http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129.Don't look at meheCopyright 2026 Unseen.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8547690<div align="right" dir="rtl">רע לי. ורק העובדה שאני לא מסוגלת לכתוב פוסט של יותר משתי מילים בחודשים האחרונים האלה אומרת הכל.</div>Fri, 01 Feb 2008 18:22:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8547690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=8547690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8280616<div align="right" dir="rtl">"The TV is on but the colors are gone and lately, YOU've been painting my world blue" </div>Wed, 26 Dec 2007 16:53:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8280616http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=8280616http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8267589<div align="right" dir="rtl">תקופה חדשה עיצוב שמח, צבעוני וילדותי. כמו שרציתי :) הפעם בהשראת מיקה. הרקע, הצבעים, הכל אלמנטים מהדיסק ומהCartoons שלו, סוף סוף גם מתאים לשם, LIFE IN CARTOON MOTION, שם הדיסק, שמתאר בין היתר את החיים שלי בצורה מושלמת בתקופה האחרונה לפחות. אז מה, פרו לכולם הא? כבר לא מיוחד S: אבל נו, ניחא, תהנו :) אני מתכוונת לעשות את זה. [בקרוב בע"ה גם סוף סוף שיר ברקע, עד שאני יודעת להעלות לאינטרנט, כבר אין לי Windows ו-Winamp! באמת יופי.] לא יודעת מה להגיד, חזרנו לביה"ס והלימודים מתישים מתמיד, אני מתרוצצת כל היום ועייפה מתמיד, והמורה למתמטיקה בלתי נסבלת וזונה מתמיד. אבל נשרוד. היום היה לנו יום שדה בקיסריה, והיה לי לבד מאוד. הרגשתי בצורה הברורה ביותר כמה אני רחוקה ולא קשורה לכיתה הזאת. אני לא מוצאת את עצמי שם. לא מוצאת את מקומי. היה לי מאוד לבד. רק הסוף היה נחמד, בים :) וזהו. הים מרגיע אותי, וכשאתה הולך על החוף עם יעל החמודה שבזכותה לא דפקתי איזו נפילה שם ועשיתי פדיחה של החיים והמדריך-תורן שהתנדב להצטרף אלינו, אחרונים אחרי כולם, ושר את RELAX כשהים מולך, אין מצב שלא ישתפר לך המצב רוח במילא :</div>Mon, 24 Dec 2007 19:42:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8267589http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=8267589http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8189983<div align="right" dir="rtl">כמה כולנו השתנינו =\</div>Fri, 14 Dec 2007 14:30:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8189983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=8189983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8124001<div align="right" dir="rtl">רע לי. בחיים לא חוויתי תקופה מהסוג הזה. השביתה ניוונה לי את המוח. אני לא זוכרת מה זה לימודים, אני לא זוכרת מה זה חברים, אני לא זוכרת מה זה משפחה. אני רק זוכרת מה זה אובססיביות. איבדתי קשר עם העולם החיצון. אני מרגישה שאין לי ולבני אדם בעולם הזה דברים משותפים לדבר עליהם יותר. אני לא יוצאת מהבית, אני סגורה ב4 קירות, לא עושה כלום, מתחרפנת. תאמינו לי אני לא אתפלא אם אני אתחיל להזות קולות עכשיו. זה אשכרה השלב הבא. נראה לי שכשתיגמר השביתה והכל, אני אצא החוצה ואתפעל כשאני אראה רחוב. עמוד. בתים. חנויות. אנשים