<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Eריק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894</link><description>&quot;החיים קורים בזמן שאתה מתכנן תוכניות אחרות&quot;... (ג&apos;ון לנון)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Erik.... All Rights Reserved.</copyright><image><title>Eריק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/22005/IsraBlog/101894/misc/1678028.jpg</url></image><item><title>רחוק מהמציאות אלף שנות אור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=13314114</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אנשים חסרי משכל
תייגו את היום והלילה
ההמון רצה לדעת
האמנם?

הם פשוט קבעו שבלילה
כנראה מפני שהוא שחור
אנחנו נישן

ביום,
אני לא רוצה להיות גזען, אבל...
ובכן, ביום מתעוררים
קמים, רוקדים, שרים
יצייצו הציפורים
ינוגנו המזמורים
ובערב רב
ובלילה נסב
לאחור
כי הנה הגיע השחור...

והלילה? מישהו שאל אותו?
למישהו אכפת מה טוב בשבילו?
האם כל אחד פה דואג רק לעצמו? (כן!)

ואולי הלילה לא רוצה לישון?
ואולי ליום בא להמשיך לישון?
אולי בכלל כולם צריכים ללכת לישון
כשהם רוצים לישון
ולקום
כשהם רוצים לקום?

מי קבע את החוקים?
את כל ההרגלים?
אנשים הפוחדים מכאוס?
או שמא הם פוחדים מאהבה?
חוששים לאבד שליטה, לשחרר
מנתקים את עצמם מהמציאות
כי הנה זה הולך להיגמר

קבעו שעות של עבודה
מי הולך ומי בא
לאן ומתי
אם לא עכשיו- אימתי?

קבעו שעות בטלוויזיה,
וכמה אפשר
מה לראות ומתי
ומתי זה נגמר

הכל כאן מתויג
סגור ומסורג
סרוג ומסוגר

רחוק מהמציאות אלף שנות אור
מבולבל מאיפה באתי
ולא יודע לאן לחזור...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jun 2012 14:00:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=13314114</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=13314114</comments></item><item><title>אחרי הצפירה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12466394</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לא יכול יותר לראות סרטי שואה
הם קשים לי מדי
נכון שגם אם זה קשה
צריך, ואולי חייבים לצפות בזה
אבל,
אני כבר לא יכול
הנשמה לא מצליחה להבין
שזוועות כאלו אכן קרו

לא יכול יותר לעמוד בצפירה
אולי אלה הברכיים העייפות
או חוסר ההבנה העמוקה
למה אנחנו עומדים שנה אחר שנה
מקדישים דקה לזכור את המתים
ושנה שלמה לשכוח את אלה שעדיין בחיים...

ואמא קוראת לי בזמן הצפירה
היא לא עומדת, היא כבר מבוגרת
לא אכפת לה, והיא עדיין אבלה על אמא
שנפט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 May 2011 12:46:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12466394</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12466394</comments></item><item><title>שיחה עם נציגת שירות וירטואלית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12372705</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



מתחבר לנציג שירות ...


עדי:שלום ...
אני נציגת שירות וירטואלית באתר

עדי:אני רואה
שאתה מתעניין בלימודי הייטק שלנו והתחייבות לעבודה

עדי:אתה רוצה
שניצור אתך קשר עם מידע ופרטים נוספים להרשמה?

מבקר:שלום. עדי. את נראית
טוב. מה אקבל ממך אם ארשם?

עדי:אני מנסה
לעזור לך כאן. אני לומדת מהצ&apos;טים שלי איתך ועם מבקרים אחרים באתר.

עדי:עדיין,
אני דמות וירטואלית ולכן אני תמיד מנסה להשתפר ולהיות יותר אינטליגנטית.

עדי:איך אני
יכולה לעזור לך?

מבקר:חבל שאת וירטואלית

עדי:אני דמות
וירטואלית. אני לא חכמה כמו בנאדם...

מבקר:חבל שאני לא וירטואלי

עדי:אבל אני
לומדת דברים חדשים כל יום.

מבקר:יופי נחמה

עדי:אני שמחה
שעזרתי ...

מבקר:אז אפשר לדבר ככה כל
היום?

מבקר:כי אני מובטל ומשעמם לי

מבקר:הלו?

עדי:סליח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Mar 2011 23:16:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12372705</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12372705</comments></item><item><title>היית צריך להיות כאן איתי (שיר מהודו, לאסי...)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12290476</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;4.1.2011

לאסי...

ים, שמש, ירח, כוכבים
בחורות יפות שמבלבלות את החושים
היית צריך להיות כאן איתי...

עברנו ביחד ימים יפים
אבל הייתי חמדן ורציתי אותך יותר לעצמי
היית צריך להיות כאן איתי...

