http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580מי אמר ששינוי זה לא טוב? ומי אמר שכן? נמאס.heCopyright 2026 lorry. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=10012817<div align="right" dir="rtl">הג'ירפות ניסחו את זה הכי טוב שיש.. אני לא מאמינה שעשיתי את זה - עכשיו זה מכה בי חזק יותר מתמיד... אני צריכה עוגן - משהו אמיתי. הוא חסר לי - אני מרגישה את זה צורב בתוכי... אני אוהבת אותו, מאוהבת בו עדיין. If you love someone set him free?</div>Fri, 10 Oct 2008 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=10012817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=10012817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8316410<div align="right" dir="rtl"> frozen!</div>Mon, 31 Dec 2007 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8316410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8316410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8316152<div align="right" dir="rtl">כן, ככה זה, שמירות יש בצבא גם כשהשנה האזרחית מתחלפת 2008 יוצאת לדרך ובזמן שכולם נהנים, שותים ומבלים בכל מיני מוצבים שונים בארץ ישנם חיילים וחיילות שטוחנים שמירות בש.ג. או תצפית כלשהם ככה זה צבא לעולם לא נח! ואלו השמירות הכי מדכאות מצד שני שום 4 שעות שמירה לא עוברות מהר..... מה לעשות? חורף וקר ובכל זאת כולם מתייצבים בדיוק בזמן עם נשק וכוננות מלאה, והכל כדי לא לתפור חבר בשמירה ולשמור שכל החברים שלנו שנמצאים במיטות יכולים לישון בבטחה וברוגע - היום אני מחר אתה, אחווה? אולי. סביר להניח. בצבא הדברים לא מוסברים.. אתה תעשה דברים שאתה לא מבין כ"כ למה, מין כזאת תחושה משונה... העיקר שעשית.. הלילה עוד ארוך וגם השמירות והמסורות הצבאיות. אולי אם לא הייתה לי שמירה הייתי נשארת לפרט, אבל אני זזתי. לילה מעולה אזרחים יקרים. ושנה אזרחית מוצלחת! לורי השומרת...</div>Sun, 30 Dec 2007 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8316152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8316152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8258349<div align="right" dir="rtl"> שמירות זה כ"כ לא נגמר. רק עוד שעה ו1/3- והזמן לא זז.</div>Sun, 23 Dec 2007 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8258349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8258349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8245223<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת איך להגיד לך כמה אני צריכה אותך, אני צריכה שתחבק אותי חזק ותלחש לי באוזן כמה שאתה אוהב, אני צריכה שתמחה את דמעות האושר מעיניי ותגיד - "דיי לבכות נסיכה שלי...", אני צריכה שתגנוב ממני נשיקות קטנות בזמן שאני שקועה במחשב, אני צריכה שתנשק אותי בלילה כשאני כבר ישנה, אני צריכה שתחזיק לי את היד ככה סתם בזמן שאתה נוהג, אני צריכה שתלטף לי את הגב כדי שארדם, אני צריכה שתחבק אותי חיבוק שמוחץ לי את הצלעות ומוציא לי קליקים בגב, אני צריכה שתסתכל למעלה כדי שאני אפנה את המבט ותנשק לי את הצוואר, אני צריכה שתלחש לי באוזן - "אני אוהב אותך..." אני צריכה שתחייך מולי כשאני מחייכת אלייך, אני צריכה אותך בכל שעה, בכל דקה, בכל שניה... אני צריכה אותך ורק אותך. מה עוד יכולתי לבקש לי אהוב יקר? אולי רק את הכוח להבין, שאתה בצבא ואני בצבא - וזה לא בלתי אפשרי. זה קשה - אבל לא בלתי אפשרי. אני מצטערת אם לפעמים אני עושה לך חיים קשים, אני יודעת שלפעמים אתה לא מבין מה עשית לא בסדר... אבל זה לא אתה - זאת אני. לפעמים קשה לי מידי כשאתה לא איתי ואני מרגישה שאצלך זה לא ככה, אני רק רוצה שתבין, ש</div>Fri, 21 Dec 2007 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8245223http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8245223http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8219848<div align="right" dir="rtl"> שמירה!... מה?! איך?! נו, שיהיה...</div>Tue, 18 Dec 2007 07:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8219848http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8219848http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8212938<div align="right" dir="rtl">אז כן, אם מישהו תהה לאן נעלמה לה טלאור ומה לעזאזל היא עושה בימים אלו? התשובה פשוטה! טוחנת שמירות בבא"פ דרום, אבל בקטנה... החיים יפים פה, אך אני לא יכולה לספר יותר מידי, יש בצבא את כל הקטע וזה של בטחון המידע ולכו תדעו איזה פעיל איסלאמי קורא בקביעות את הבלוג שלי ויכול לדלות ממנו מידע אז בעיקרון התפקיד שלי קשור לכל הדברים שהחיילים זכאים להם מהצבא ועוד קצת, אני נהנית להעביר פה את הזמן כי במהלך הקורס אותרתי לקצונה ואני כבר לא ייכולה לחכות לצאת לקורס... יש לי שאיפות גדולות החלטתי להפיק מהצבא את המירב והמיטב! אבך כרגע אני מתה לישון, נדבר בהזדמנות,טלאור, רכ"אית מאושרת ומאוהבת!