http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779heCopyright 2026 אבלין אסטראדה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=14155582<div align="right" dir="rtl"><p>קומט, נועק, קייט, שמים ושלי כולם התחתנו או בדרך. ואם זה לא נשמע הרבה, אז &nbsp;תדעו שמספר המתמסדים סביבי בעצם כפול פלוס, כי יש לי חובת נוכחות גם בחתונות של כל חבריו של בן זוגי המתוק (והפופולרי, רלוונטי לציין בהקשר זה).</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה קצת גורם ללחץ חברתי עלינו, כי אנחנו נחשבים זוג חזק ומומעמד טוב לחתונה הבאה בחברה, אבל אני לא נותנת לזה להשפיע. חוץ מזה, יש לנו עוד מלא פינות לסגור מהצעד הגדול האחרון שעשינו - לעבור לגור ביחד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מה שכן, כשנעשה צעד דמוי חתונה (שלא מערב את הרבנות להזכירכם), אנחנו לא נעשה את זה בחור שכוח אל מרחק שעתיים נסיעה. וכשנחליט על מה אנחנו רוצים בחתונה, שירותים פועלים יהיו משמעותית גבוה יותר משלישיית נגני מוזיקה חסידית.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ייתכן שזו הסיבה היחידה שנכנסתי, אבל מה לעשות? אני רק בן אדם, ולכתוב את זה בפייסבוק זה לא מנומס!</p> <p>&nbsp;</p> <p>מילא, לפחות המוזיקה התחלפה למוזיקת חתונות רגילה תוך שעה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, לא מעדכנת כמעט שנה, ואז כותבת פוסט שלא מדבר על המצב או על אזעקות צבא אדום, ובעצם למה ציפתם?</p></div>Tue, 08 Jul 2014 19:11:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=14155582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=14155582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13920682<div align="right" dir="rtl"><p>הפוסט הקודם היה יכול להיות פוסט סיום כל כך טוב. מה חבל שאני מעדכנת.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכל אופן, אין לי ממש ברירה, כל ההיסטוריה שלי פה. או לפחות משהו מספיק קרוב לאמת בשביל להזכיר לי חלקים מסויימים מההיסטוריה שלי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני די נכנסתי מתוך פתיל מחשבה הקשור לבחור הקבוע (שימו לב שהוא לא חדש יותר! אם זה ימשיך ככה הוא אפילו יעבור למועדפים בטלפון. לא שזה מטריד אותו, הוא משום מה שם לב ומתמרמר למחצה רק מכך שאני שומרת אותו בתור 'שם-פרטי' + 'איפה הכרנו'). הכרנו בתחביב האהוב שלי לפני כמהשהו זמן (נראה לי ש'כמהשהו' זה כמו אויה, אם הבלוג היה פתוח לחיפוש, היו יכולים למצוא אותי לפי הביטוי הזה).</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז זו הסיבה שנכנסתי, אבל בעצם אני נוטה לבחור את הבחורים שלי ככה שלבטח אצטרך למלא טופס חפירה על כל חיי מהרגע שנולדתי ולספק להם קישור לכאן (היי חוקר אקסטרה משקיע!), ולא בא לי לספר דברים אישיים שלנו. קודם זה לא היה ככה, הדברים הרגישו רק שלי. מה שכן, הסקס מדהים.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, להיות מאוהבים זה כיף, אפילו שאני קפואה מבפנים (אומרים פגומה מן היסוג בעקרון, אבל אלו סתם קטנות)</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 26 Sep 2013 04:15:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13920682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13920682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13762595<div align="right" dir="rtl"><p>אני בתקופת מעבר עדיין. סיימנתי וי על דבר פצפון, וכבר יש חדשים בסקופ שלי. ועשיתי צעד משמעותי קדימה בחיים שלי, ועכשיו יש עלי פתאום המון אחריות, וכמיות משולשות של פחד ואימה מלעשות דברים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מעבר לכל הדברים האמיתיים האלה, אני חושבת על לסגור את הבלוג ולהמשיך במקום אחר. פשוט מיציתי להסתובב במעגלים סביב עצמי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, אסור לי להתקשר לאף אחד, והכי נורא זה שהמשפט הזה לא מגיע עם תוספת "במיוחד לא לX", אין בכלל X.