<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ילדים בוגרים בלי אלוהים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700</link><description>כי כולנו קצת מתבגרים.
אצלי הדגש על &quot;קצת&quot;.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Chenfel. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ילדים בוגרים בלי אלוהים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700</link><url></url></image><item><title>מה, אתם עדיין כאן?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14939797</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה קטע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Jan 2018 22:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14939797</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14939797</comments></item><item><title>12 וקצת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14881943</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כבר הפך למסורת.
כמו האנשים שאני מדבר איתם רק פעם בשנה כשיש להם יום הולדת, כך גם הבלוג שלי (השד יודע איך ישראבלוג עדיין קיים) הפך למקום אותו אני מעדכן רק בפעם בשנה.
אז, היי, בלוג יקר, ב-9 למרץ חגגת 12 שנים. תריסר. תבנית ביצים. שבטים. בת מצווה אם היית בלוגית. מה כבר ניתן לאחל לבלוג שפעם כתבתי בו הכל?

את האמת, תכננתי לכתוב פה איזה פוסט ארוך, כבר עברו לי הרבה מילים בראש, על איך אני אנסח את הפוסט היעני קאמבק שלי לכתיבה בבלוג הזה, אבל החיים קרו, והחיים לא נותנים לי יותר מדי זמן לכתוב תכנים ארוכים בבלוג. חוץ מבעבודה. בעבודה אני כל היום כותב תכנים ארוכים.
אפשר לומר שהידרדרתי, אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שבאמת כתבתי משהו מעומק לבי (חוץ מברכות היום הולדת להדס), אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שכתבתי משהו שחרג ממגבלת ה-140 תווים של הטוויטר. זה דור אינסטנט, דור שלא קורא, דור שלם שקורא סטטוסים מחורבנים כמו שלי בפייסבוק, וזה השפיע עליי. אני קורא פחות ספרים, כותב פחות, ואני די בטוח שיש לי פה איזו שגיאת כתיב איפשהו (אל תחפשו, לא שמתי אחת בכוונה בשביל פאנץ&apos;).

זה נחמד, ת&apos;אמת, לכתוב בלי תכנון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Mar 2017 23:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14881943</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14881943</comments></item><item><title>11</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14706456</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודע, אני כבר לא מעדכן, אני כבר לא כאן, עברתי לרצות קהל של קוראים בפייסבוק ובטוויטר. כבר שכחתי איך לכתוב טקסטים עם יותר מ-140 תווים.
ובכל זאת, יש מן מסורת שאני תמיד אחזור בשבילה לבלוג שלי - מספר 104700 - והיא חגיגת יום ההולדת. של הבלוג, לא שלי.
היום הוא מציין 11 שנים. צץ פה הרבה לפני הפייסבוקים והטוויטרים והסמארטפונים והאינטרנטים האלו שלכם, ועדיין שרד. כמו איזה מאובן. למה אני לא סוגר אותו? בשביל ההיסטוריה. חלק נרחב מהחיים שלי פרוש כאן, שחור על גבי לבן עם עיצוב מינימליסטי, ולפעמים זה בהחלט נחמד לבוא לכאן, לבחור איזה תאריך אקראי מהסקרולר בצד ולקרוא על איך שהייתי פעם. אולי כדאי שאתחיל לגבות.
אני עדיין כותב לאנשים &quot;פעם היה לי בלוג בישראבלוג&quot; ושולח להם איזה פוסט מוצלח שכתבתי ואני עדיין מדי פעם נכנס לפה לראות אם קיבלתי כניסות חדשות למרות שלא כתבתי שום דבר חדש כבר עידנים.
ישראבלוג, טוב שאתה כאן.

אה, ואיך אצלי?
הכל טוב.

אניווי, מזל טוב, בלוג! שיהיה לך עד 120.

באהבה,
חן.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Mar 2016 17:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14706456</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14706456</comments></item><item><title>סליחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14383716</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלא עדכנתי מלא זמן.

וזהו, נו, ככה זה כשיש עבודה, היו לימודים, אני משקיע את רוב הזמן שלי בפייסבוק ומיקרובלוגינג בטוויטר ואה, כן, יש לי חברה (!!!), ומה לעשות, אני כבר לא אותו בנאדם שהייתי כשפתחתי את הבלוג הזה בפאקינג גיל 15.

אבל הנה, סתם שתראו שאני חי,
וסתם רציתי לראות אם המשתמש שלי עדיין קיים.


היוש,
וביוש. בינתיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Sep 2015 11:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14383716</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14383716</comments></item><item><title>עשור. הבלוג הזה פאקינג חוגג עשור.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14294352</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, 10 שנים ברוטו, ברור שעשיתי הפסקות.
למה אני לא מעדכן פה? ובכן, מחסור בזמן, או בחשק.
אני עובד בסטארט אפ.
אני לומד קופירייטינג (אז משקיע את המאמצים שלי בפייסבוק או בטוויטר, אבל חס וחלילה לא בלימודים)
והפלא ופלא, יש לי גם חברה מזה 3 חודשים.
אז על מה כבר יש לי לבכות בבלוג הזה?

בכל אופן,
תודה לכל מי שהיה פה איתי בעשר השנים האחרונות. ולא מי שלא יהיה. ולמי שיהיה (חבל אני בקושי מעדכן).

אגב, מקווה שהכתיבה וההומור שלי השתפרו מאז הפוסט הראשון:


כן, עשיתי כאן פוסט בתוך פוסט. לפחות הבלטתי את הטקסט כדי שתראו הבדל.


אז... מזל טוב, בלוג!