</div>Mon, 17 Dec 2007 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=8212938http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=8212938http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7691123<div align="right" dir="rtl">רשום 20 אנשים שאתה מכיר: 1. חגי 2. רועי .ח. 3. ספי 4. גזר 5. אפונה 6. שירה 7. נטלי 8. אנטון 9. אבישי 10. יותם 11. חנצ'ה 12. טיבי 13. קטיה 14. מיתר 15. אלכס 16. יעקובי 17. כריס 18. גל 19. גלצר 20. לי [אקראי לגמרי] ועכשיו לשאלות: האם 9 בת או בן? בן, אם עיניי אינן מטעות אותי. האם 1 ו-2 יהיו זוג חמוד? חחחחחחחחח.. תחת העובדה ששניהן זכרים וחוץ ממני אין להם שום עיניין משותף - אז לא. מה לגבי 18 ו-4? לשניהם קוראים גל - אבל גזר גדולה ממנו ואישית אני לא רואה את זה קורה... באיזה כיתה נמצא\ת 17? סיימה יב' אוטוטו צבא... מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת עם 12? פ'פפפ.. תחילת החופש. מהי הלהקה האהובה על 6? אין לי שמץ. האם ל-1 יש אחים ו\או אחיות? 2 אחים ואחות. האם אי-פעם תצא עם 3? חחחחחחחחח... משעשע - אנחנו יוצאים עוד מעט כבר חודשיים. האם אי-פעם תצא עם 7? בטח!... חחחחחחחחחחח... האם 16 רווק\ה? כרגע כן. מהו שם משפחתו\ה של 15? אהרונסקי (משהו כזה, כן). מהו שמו\ה האמצעי של 10? אין לו למיטב ידיעתי... מהו הדבר ש-5 הכי אוהב\ת לעשות? להכיר בנים...XD שוח. אני חולה עלייך! האם 13</div>Wed, 17 Oct 2007 12:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7691123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=7691123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7641538<div align="right" dir="rtl">חודש (חודש רישמי בכל אופן), חודש (וקצת)חלף מאז הכרזת האהבה הרישמית שלנו. מאז, על אף המרחק, התראינו לא מעט, אני זוקפת קרדיט לחגים על כך. בילנו את חופשת סוכות יחד (פרט לערב חג ראשון). בערב יום חמישי עם צאת החג הוא הגיע לב"שברכבת, שם פגשתי אותו, באתי מבית סבתי באופקים, חיכינו כ-20 דק' עד בוא האוטובוס לאילת ומשם בילינו פה, באילת את החופשה, חגגנו את יום הולדתו ה-18 וקצת באיחור את החודש שלנו כזוג רישמי. עם בוא הלילה שלפני יום עזיבתו פרצתי בבכי, קשה לשחרר את מי שאוהבים, מה שלאחר מכן גרר לכך שהוזמנתי (?) לחג שני בביתו שבחדרה. ביליתי שם את החג ושישי שבת האלו שבאו לאחריו. אני חייבת לציין שמס' הדמעות שהוזלו היו קטנות יותר, אבל כואבות הרבה יותר. משכנו ומשכנו - אבל היה עליו לשוב לבסיס. הנסיעה חלפה באטימות, דמעה נזלה כמעט לאחר כל הודעה שהתקבלה או נשלחה. אנחות הנובעות מכאב לא מוסבר באיזור החזה נפלטו לא אחת. כשהגעתי הבייתה מעולם לא הרגשתי כ"כ לא בבית, על אף שמס' הפעמים שבהן חזרתי לפה והרגשתי בבית יכולות להספר על כף יד אחת ויישאר בה מקום לעוד... במראת המדרגות נגלו למולי פנים עייפות שעינה</div>Thu, 11 Oct 2007 10:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7641538http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=7641538http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7532315<div align="right" dir="rtl">צוללת אל תוך זכרונות הקיץ האחרון, כמו אל תוך בריכה צוננת ומרעננת, פותחת את עיניי מתחת למים לראות וכל הזכרונות כמו זרם מים, מופיעים לי מול העיניים: מסיבות קיץ על החוף כשכולם מזיעים, נדבקים זה לזה באובדן חושים, רוקדים תחת זיו כוכבי השמיים, בתוך המוזיקה בליל קיץ משכר. ימים שטופי שמש שבהם היינו בים, אוויר מלוח, חול לוהט, טיפותמלוחות מתייבשות על העור. מתמכרים לרחש הגלים והצחוק שמסביב. לילות ארוכים של סוף אוגוסט, יושבים במרפסת, צוחקים, נהנים, מנצלים כל שנייה מהלילות הצוננים, שהגיעו בסוף היום הלוהט שכלא אותנו. ופתאום, כמו לצאת מעל למים לקחת אוויר, הגשם מכה בפניי - לא עוד קיץ. לא עוד מסיבות בחופים, לא עוד ימים בים הכחול המלוח, לא עוד לילות ארוכים במרפסת. נום לך קיץ, רחוק מהכל, החורף ישטוף מעלינו את הזכרונות, יפנה מקום לשובך, זה היה הקיץ האחרון שלי חופשיה. ביוני, כשתחזור, אני אהיה חיילת עצובה. דן מינסטר כתב - "בלילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה". טוב, דן, צר לי להודיע לך שפשוט לא ידעת איפה לחפש. אני לא מאמינה זה הקיץ האחרון שלי חופשייה. דאמ.</div>Thu, 27 Sep 2007 14:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (lorry)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102580&blogcode=7532315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102580&blog=7532315