http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397הבדידות, החירות והאבסורדheCopyright 2026 Avgu. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11715299<div align="right" dir="rtl">אני כאילו מסתכלת על עצמי ולא מבינה. בראייה מפוקחת, אחרי כל השטויות של החטיבה ואחרי כל השלבים בתיכון, למה לעזאזל אחרי כ"כ הרבה חרא ותהיות באים רק עוד? ולמה כשפעם היה הרבה יותר רע הרגשתי הרבה יותר טוב לגבי עצמי? ומתי נגמר החיפוש העצמי המחורטט הזה ומתי כבר אני אהיה בנאדם מאוזן? אין לי הגדרה ואין לי תחביבים ואין לי בטחון ואין לי איזון ויש בי פחד ויש בי אובססיה ויש בי תסכול ויש בי הרס עצמי. הרס עצמי אבל לא כמו פעם. לא דרמטי להפליא. פשוט במובן של לדמיין ולחיות בסרט ולהריץ סצנות בראש. אני טועה אבל אני מנסה לתקן, ואני טועה ואני מנסה לראות את זה מנק' המבט הנכונה, ואני טועה ואני מרגישה שאני יכולה לסלוח. אבל אני לא מצליחה. מתי זה ייכנס? ומה יהיה עם הצבא? זהו? נפרדתי לנצח מדו"צ?</div>Tue, 13 Apr 2010 01:33:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11715299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11715299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11688126<div align="right" dir="rtl">היום למדתי שאסור לעשות טעויות.</div>Thu, 01 Apr 2010 16:10:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11688126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11688126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11575616<div align="right" dir="rtl">אז נכנסתי בעצם במטרה לכתוב משהו, ברוח הפוסט של רון. לא כאילו ברוח שלו, אלא ברוח של השראה. יש ריח של שינוי באוויר. אחרי תקופה ארוכה של חיפוש עצמי היסטרי, לא מצאתי את עצמי. לא מצאתי גם מטרות. אבל מסתמן שינוי. יש מטרות מאוד מסויימות לטווח הקרוב, בתקווה שבעקבותן יגיעו המטרות המדוברות. מחר 11 חודשים לרתם ולי. יום שלישי לשבת עם רון על התחפושת. יום רביעי שירה וריקוד של מסיבת סיום. שישי-שבת עבודה. ראשון-שלישי טיול שנתי. רביעי מיונים לדוברות ומידע. סוף החודש רישום לגרמנית, פורים והופעה של גידי גוב:} מסודרת בינתיים. אני מקווה שעם זה יגיעו עוד אנשים, ומשהו בחשיבה שלי ישתנה בטיול, שאולי דוברות ומידע יכירו סופסופ בפוטנציאל המטורף שיש לי, שגרמנית ימלא לי את הראש, אולי שאני אחזור לקרוא, שצמח התותים החדש שלי יצמיח תותים ובכלל, שכולם יקלטו, שאני אמצא את הרוח המחודשת להשקיע באיך שאני נראית(נתחיל בלקנות בגד חדש שאולי לשם שינוי אני אוהב) וזהו בינתיים אולי להכריח את עצמי כן לחגוג 18 שווה בכל זאת ולמצוא מתנה לרתם פן ירבה הקשר שלי עם רון. עד כאן עם איחולי הצלחה מרובה, אבגו.</div>Sun, 07 Feb 2010 17:42:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11575616http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11575616http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11526198<div align="right" dir="rtl">פשוט הקלות בה אני שונאת מפתיכה אותי כל פעם מחדש ובחיי שאני על סף לצבוע תשיער לחום עכשיו</div>Fri, 15 Jan 2010 17:45:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11526198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11526198http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11501470<div align="right" dir="rtl">נכנסתי לפה בלי מטרה מוגדרת. תהיתי אם כדאי לסכם שנה כמו רון, או לספר סתם מה היה, או סתם לדבר סרק ועדיין לא החלטתי. זה בתהליכי זרימה. טוב. יודעים מה, יכולתי לספר המון דברים על השנה. על פולין, על יב, על הפיות, על המשברים ביחסי אנוש חח אבל לא יודעת. הכל פשוט נראה לי זניח לעומת רתם. חפרתי? סבבה. לא חייבים לקרוא. אבל בחיי, מצאנו. זהו. זה זה. ומהבחינה הזאת, הבנתי כמה אני ברת מזל. אז בין דיבורים על מגורים משותפים, רציניים יותר