<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>the beginning of the end</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546</link><description>אדם הוא לא מה שהוא חושב שהוא, הוא לא מה שאחרים חושבים שהוא, הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מתילדה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>the beginning of the end</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546</link><url>http://img303.imageshack.us/img303/4451/0198qn.jpg</url></image><item><title>קטע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=10250170</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנים אהה...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Dec 2008 18:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=10250170</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=10250170</comments></item><item><title>אז ככה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7356814</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כולם עולים לי על העצבים בימים האחרונים.
אז אני ממליצה לכולכם לשים לב לאיך שאתם מתנהגים ואיך שאתם מדברים...

שוב, כולם עולים לי על העצבים.......&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 Sep 2007 19:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7356814</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=7356814</comments></item><item><title>זה פשוט עצוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7293238</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה שאבא שלי אידיוט!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Aug 2007 23:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7293238</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=7293238</comments></item><item><title>גדוש ב..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7188882</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום שני ב-7 בבוקר אילן מתקשר להעיר אותי, מספר לי שהוא חזר עכשיו מהעבודה ושהוא הולך להתקלח ולישון וביקש ממני להעיר אותו בסביבות 4 אח&quot;צ, כדי שהוא לא ישן יותר מידי.
בסביבות 11 בבוקר אני מדברת עם המפקד שלי על אה ועל דה ועל עוד דברים שאני צריכה לעשות, כאשר מישהו פותח את הדלת פיתאום ואני תוהה בליבי מה לעזאזל אילן עושה פה כשהוא אמור להיות להיות בבית במיטה שלו משלים שעות שינה, והוא ביכללאמור לבואלהשתחרר רק ביום רביעי... כלכך שמחתי לראות אותו שהרשתי לעצמי לא לעבוד יותר באותו היום ואת ה-5 שעות שלאחר מכן בילתי איתו במשרד ת&quot;ש שמישום מה היה נטוש..
בנוסף לעצם העובדה שהוא בא סתם כדי לראות אותי הוא גם כתב לי מכתב קצר וסימלי שמאוד ריגש אותי ואסר עליי לקרוא אותו עד שהוא מגיע הביתה. אכשהו אפילו הצלחתי לעמוד בפיתוי. המסכן הגיע הביתה וישר היה צריך לצאת לעבוד שוב.
ביום רביעי הוא הגיע שוב, הפעם כי הוא היה צריך להישתחרר. כשדיברנו בשלישי הוא אמר שהוא יביא לי משהו טעים וטוב לאכל כי אני סוגרת שבת ולא יהיה לי הזדמנות לאכל אוכל אמיתי השבוע. כמובן שהוא שכח, מה שדיי ביאס אותי, יותר ביאס אותי כשגיליתי שהוא רצה לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2007 22:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7188882</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=7188882</comments></item><item><title>..לשבור איזה יד או שתיים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7076797</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההרגשה הזו שיש לי, ההרגשה של לקחת את הרגליים וללכת, ליפול &quot;בטעות&quot; ולשבור איזה יד או שתייים.
אין, זהו, נגמר, נשבר, אפסו כוחותי. אני והגדוד הזה כבר לא הולכים ביחד. שני שבועות שבהם המפקד שלי החליט הוא יוצא לקורס ומשאיר אותי לעשות עבודה של שלושה אנשים וללמד את המשק החדש שהגיע פיתאום לעשות את העבודה שלו. ומסתבר שהוא חתיכת פג.
4 ישיבות זה משעבר עליי ביום ראשון האחרון, והישיבה האחרונה התחילה ברבע ל1 בלילה. ולמה שמישהו ינסה להוציא אותי מהמטבחים וממסדרי בוקר כשכולם רואים שגם ככה אני לא עומדת בעומס. ואחרי זה המפקד שלי עוד מתפלא שאני שוכחת לעשות דברים ומאיים עליי בסגירת שבתות, מה שממש עוזר למצב הנפשי שלי וביכלל לא גורם לי להתמוטטות עצבים..
ואחרי כל החרא הזה אני מגלה במפתיע שאני סוגרת שבת הבאה כי האפסנאית החדשה הבת זונה איכשהו יוצאת מהשבתות שלה כל הזמן. ובאמת שבא לי לרצוח אותה על הפטור שהיא הוציאה עכשיו ועם כל הכבוד ל&quot;דברים שאני לאיודעת&quot; היא יכולה ללכת להזדיין מיצידי ואין מצב שאני אעשה את עצמי נחמדה אליה כשהיא דופקת אותי במטבחים גם אם אבא שלה אונס אותה בבית.
קיצר, ניראה לי ששנה זה מספיק ואני צ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Jul 2007 22:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=7076797</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=7076797</comments></item><item><title>אז ככה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6912434</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;http://doritos.me2you.co.il/?v=TiranB