הולכים. זהו, איבדתי את עצמי. אין לי עם מי לדבר, וכשיש לי, אני לא יודעת בדיוק מה אני אמורה להגיד. יש חיים שלמים בחוץ, אנשים הולכים, מחייכים, צוחקים, נהנים, לומדים, עובדים, מתחברים, חיים. אני כבר מזמן לא חיה. נהייתי גוויה מהלכת. נהייתי עצלנית ברמות שזה אי אפשר לתאר בכלל, לקום לקחת את השלט מהספה כדי להחליף ערוץ בפאקינג טלוויזיה אין לי כבר כוח לעשות. תמיד רציתי שביתה ארוכה כמו זאת, כי אז אמרתי "אני אוכל סוף סוף לעזור קצת בבית, להשלים פערים בלימודים, לעשות את כל השיעורים, וגם לצאת, לה</div>Thu, 06 Dec 2007 23:05:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=8124001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=8124001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7774087<div align="right" dir="rtl">Sweet Sixteen (:</div>Sat, 27 Oct 2007 21:15:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7774087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=7774087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7665297<div align="right" dir="rtl">היה לי כ"כ כ"כ הרבה מה להגיד תיכננתי כבר לעשות פוסט באורך כזה | | על כל מה שקרה בזמן הזה והכלהכל ואז עבר לו הזמן והצטברו עוד ועוד דברים חדשים בתאי הזיכרון שממילא לא מתפקדים כל כך, עוד ועוד קרה והכל נשכח. ועכשיו זה נראה קצת מיותר, אתם לא חושבים? אני רק אגיד שאני מצפה בקוצר רוח לאירוע הקטן, הגדול והגדול מאוד, והשילוב שלהם עם השביתה הארוכה שבאה לי כגשם בשנת בצורת והזדמנות פז להשלים את הכל, להדביק את הפער ולהיות בקצב של כולם עושה לי רק טוב :) אפילו שבחודשים האחרונים בכלל והשנה בפרט התרחקתי מיותר מדי אנשים קרובים, באמת שאני צריכה לחזור לעצמי. כל כך חבל לי על זה שדברים כל כך לא חשובים טיפסו לראש סדר העדיפויות שלי, והדברים החשובים באמת כמו הלימודים והחברים והמשפחה שלי כבר לא שווים בשבילי כלום. זה כ"כ לא מתאים לי. פתאום בנים זה כל מה שמעניין אותי, זה הכי לא אופייני לי בעולם. כל האובססיות המסריחות האלה. אני חייבת לאזן את המצב הנפשי שלי, לאזן את החיים שלי. אני חייבת לחזור לעצמי. אני רוצה את החיים שלי בחזרה :\ למה אי אפשר לחזור לכיתה י'?</div>Sun, 14 Oct 2007 01:01:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7665297http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=7665297http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7402828<div align="right" dir="rtl">~המבחן הראשון במתמטיקהמתקרב ואני לא מצליחה לגרום לעצמי לשבת וללמוד. ואם אני לא יכולה לעזור לעצמי, מי יוכל? ~נתק מתמשך עם אמא, כי זאת אני שיושבת על התחת כל היום ולא עוזרת. משני הסעיפים שלפנינו בהחלט ניתן לומר שהעצלנות היא באמת אויב האנושות. או לחילופין, אובססיות ופנאי שמשתלט לך על החיים בלי אבחנה. כי אתה פשוט נותן לזמן החופשי שלך להפוך ל95% מהחיים שלך. אתה צריך להבין שהחיים זה לא רק דברים שאתה אוהב, ואתה צריך לעשות גם דברים שאתה חייב, ולא רק דברים שאתה רוצה. אבל אתה מפונק מדי מכדי להשלים עם זה. למרות שאתה מבין טוב טוב. טיפש אי אפשר להגיד עליך. ~הרגשה שאני לא ממצה את עצמי עד הסוף, אני מנצלת רק 12% מהפוטנציאל שלי, כמו איינשטיין. אבל לא מדובר באותו פוטנציאל כאן. מדובר כאן במשחקים ומיקוח. אתה חייב