&nbsp;</p></div>Tue, 30 Apr 2013 03:14:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13762595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13762595http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13746088<div align="right" dir="rtl"><p><em>נו אבלין, יום טוב להמציא שמות חדשים?</em></p> <p>אז זהו שלא! <img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/79/57/10/105779/lists/21635256.gif" alt="" width="17" height="16" /></p> <p>&nbsp;</p> <p> <hr /> </p> <p>איכשהו פספסתי חודש, לא בטוחה איך זה קרה. החיים שלי נהיו הרבה יותר מעניינים לחיות אותם, אבל הרבה יותר משעמים לכתוב עליהם וגם יש לי משמעותית פחות זמן פנוי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>כנראה בגלל העבודה... אני אוהבת אותה מעל הממוצע.</p> <p>&nbsp;</p> <p> <hr /> </p> <p>&nbsp;</p> <p>החיים שלי עדיין במצב מעבר מעצבן, אבל עכשיו העבודה מסודרת, נשאר לי להסדיר מגורים ולימודים, ומתישהו גם את יכולות בחירת האנשים שיש להם זכות כניסה לחיים שלי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, אולי אני צריכה לקחת דברים בפרופורציה בכוונה. לא לקחת דברים בפרופורציה בגלל חוויה רעה זה לא מיוחד, מצד שני זה מנגנון שנועד למנוע חויות רעות נוספות.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>מילא. אני פשוט אעשה מה שבא לי.</p></div>Tue, 16 Apr 2013 14:57:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13746088http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13746088http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13663486<div align="right" dir="rtl"><p>עשיתי רשימה בראש של דברים שחשובים לי כרגע. העבודה שלי הייתה בראש הרשימה. אני ממש מפחדת לאבד אותה, כי הכל כל כך מושלם. הפחד הזה לא משתק, ונתקלתי בו בעבר. הפעם האחרונה הייתה כשקיבלו את הערעור שלי באיזה מבחן והייתי ממש גאה בעצמי, ומתתי מפחד שזו הייתה טעות במערכת שהולכים לתקן אותה מחר. בסוף הפנמתי שזה הציון שלי והכל טוב. נראה לי שגם בפסיכומטרי הרגשתי ככה. גם אחרי הבחינה, כשיצאתי והרגשתי שהיא הייתה ממש קלה, וגם כשקיבלתי את הציון ולא הייתי בטוחה אם הוא אמיתי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מערכת יחסים גם הייתה ברשימה, אבל בכלל לא גבוה. אני מרגישה שאני לא זזה מהמקום, ואני מסרבת &nbsp;לתת לעצמי לחזור אחורה, אבל אני על מסוע שמזיז אותי קדימה בין אם אני רוצה ובין אם לא, והבחור הבא שיכנס למסלול שלי וגם אני אתנגש בו, הולך להיות מערכת יחסים ממש רצינית ואמיתית ואהבה, וכל מה שאני יכולה לעשות כדי להיות חופשייה עוד קצת, זה לנסות ליירט אנשים מהמסלול. ויש אנשים על המסלול. כבר יירטתי אנשים ממנו. נראה לי ששניים, אבל אולי יותר. <em>יותר אבלין, יותר.</em>&nbsp;שיהיה, הזיכרון שלי לא כל כך טוב כשמדובר בדברים הללו...&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, וקניתי מגפיים, הידד לי.