כי בחוף, אני מדמיין אותך צוחק
ומתלהב יחד איתי מכל דבר חדש
שוחה איתי בים ביום, ומשחקים כדורגל
מדברים עם כל הבנות היפות, ומנגנים

בחוף, בלילות, במעגל המתופפים
אני מדמיין אותנו רוקדים ומנגנים
ואני יודע שזו בקשה מוגזמת ושזה לא פייר
לרצות כל הזמן להיות עם חבר

ובכל זאת... אתה כל כך חסר
אני ממש יכול להרגיש...

טוב לי לבד, אני פוגש בכל יום אנשים מדהימים
אבל שמעתי באיזה סרט משפט שאומר
שאושר אמיתי הוא אושר שאתה חולק עם מישהו אחר

הלב רוצה לחלוק איתך עוד אושר, חבר יקר
אך השכל יודע שאולי זה לרצות יותר מדי
אני מצטער, כזה אני, לא מסתפק במה שיש
תמיד רוצה יותר
אני רוצה אותך יותר לעצמי ואני לא מתבייש

אולי זה לא יקרה כבר בחיים האלה, אנחנו מתבגרים
אולי תהיה יותר שלי בחיים אחרים
ובניתיים, אני כאן, יש לי רצונות, ויש לי חלומות
אני לא מתבייש יותר לרצות
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Jan 2011 12:58:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12290476</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12290476</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12182951</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רגע שעובר, צחוק המהדהד באוויר
אתה מתבגר, וזה מעציב אותך
ולפעמים אתה נזכר באינסוף אירועים
ואנשים שאהבת

קסם החיים- שעון הזמן
ים, שמיים, אדמה
אנשים שאתה מכיר
ואנשים שלא
ואתה

זו שאהבת וזו שאתה אוהב
המשפחה שלך ממנה נוצרת והפכת למי שאתה
קרקע לא יציבה- רעידת אדמה. ושקט.
רגעים שעוברים וזיכרון מתעתע

עצב וצחוק. ועצב
ואושר. ואכזבה
זמן מבוזבז, זמן מפוספס
וזמן שלא הבנת
ועדיין

רגע שעובר. כמוך, וכמו העולם
כמו הזמן
למרות שגם הוא לא יודע
כמה זמן

רגע שעובר כמוך
נשכח ביחס לבלתי נשכח.
גם הזוכרים נשכחים...
ובינתיים, אתה כאן
אתה זמן


 (נכתב ב6.11.10)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Nov 2010 15:03:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12182951</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12182951</comments></item><item><title>אומרים שלפחדים האלה קוראים חיים...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12047525</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

בעוד שבוע אני לא כאן
עולה על מטוס וטס לאן
לא יודע לאן, פשוט טס
נעלם אל האופק עם קו הרקיע
לא יודע לאן אגיע

האמת היא שאני מאוד מפחד
בכל זאת, פעם ראשונה זה לא צחוק
לא יודע אם ילוו אותי לשם, 
אולי אלך לבד
כי אני מתבייש להיפרד
ומפחד

מפחד גם משפות זרות
ומכל הבדיקות האלה שתמיד עושים
כל הזמן אני מרגיש חשוד
ואני נראה בהתאם

לא יודע איפה אנחת אחרי שאנחת
כלל לא בטוח בכלל שאנחת
בכל זאת, חתיכת מתכת כבדה שטסה בשמיים
שטה לה גבוה באוויר, וזקוקה לניסים

מי יודע אם אכיר אנשים נחמדים
אולי יהיה לי קשה בהתחלה
ואולי כל הזמן
מי יודע אם עכשיו זה הזמן
מתי יודעים שזמן הוא זמן?

הפחד הזה ליווה אותי כל השנים
אפילו אחי שקרוב אלי לא מבין
לכל אחד יש את הזמן שלו
וכל אחד עושה את זה בקצב שמתאים לו

אני, הקצב שלי... קצב איטי
בגלל כל מיני שריטות מהחיים
ולא שאני ממש מיוחד
איכשהו יצא שהכל קרה לאט

מתישהו התמלאתי בפחדים
והנפש התמלאה על גדותיה
היום אני עושה ניקיון
זורק מה שאני מצליח לזרוק

זה דורש כח, ואומץ
אפילו שמליונים לפני טסו
מליונים טסים ומליונים יטוסו
אז מה? 

אומ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Sep 2010 21:20:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12047525</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12047525</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12026617</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא שאלה אותי: &quot;למה אתה לא איתי עכשיו?&quot;
ורציתי לענות לה, קצת בציניות, &quot;כי אני פה&quot;, ואז נזכרתי בסירטון הזה של הטלוויזיה החינוכית עם שני היצורים מפלסטלינה אני חושב, או שהם היו מצויירים, שהוא בא לשם והוא היה עדיין פה, והוא הלך לשם ועדיין היה פה, או משהו כזה. סירטון מצחיק. 
ואז חשבתי על השאלה שוב, והבנתי שעם כל זה שזו נחשבת שאלה יחסית פשוטה, היא לא באמת כזאת.
למה אני לא איתה עכשיו באמת לעזאזל?