רק תיכנסו בבקשה... אתם לא חייבים להישאר, פשוט כנסו וצאו

הסבר: אין לי מושג למה ואיך אבל זה עוזר לאחותי להרווח כסף...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Jul 2007 20:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6912434</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=6912434</comments></item><item><title>אוף.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6420484</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המחשב השתגע.
אני לא יכולה לראות שום דבר שאני מעדכנת בשום אתר.
כולל פה.
זה מעצבן, ואין לי זין לשטויות כאלה.
ואין מצב שזה סתם ככה קרה.
מישהו מטומטם נגע במשהו שאסור לגעת בו.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 May 2007 13:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6420484</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=6420484</comments></item><item><title>בקיצקץ...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6336353</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המחשב מטומטם והוא מעצבן אותי, וניראה לי שהוא גוסס. וזה לא כיף ביכלל.
יש לטיראן יומולדת. אין לי כסף אז סביר להניח שאני לא אביא לה מתנה, אולי קטנה בהיזדמנות. היא קיבלה במצטבר 600 שח. שזה יותר מאחלה בחלה. המסיבת יומולדת משפחה שלה היתה שונה מהרגיל ואני מנסה לחשוב על מה זה מעיד. אבל בעניי זה חשוד.
הייתי בחממה ראיתי חצי מאנשים שאני מכירה בעולם. הכל היה טוב ויפה עד שההשפעה של האלכוהול עברה ונישאר לי טעם מר בפה שהשתלט על כל מצב הרוח שלי בפתאומיות. היה לי קצת מוזר באיזהו שהוא שלב. אפשר לומר בוודאות שהייתי מאוד מאוד מאוד מאוד מבולבלת. ואפשר בהחלט לומר שזה לא עבר לי. אבל לא נורא. אין לי זין לשאול ולנסות להבין מה זה היה הדבר הזה.
הלכתי עם כרמל לים,ראינו איש אוסף הרבה אבל המון צדפים. אז הלכנו להגיד לו שיפסיק וזה שומרת טבע ובלה בלה בלה. ואז גילינו שהוא ערבי ולא איכפת לו ביכלל אז ברחנו משם מהר והוא בהה בנו כל הזמן מאז. צילמנו הרבה חיפושית ותמונות אחרות.
נמצאה אצל סבא שלי אולימפוס עם עדשת זום ענקית שעובדת על פילים ודוד שלי חקר ואמר שהיא ממש טובה, אז נשלח אותה לתיקון ואני יהיה מאושרת.
היינו היום ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Apr 2007 21:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6336353</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=6336353</comments></item><item><title>שבוע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6206094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ביום שלישי [של שבוע שעבר]אחרי חודש של מחזור, הלכתי לבית חולים שם הרופא הודיע לי שהגוף שלי לא אוהב את הגלולות שלי יותר ועליי להחליפם בגלולות נחמדות יותר שהגוף שלי יסכים לחיות איתם. בזכות הסיפור הקטן הזה שלקח לי שעה מהיום הרווחתי לי יום בבית, מה שהיה נחמד מאוד אחרי שסגרתי שבת.ככה יצא שחזרתי רק ברביעי לחטיבה על מנת לעבוד קצת. עשיתי כל מה שנדרש ממני ואפילו נישארתי ביום חמישי עד מאוחר כי המפקד שלי אידיוט, ואם הוא רק היה עונה לי לטלפון הייתי יוצאת משם ב-1 ולא ב-6. אבל לא נורא כי ארז בא לאסוף אותי והלכתי לבקר אותו ואת דודה שלי בבית החדש שלהם. החלטנו שאוכלים בחוץ כי לנטע לא היה כוח לבשל. לבשתי את הפיג&apos;מה שלי ואת הג&apos;קט של ארז ונסענו לאכול באיזה מסעדה באזור. פיפסתי את ההודעה של החובשת ואני אתקשר להיתנצל בהיזדמנות. כשחזרנו גיליתי שנגמר לי המחזור סוף סוף וכמה שעות אחכ טל התקשר והודיע שלמרות שהם סוגרים השבת אז הוא יוצא. איזה תיזמון. ואיזה אושר אחרי הרבה זמן שלא ראיתו ולא הייתי אמורה לראות אותו.פגשתי את טל ברכבת ונסענו אליי. היתקלחתי היתארגנתי ואכלנו באגט של אבא עם חביתה מלפפון עגבניה ורוטב אלף א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Apr 2007 21:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6206094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=6206094</comments></item><item><title>כרגע...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6121057</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו שלושה שבועות.

זה מתחיל לעצבן.
וגם זה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Mar 2007 23:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מתילדה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102546&amp;blogcode=6121057</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102546&amp;blog=6121057</comments></item></channel></rss>