</p></div>Thu, 07 Feb 2013 01:38:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13663486http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13663486http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13635921<div align="right" dir="rtl"><p>אני מתגעגעת לכולם. לא כל הזמן ולא במקביל, וגם לא לכולם כשחושבים על זה, אבל אני מתגעגעת לכל מי שההחלטה שלי לגביו לא הייתה שלמה. הכי הרבה לבן כמובן. לפני כמה חודשים זה היה הרבה יותר גרוע, תחושה כל כך חזקה שבכלל לא ידעתי לפני, שאני מסוגלת להרגיש משהו בעצמה שלה, ולפני זה לא הרגשתי שום תחושה, כי מה שזה לא היה שהרגשתי אז, זה היה חזק מידי בשבילי מכדי לפענח מה זה בכלל. הגעגוע של עכשיו הוא הד חיוור, מחשבה עמומה וקלה לביטול של "היי אולי אני אתקשר ל-X". קלה לביטול, אבל חוזרנית וגורמת לי לספקות.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא יודעת איך לצאת מהלופ שאני תקועה בו של לבחור אנשים לא מתאימים ואז לעשות להם מבחנים שאני יודעת שיכשלו בהם ואז להיות מאוכזבת שהם נכשלים. הלוואי שהייתי מבינה לפחות למה אני עושה את זה. פחד זו לא סיבה מפיק טובה יותר. גם זה שטוב לי לבד זו לא סיבה מספיק טובה. גם לא חוסר זמן.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא יודעת למה אני עושה את זה לעצמי. אני לא יודעת למה אני עושה דברים באופן כללי. למה אני עושה משהו?</p> <p>&nbsp;</p> <p>על הצד החיובי נחמד בעבודה הסודית ונחמד בתחביב המסתורי וכיף להיפגש עם חברים ולדבר על פוליטיקה ולומר שאין למי להצביע, כי פאקינג אין למי להצביע! אין למי!</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני באמת רוצה להיות בוגרת ומאושרת והכל! אני רוצה הכל.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, כולל להמשיך להיות פגומה מהיסוד, כי זה מה שהופך אותי למעניינת, לא?</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Wed, 16 Jan 2013 15:50:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13635921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13635921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13627612<div align="right" dir="rtl"><p>אוקיי, אז חזרתי ויש לי מסקנות על הנרי.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>קודם כל, מי זה בכלל- זאת שאלה מעניינת, כי כאן בבלוג ההבטחה היא שכל עוד אתם לא מכירים את הנפשות המעורבות ההבדל בין המציאות ומה שכתוב פה זניח, וזה נותן לי חופש לתאר את המצב יותר איך שהוא מרגיש מהצד שלי ופחות כמו המציאות למי שמכיר את הנפשות המעורבות.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>אז אי לכך ובהתאם לזאת, הנרי הוא הבחור האחרון שהרסתי הכל איתו לפני שבכלל התחיל משהו. כלומר הכישלון עם הנרי הוא הרבה יותר אקוטי מהכישלונות הקלאסיים שלי שהם כתוצאה מהנטייה הישנה שלי לברוח לכיוון ההפוך ברגע שאני מבינה שמישהו מוצא חן בעיני, ועם עדיפות ללפני שהוא מבין. והם בעצם לא כאלה כישלונות, הם פשוט בריחה שקטה שלא פגעה מעולם בכלום חוץ מאולי בסיכוי קלוש לאושר (ובדיעבד גם זה לא).</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>בכל אופן, זה לא מה שהיה עם הנרי. מה שהיה עם הנרי הוא שהוא דיבר איתי וניסה להכיר אותי וחיבב אותי (או רצה לשכב איתי, כולנו כבר יודעים שאני לא מבדילה בין השניים&nbsp;<img title="עצוב" src="../Common/JScript/tiny_mce/plugins/emotionsisrablog/img/smiley2-sad.gif" border="0" alt="עצוב">), מאוד.&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>ושיט. עכשיו הבנתי שאני לא יכולה לכתוב עוד אם אני רוצה לפרסם משהו.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>זין. זין. זין.