל קרייגליסט וושינגטון על 8 עמודי הדירות הזמניות שלו היה מוקדש למודעות המזמינות אנשים להתארח בתקופת ההשבעה של אובמה. אמת, חלק מהמודעות הציעו "אירוח" תמורת כסף - אבל באמת מחירים בסדר. הדבר היותר מופלא היה מספר האנשים המציעים אירוח חינם ושלל אטרקציות, רק תבוא לראות את ההשבעה. אישה אחת הבטיחה שהיא תסיע אותך הכי קרוב שיהיה אפשר להגיע לאירועי ההשבעה וגם תאסוף אותך לחזור הביתה. זוג אחר התפאר בכישורי הבישול שלו ושלה ואמר שממש כדאי לך לבוא ולהיות איתם בהשבעה. והכול - חינם אין כסף. היו גם מודעות כמו - הבא את חיית המחמד שלך להשבעה או השבעה גיי-פריינדלי. רק תבואוהעם האמריקאי ידוע בתור עם שממש טוב בלשים גבולות ולגדר את הפרט מפני פולשנות החברה. הגדר בין הפרטי לציבורי מקודשת במאות שנות מסורת. גם אחרי שנ</div>Fri, 05 Dec 2008 03:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10252484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10252484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10051239<div align="right" dir="rtl">קראתי היום באינטרט ש"בירושלים מודאגים" מהתחזקות מועמדותו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב. ואכן, אין זה פלא. מדינה שבשנים האחרונות היקף המחוייבות שלה לעזור לאזרחיה החלשים צונחת באותה מהירות שבה עולה המיליטנטיות שלה, טבעי שתעדיף טרח זקן מחרחר מלחמה ותומך בקפיטליזם בלתי מרוסן על פני אדם צעיר, עם שנים של מעורבות לטובת החלשים שגם מאמין שצריך לחשוב לפני שמתחילים מלחמת עולם שלישית. אבל קריקטורה גזענית באחד מעיתוני היום של מדינה יהודית זה באמת באמת שפל חדש. אפילו בדרום העמוק של ארה"ב חושבים שזה לא פוליטיקלי קורקט. האם זה מזכיר לכם משהו יהודים ישראלים יקרים? האם שכחתם ש"השחרה" הייתה, וממשיכה להיות חלק חשוב בכל תעמולה אנטישמית?!?!?!</div>Sat, 18 Oct 2008 05:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10051239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10051239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10030244<div align="right" dir="rtl">עברתי!!!!</div>Tue, 14 Oct 2008 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=10030244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=10030244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=9967732<div align="right" dir="rtl">הוא נמצא ממש מרחק נגיעהאני יכולה להריח אותו, אני מרגישה שהוא שםהוא מתערה בי ומגרה אותי בתזכורות קטנות, בסממנים עדיניםהוא כל הזמן נותן לי להבין שהוא באמת קרובאני מנסה לדחות אותו, להתרכז במה שבאמת חשוב עכשיו, אבל הוא לא מרפה ומזכיר את קיומוהוא מרעיף עליי שפע של הבטחות לעתיד: הביקור של זוהר, ההופעה של ניק קייב, הבירה, הסושי, טיול לניו יורק, שיחות נורמליות עם חברים ומשפחה, יציאה מהבית, חברת בני אדםהוא = העולם האמיתי, העולם מחוץ לספרים, כבר ממש ממש קרובהוא ממש מעבר לבחינהכל מה שמפריד בינינו זה שלושה ימים x שלוש וחצי שעות כל יום x שאלה אחת בכל יוםנ.ב. מה אוכל להסיק מהעובדה שחגגתי את ראש השנה עם ספר היסטוריה ביד זה על טיבה של השנה הבאה עליי לטובה?I am doomedשנה טובה לכווווולם!</div>Wed, 01 Oct 2008 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=9967732http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=9967732http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=9893498<div align="right" dir="rtl">אי שם במאות ה 17 וה 18 התחילו להגיע לארה"ב קבוצות של מהגרים חדשות שהיו מאוד שונות מהאנשים הראשונים שנשלחו להתיישב בקולוניות. המהגרים החדשים דוכאו קשות באנגליה ובאו לארץ חדשה כדי למצוא מפלט מהשלטון המתערב להם בחיים ומהמחסור הכלכלי הקשה. משפחות מורחבות שלמות הגיעו לאמריקה והלכו להתיישב בספר - כלומר באזור לא מיושב שעדיין היו בו אינדיאנים. הם בנו את חוותיהם מאפס, טבחו באינדיאנים והאמינו שאדם לא צריך ממשל, כי החוק נמצא בתוכו. אלימים וכועסים על כולם, אך בטוחים בצדקתם, הם טענו שהם יכולים לנהל את עצמם ולהגן על עצמם, אם רק ייעזבו אותם בשקט וייתנו להם נשק. היות והחברה האלה פירשו כל ניסיון לנהל אותם כניסיון לשעבד אותם, הם נרתמו במרץ למאבק של הקולוניות בבריטניה כשפרצה מלחמת העצמאות. בעוד ה"אבות המייסדים", שבעתיד ייעתרו את שטרות הדולר של הרפובליקה החדשה, נשאו נאומים וכתבו עצומות למלך, אותם חברה כועסים הלכו והרסו את בתי המושלים הבריטים השנואים ונתנו מכות לביורוקרטים האנגלים במושבות. תחת פיקודו של וושינגטון הם בעטו את הבריטים מהאזור וחשבו שעכשיו יעזבו אותם בשקט. אלא שהאנשים שעל הדולרים חשבו אחרת ורצו</div>Sat, 13 Sep 2008 18:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Dindin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107227&blogcode=9893498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107227&blog=9893498