להילחם כדי לשרוד ולשמור על מקומך, חוק טבע הוא שרק מי שחזק שורד בעוד שהחלשים נכחדים. ויוצא שאתה פוחד מזה פחד מוות. תרתי משמע? ~עקב כך, גם הקשרים עם החברים לא יציבים, ויכולים ברגע אחד להתהפך ב360 מעלות. הכל זה רושם ראשוני שמקבלים ממך, תלמד. תתנהג איך שרוצים שתתנהג. תחליף פרצופים. אל תגיד את מה</div>Sat, 08 Sep 2007 17:17:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7402828http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=7402828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7378906<div align="right" dir="rtl">מורים הזויים, וגרועים ברמות שלא ייאמנו, מה שדיי מבאס. מערכת הזויה כיתה מאכזבת עד כדי כאב (איפה י'4? איפה?) איחור לשעה הראשונה ביום הראשון של י"א (אה כן.. ואיחור ליום השני גם, אחרי שקמתי לשעת אפס ב7:05 ולאחר מירוץ מטורף הצלחתי להגיע ב7:20). מורה למתמטיקה מהגיהינום, שהוציאה אותי מהשיעור שלה ביחד עם עוד חצי כיתה כי "עמדנו כשהיא נכנסה" (חע!) הרבה חברים וילדים נפלאים שאני פשוט אוהבת :] הקבצת מתמטיקה שדיי מזכירה את י'4 מה שעוד יותר מעודד! 97 ציון סופי בלשון ו90 סופי בהסטוריה D: הרבה הרבה מתמטיקה, הרבה הרבה שיעורים מהמורה השטנית, הרבה השלמת חומרומבחן ב11.9 2 שעות אפס בשבוע! (לא היו לי שעות אפס מאז כיתה ו') אכן.. תחילת שנה מאוד מעניינת :] ואני מניחה שזה עוד רק על קצה המזלג בשלב הזה, כי עברועד עכשיו בסה"כ שלושה ימים P: חודש נפלא תנסו לשרוד :] ואגב, מי שמוכן להעיר אותי כשספטמבר ייגמר אני אשמח D: נ.ב. המלצה אישית חמה, אם קוראים למורה שלכם למתמטיקה "גליה בן דוד" בירחו כל עוד נפשכם בכם!</div>Tue, 04 Sep 2007 22:46:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7378906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=7378906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7318762<div align="right" dir="rtl">אני עצובה כי עוד שבוע חוזרים לביה"ס אני שמחה כי חברות מסוימות תמיד יודעות איך לעשות אותי כזאת אני עצובה כי כל כך הרבה קשרים ישנים וממממממש טובים שהיו לי התקררו, התרחקתי מהמון אנשים וחברויות נפלאות הפכו לסתם ידידות. אני שמחה כי האהבה מביאה לי אושר גדול אני עצובה כי עם המשפחה המצב לא טוב אני שמחה כי אני מתרגשת לקראת השנה החדשה אני עצובה כי אני כ"כ חוששת מה יהיה לי שנה הבאה, האם העלייה תמשיך או שמא צפויה לי ירידה תלולה נוספת? אני מלאת חרדות ופחדים. אני שמחה כי ההערצה ההיא עושה לי מאוד טוב בלב וגורמת לי להרגיש כמו ילדה קטנה ומאוהבת אני עצובה כי לא ניצלתי את החופש בכלל בכלל באופן שרציתי, כל הציפיות מעצמי נזרקו לפח, וכל התוכניות שלי לא התממשו, הכל נשאר אותו דבר. אני שמחה כי שנה חדשה בפתח, ובעוד חודשיים אני אתחיל את הגיל שבעיניי הואהכי יפה בחיים, גיל שאני מדמיינת אותוכמובסרטים, גיל של הרבה חברויות ואהבות. my sweet sixteen אני עצובה כי השנה הוא נופל לי על יום שבת אני שמחהכי אני מרגישה שהשנהיצוץ משהו בתחום הבעייתי הזה בחיי אני עצובה כי יש לי כ"כ הרבה הכנות לשבוע הקרוב ועוד לא התחל</div>Mon, 27 Aug 2007 23:13:00 +0200inby_girl@walla.co.il (Unseen.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=102129&blogcode=7318762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=102129&blog=7318762