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>טוב נו... שיניתי את הכותרת, אז אף אחד לא יכול להאשים אותי. ואם מישהו רוצה, לא ממש אכפת לי, אני לא כותבת בשביל הפרסום.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>הבנות שאולי קשורות ואולי לא קשורות:</p><BR><p>*אני עושה מה שבא לי וזה מקור לאושר.</p><BR><p>*חוסר האונים והמבוכה של אנשים שאני משאירה באפלה לגבי &nbsp;לאן השיחה איתם הולכת משעשעת אותי על אין קץ.</p><BR><p>*דן הוא או סקאמבג או פחדן (זמנית אני מקווה), ואני לא יכולה לדמיין את עצמי מתנהגת כמוהו באף תרחיש, אז אני לא יכולה להעמיד פנים שהכל כמו שהיה פעם או הכל אחרת, אז אני פשוט אקווה שזה יעלם ואז אשכח, מה שקל כי כלום לא קרה.</p><BR><p>*אני חושבת שהגוף שלי בשיא הפרשת פרומונים או משהו. אני בכנות מאמינה שאף אחד שאני רוצה לא יסרב לי, אבל הכל מרגיש מאוד רדוד ופיזי וזמני, ואף אחד לא מבין אותי, גם אני לא. יותר גרוע אף אחד לא יכול להציל אותי, ואין לי נחמה.</p><BR><p>*שווה להשתעשע ולעשות שטויות כי התגמול על קמצוץ תשומת לב ממישהו שמחבבים הוא לא בפרופורציה לכלום. אושר עד אי שפיות שאין שום דבר דומה לו. נכון שהוא לא מחזיק הרבה זמן, אבל זה לא באמת משנה.&nbsp;</p><BR><p>*אם אני יודעת איך אושר כזה מרגיש, אני אדע כשאגיע אליו, ולא אהרוס דברים יותר.</p><BR><p>*הסטטיסטיקה שלי כנראה עובדת, אז אני צריכה להקשיב לה, ולהפסיק להסתכל במקומות הרוסים, שום טוב לא יצא מזה ש*אני* אסתכל...</p><BR><p>*אין למי להצביע.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>אבלין, אבל אם נודה במציאות, עם כל הדיבורים שלי, הפוסט הזה פה כדי שאני, אם מתישהו בעתיד הנרי ואני נהיה משהו, תהיה לי נקודת יחוס כלשהי. הרי דיברנו על בחירת שמות דרך התת מודע (אם משתמשים במובן מאוד רחב של "דיברנו" שכולל גם "חשבתי בלב"), ויצא שהנרי זה הנרי, אבל נראה לי שזה רפרנס שרק ו' בזמן ספציפי בתיכון הייתה מבינה.&nbsp;</p></div>Thu, 10 Jan 2013 01:59:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13627612http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13627612http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13573877<div align="right" dir="rtl"><p>כמעט סיימתי עונה. לא אחראי כל כך &nbsp;מצידי, אבל שיהיה..</p> <p>&nbsp;</p> <p>היום ראיתי את הפרק שביצ'ר פוצע את שילינגר, ומה שיש לי לומר על זה חוץ מ"הגיע הזמן!", זה- ברצינות? כל החלונות האלה הן זכוכיות שכיסא יכול לנפץ? באמת? עפרונות בקושי מביאים להם, אבל הקירות בעיר הברקת מתנפצים?</p> <p>&nbsp;</p> <p>תמונת אילוסרציה של האדריכל שתכנן את אוז/ של התסריטאי שכתב את הסצנה הזו:</p> <p><br /><br /><img src="http://media.tumblr.com/tumblr_m97pqmMuk61rswg2c.png" alt="" /><br /><br /></p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Sat, 01 Dec 2012 02:08:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13573877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13573877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13566116<div align="right" dir="rtl"><p>יש לי בחירה בין כמה בחורים שבכיף יבואו לשחרר לי אותם, ולא בקטע גס אפילו. כלומר, הם היו רוצים אולי גם דברים שאינם PG, אבל ממש לא חובה, וכל אחד מסיבותיו שלו, בין אם הן אשליה שבשלב זה לא ברור לי מה היא עושה שם, בין אם בקטע של פשרה שאני קצת מודאגת מלהישאב לתוך ההיגיון הקל שבה ובין אם בקטע של אולי להיות אהבת חיי, כי לא עשיתי שום דבר איום ונורא כדי להרוס הכל.