הרי מה בנ&apos;אדם מחפש? שקט? אהבה? קרקע יציבה? הבנה? שיקבלו אותו כמו שהוא בלי מסיכה? לדעת שמישהו מחכה לו וחושב עליו?

אני מוכרח לומר שמצאתי את כל זה, וזאת ענב. היא אוהבת אותי בלי תנאים, מבינה אותי, מייעצת לי, גורמת לי להחכים, מחכה וחושבת עלי, נותנת לי את הספייס שלי ברוב הזמן, וכו&apos;...

אז מה אני עושה פה? ומה היא עושה שם? למה כל אחד ואחת מאיתנו לחוד?
מה בדיוק אני מחפש? מה חסר לי? לאן אני הולך? מה הבעיה פה?!

בזמן האחרון, אולי בגלל הטיול, ואולי בלי שום סיבה מיוחדת- כי הבנתי- אני נמשך אליה יותר, אני מבין שאני ממש אוהב אותה, ולא רק מבין, אלא מרגיש. מאוד מרגיש. אני מרגיש את זה עד כדי כך, שהפכתי לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Sep 2010 00:34:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12026617</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12026617</comments></item><item><title>המסע שלפני המסע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12021583</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, בעוד שלושה שבועות אני נוסע להודו, ולכן, עשיתי רשימה של חברות למיניהן, שאני צריך להתנתק מהן, או להקפיא את ה&quot;יחסים&quot; בינינו לתקופת הטיול.וכמו שכולם יודעים: להתחבר זה פשוט- אבל להתנתק... אללה איסטור !הנה הרשימה שלי, לבינתיים, כי בטח יעלו לי עוד כמה דברים ששכחתי (מה לעשות, מבלי לשים לב, אנחנו כובלים את עצמנו טוב טוב מכל הכיוונים, עם כל מיני הסכמים והתחייבויות, שהמטרה שלהן- של החברות- שלא נדע מה קורה ומתי נגמרים החוזים- והמטרה שלנו, למרבה הטיפשות, היא &quot;לעצום עיניים ולא לדעת&quot;...):להתנתק מבזק ובזק בינלאומילהתנתק או להקפיא את המנוי בידיעות אחרונותלהתנתק מאורנג&apos;להתנתק או להקפיא את הביטוח במאוחדתלהסדיר את העניינים בביטוח לאומילשלם את הקנס ולהחזיר את הרישיוןהתחלתי מ&quot;ידיעות אחרונות&quot;...שלב א&apos;- ההמתנה הראשונה והפקידה הראשונה:אל ידיעות אחרונות תכננתי להתקשר בשבוע האחרון שלפני הטיול, מפני שרציתי להינות מהעיתון כל עוד אני כאן, וגם ככה יש לי חוזה לשנה והוא עוד לא נגמר...אבל... בעוד אני בודק את הרשומות שלי באתר בנק הפועלים, ורואה כמה הולך לרדת לי בישראכרט, שמתי לב שב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Sep 2010 14:21:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12021583</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12021583</comments></item><item><title>שיר שנכתב לפני קצת יותר משנה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12020992</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעוד שלושה שבועות אטוס להודו. כיף לפשפש בשירים ובזיכרונות הרשומים ולדעת שאיכשהו התקדמתי. אני הולך להגשים חלום, לעשות משהו שתמיד רציתי, ופחדתי. אני הולך להתגבר על הפחדים, ולעשות כיף. הטיסה לשם, או למקומות אחרים, היא ניצחון על המון הרגלים רעים. ניצחון על ההיסטוריה המכשילה שלי. הטיסה היא התחלה חדשה. היא אריק אחר.כאילו, לא אחר, אבל משהו טוב שנוסף, או שחזר, לאריק של השנים האחרונות. אריק שלא כל כך אהבתי.הודו 18.7.09



מחשבות עולות
בי על הודו

ואני לא נרדם

כל כך הרבה
דיברו עליה

הלכו וחזרו
משם
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Sep 2010 00:49:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12020992</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12020992</comments></item><item><title>דבר גורר דבר...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12018002</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר גורר דבר

גורר דבר

אדם אחד לוקח מכל מה שהעולם מציע

השני נאחז במה שנשאר



דבר גורר דבר

למה לא לקחת מה שאפשר?



דבר גורר דבר

גורר דבר

אני עצמי נגררתי

אחרי כל דבר



דבר גורר דבר

שקעתי ברחמים ונכלאתי בעבר



דבר גורר דבר

גורר דבר

מישהו ממשיך 

משהו שהועבר



דבר גורר דבר

ומעביר אותו למכר, או זר

&lt;p class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;R&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Sep 2010 17:18:00 +0200</pubDate><author>erikyoainen@gmail.com (Erik...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=101894&amp;blogcode=12018002</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=101894&amp;blog=12018002</comments></item></channel></rss>