עד כאן.
ביוש בינתיים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Mar 2015 11:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14294352</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14294352</comments></item><item><title>אוגוסט וכל מה שאחריו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14194775</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, מאז שעדכנתי פה לאחרונה בהחלט קרה לא מעט.
הכותרת היא תרגום לאלבום August And Everything After של Counting Crows. האלבום הכי אהוב עליי אי פעם.

אחותי ילדה
לא, אני לא מתכוון שאחותי ילדה מבחינת הגיל שלה. אני לא בטוח שזה חדשות, ואני לא בטוח שזה רלוונטי כשהיא בת 32. אחותי ילדה ביום ראשון.
יש לי אחיינית הפעם, שמה בישראל הוא כרמל, ואני לא יכול להגיד דברים טובים עליה. היא כולה בת כמה ימים. תגידו &quot;חמודה&quot; או &quot;יווווו איזה קטנה&quot; כמה שתרצו כשתראו אותה, אבל אני עדיין חושב שכל התינוקות נראים אותו הדבר בימים הראשונים שלהם, אפילו אם הם אפרו-אמריקנים.
לעומת זאת, הבן הראשון של אחותי, יובל, כבר בן קצת יותר משנתיים וחצי והוא באמת משהו מיוחד. באמת, אני לא סובל ילדים קטנים, אבל יש בו משהו שכובש אותי ומוציא אותי מהאדישות שלי. אני כבר בטוח שתהיה לו הצלחה עם בחורות יותר ממני.
הוא ישן אצלנו כמה קצת לפני שנגמר לו מבצע צוק איתן, מיקמו אותו במיטה הנפתחת בחדר שלי (יש יותר בתול מזה שיש לי מיטה נפתחת?), בעיקר כי רצו לתרגל אותו בלינה מחוץ לבית לקראת הלידה של אחותו. בכל אופן, כל תל אביבי בפייסבוק שלי כתב בפרץ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Sep 2014 11:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14194775</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14194775</comments></item><item><title>כבר לא סוד כל כך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14189717</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגיע הזמן להודות, התמסחרתי.
אני הולך לעשות כאן פוסט עם דברים שמצאתי/חברים שלי מצאו באפליקציה הנוראית Secret. כנראה הדבר הכי סחי שעשיתי אי פעם (אה, לא, טיילתי בדרום אמריקה)
להגנתי? הייתי בין הראשונים בארץ (משפט היפסטרי שאמרתי #6384), כשהצטרפתי היו לעוד 11 מהחברים שלי, היום יש כמעט ל-300.


בכל אופן, נתחיל. יש כאן כמה דברים שלי, אבל לעולם לא תדעו.


טוב, נו, זה שלי.


נשבע שזה לא שלי, אני לא מדבר מלוכלך.


כנראה שקר, אבל ענק.


בו יה.


גאון.

נראה לי שמהטמה גנדי אמר את זה פעם


&lt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Aug 2014 21:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14189717</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14189717</comments></item><item><title>איך להפוך לאיש שיווק טוב?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14189236</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מושג.
ממש צריך שמישהו יסביר לי.


טוב, וכדי שלא יהיה פה לגמרי ריק מתוכן, קבלו גרסת שוגייזינג מעולה ללהיט של The Cure:





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 Aug 2014 23:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14189236</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14189236</comments></item><item><title>התבגרנו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14185680</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי, לא יודע מי מכם קרא פה באופן קבוע (שזה עצוב, כי מדובר במספר כל-כך קטן של אנשים, שאני אמור להכיר אותם אישית), אבל בטח תשימו לב שהכל פה השתנה, יחד עם כותב הבלוג.


שם הבלוג

כשפתחתי את הבלוג עם אלדר ב-2005 היא הייתה &quot;ילדים שרוטים לאלוהים&quot; (מבוסס על &quot;ילדים סורגים לאלוהים&quot; של גרייניק ואלתרמן, שמבוסס על הסרט &quot;ילדים חורגים לאלוהים&quot;)
מתישהו, במהלך הצבא, והרבה אחרי שאלדר נטש אותי, השם הוחלף ל&quot;ילדים חוגרים לאלוהים&quot;. מן משחק מילים מוצלח למדי שהמשיך איתי הלאה.
וזאת הבעיה. אני משוחרר כבר כמעט 4 שנים ועדיין חוגר? אמנם הייתי בחיל חימוש, אבל לא נתקעתי בצבא!
אז קבלו את....
&quot;ילדים בוגרים בלי אלוהים&quot;.
כי התבגרתי ואני אתאיסט. אוקיי, ואני בן 25.

הכותרות
טוב, הייתי חייב להשאיר את &quot;החיים הם כמו סוגריה, קל לקחת אותם מתינוק.&quot;
עד כמה שזה מזעזע, המשפט הזה עדיין אחד מהמוצלחים שלי.
מה רציתם שאני אכתוב, &quot;החיים הם מה שקורה כשאתה מחכה שאוכל יתחמם במיקרו?&quot;
&quot;החיים הם כמו הבלוג שלי בישראבלוג - לא קורה בהם משהו מעניין&quot;?

התמונות
את התולעת הממשוקפת, עם טקסטים שהוספתי בפאוור פוינט, החלפתי. אחרי שני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Aug 2014 12:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14185680</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14185680</comments></item><item><title>צוק איתן: גרסת הבמאי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14184640</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;הכינו את הפופקורן ומשקפי התלת מימד, זאת הולכת להיות חוויה.&quot; (ב. נתניהו, IMDB)


תודה למיכאל גינזבורג שאמר למישהו אחר להכין את זה כי יש לי נכות בפוטושופ.


אני הרבה יותר מצחיק בזמני מלחמה, חבל שאנחנו עדיין במבצע.
חן.


What if I take my problem the United Nations?





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Aug 2014 19:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Chenfel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=104700&amp;blogcode=14184640</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=104700&amp;blog=14184640</comments></item></channel></rss>