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>אף אחד מהם לא בן אגב. הידד לי שלא חשבתי עליו חמש שניות. סתם, האמת שאני בקושי חושבת עליו, פשוט מחקתי אותו מהפייסבוק אחרי הקטע האחרון שהוא שלף עליי (לקרוא משהו שכתבו לי על הקיר, ואז לנסות לדבר על זה איתי כאילו זה נורמאלי), והתחשק לי לחלוק. עכשיו הוא בחיים לא ירצה לדבר איתי יותר ולא יסלח לי לעולם. בן לא יודע לסלוח לי, זה קטע פסיכולוגי חצי פרויאדאני שכזה.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>בכל מקרה השרירים שלי תפוסים בגלל תחביב חדש שמאוד משמח אותי, אני לא בטוחה שאני רוצה לומר מהו, אבל הוא גורם לי לשרירים תפוסים וסוג של אופוריה והתחביב הזה לא דומה לשום דבר אחר. בואו פשוט נגיד שזה התחביב המסתורי שלי וזהו.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>החיים זזים מהר עכשיו וזה עושה אותי עצובה, אני רוצה זמן לעצמי, לבד, אבל זה לא יקרה, אז אני צריכה לאזור אומץ, לתת דחיפה ולהיות במיטבי.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>ועכשיו אני הולכת לצחצח שיניים ולישון שמונה שעות.</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>אבלין, אני נשמעת עייפה, אבל זה טוב, כי זה אומר ששעות השינה שלי נהיות הגיוניות ושאני עומדת ברוב היעדים שלי.</p></div>Sun, 25 Nov 2012 01:14:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13566116http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13566116http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13517233<div align="right" dir="rtl"><p>וגם קצת מפחדת לשבור משהו ע"י דיווח. כך או כך, אם אתם רוציתם שאני אתמצת לכם איך אני מרגישה עכשיו, אז יש לכם מזל.</p> <p>&nbsp;</p> <p>יצאתי, כלומר אני יוצאת עם מישהו. הוא בחו"ל עכשיו. לא משנים כל הסיפורים מסביב ובפנים, אבל זאת אני אז יש כאלה. בכל אופן, הפנמתי במהלך 24 השעות האחרונות שאני כנראה רוצה לחתוך כי מה שיש לו להציע, או מה שהוא הראה לי שיש לו להציע לי עד עכשיו, זה די על הפנים ובאופן כללי לא מספיק טוב בשבילי. זה גרם לי להיות מדוכדכת משהו לדמיין שיחת פרידה וגם קצת לבכות. מאכזבה. אני מאוד מאוד מאוכזבת. כל כך רציתי שזה יהיה זה. מזל שאני לא הטיפוס שמתכחש לאמת. עכשיו זה לא זה. יש אולי נסיבות מקלות, נניח העובדה שהבחור בחו"ל אבל אני לא צריכה לסנגר עליו. אם הוא ירצה, הוא יכול לומר את דעתו ולהילחם. אני הולכת לומר לו שאני חושבת שאני רוצה לחתוך, נלחמו עלי בעבר על הצהרות הרבה יותר סופיות מזו (ללא הצלחה).</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחרי כל המחשבות העצובות האלה נכנסתי לפייסבוק, והחלטתי לראות מה שלום רוני. יש לי נטייה לעשות את זה בזמנים כאלה, לא בטוחה למה. אלבום תמונות שלו עם ג'ק התגלה בפני. "מה אכפת לי", חשבתי לעצמי תוך כדי פתיחת האלבום. ואז הרגשתי כאילו סכינים מפלחות את ליבי. scambag brain, האזור שאחראי על עיבוד תמונות מסרב להפנים שלא אכפת לי מג'ק יותר והוא חדשות ישנות בצורה מגוחכת. סכינים סכינים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבלין, ואז סגרתי את הפייסבוק והשתלטה עלי תחושת פרופורציה מתוקה. שהבחור החדש ישאר בחו"ל מבחינתי. מי הוא בכלל? וגם יש לו זקן מעזע ברמות אחרות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>התמצית היא פרופורציה, כן?</p></div>Sat, 20 Oct 2012 01:18:00 +0200evelyn.isra@gmail.com (אבלין אסטראדה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=105779&blogcode=13517233http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=105779&blog=13517233