ורציניים פחות, פשוט טוב. ושלא תחשבו, יש ריבים. אפילו די עקרוניים לפעמים. אבל פשוט הבנתי שזה כבר לא באוויר. כבר נבנה פה עתיד. ואם ככה העתיד שלי יראה, מצאתי את עצמי. אז נכון, חלק יגידו שלקבוע שזה לכל החיים זה חרטה, ושאני עוד אמצא מישהו אחר, ושיש עוד הרבה דגים בים וגיאשגרדישכרקיקג ויש גם כאלו שבטח חושבים לעצמם-מה בן זוג אחד לכל החיים? וכל הנובע מזה אז כן. אחד לכל החיים. יודעים מה? מספיק לי. והלוואי שכולם ימצאו אהבה כזאת. ואני חושבת שעם זה אני אסכם את הפוסט, רומנטיקנית שכמותי. על הזין הכל. כשיש לך מישהו בחיים שהוא רק שלך ושהוא עד לך ושהוא דואג לך י</div>Sun, 03 Jan 2010 18:21:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11501470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11501470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11483750<div align="right" dir="rtl">תודה.</div>Sat, 26 Dec 2009 20:55:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11483750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11483750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11437586<div align="right" dir="rtl">אני מביאה לכם אותה בפיצוח הגנום הנשי כן כן, אם חשבתם שאנחנו כאלה מסובכות ורגשיות, אז תנו לי לסדר לכם את הראש כל מה שאתם צריכים זה *תופיםםםםםםם* חצי שעה ביום. אהא, שמעתם נכון חמודים. חצי שעה של תשומת לב ביום, זה כל מה שאנחנו מבקשות. זה עד כדי כך פשוט. להרחיב לכם? זורם לי, אני במצברוח. במה זה יכול להתבטא(אני מדברת על כלל יחסי גברים-נשים, לכן תהיה פה התייחסות לכל מני סוגי קרבה ומחוות, אנא סלקטבו *אני החלטתי שזאת מילה!!* בהתאם לצרכיכם) אל תיקחו אותי ליטרלי אגב, חצי שעה זה כאילו במינימום, אז אם יש לך זמן אקסטרה, מה טוב אוקיי. בילוי אחד אצל השני, אוכל ביחד, אסמס מחמם לב, שיחת טלפון טובה, מחווה מצחיקה (לקוח מתוך החיים כדוגמא: אם היא צריכה טוש לכתוב על דיסק, תקנה לה חבילה שלמה במתנה), מחמאה, להקשיב לריכולים שלה, להקשיב לבעיות שלה, לעזור לה במשבר, לגרום לה להרגיש שחשוב לכם לשמוע את דעתה וזה רק כמה דוגמאות. חצי שעה של תשומת לב ביום, ואנחנו מרגישות כמו מלכות. סבבה? אז אל תבואו לי בבכי שאנחנו מסובכות. פשוט תאהבו אותנו. אבגו (תגובות אגב יתקבלו בברכה, ספציפית על הפוסט הזה)</div>Sun, 06 Dec 2009 19:10:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11437586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11437586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11418485<div align="right" dir="rtl">אני פשוט שונאת להיות בחורה, באמת. הלוואי והיה לי זין.</div>Fri, 27 Nov 2009 21:34:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11418485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11418485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11371805<div align="right" dir="rtl">יום שישי בערב. עבדתי היום. אל תאכלו בחיים באולמות ארועים. הקאתי חחח אחרי מאבק קשה וכאב ראש באמת אחד הבלתי נסבלים בקיצור בשביל להעביר את הזמן, מצאתי שאלון דווקא זורם פרטים כללים:גיל: 17כיתה:יבמזל אסטרולוגי:דגיםתכונה מוחצנת אצלך: חחח עוזרת לחלשיםיש חבר\אהבה כרגע?:יש.הייתה לך נשיקה ראשונה? הייתהכמה חברות יש לך שאת באמת יכולה לקרוא להן חברות אמת? (כלומר כאלה שאת יכולה לסמוך עליהן בעינייםעצומות, ולספר להן הכול ללא מעצורים) אני מצטערת, באמת, נורא נורא, וכמה שהייתי רוצה, אבל אין. יש 2 ממש ממש טובות אבל אני לא נסחפת לטוטאליותכמה ידידים יש לך שאת באמת יכולה לקרוא להם ידידי אמת? אחדאיך הקשר שלך עם אמא? טובאיך הקשר שלך עם אבא? טוביש לך אחים\אחיות?אם כן: קטנים\גדולים?איך הקשר שלך איתם? זורם אעש חחמה התחביב האהוב עלייך ביותר? אין אהוב. יש מה שבא לי עכשיוומה שאר התחביבים, האהובים עלייך, אבל פחות? נממנה את כולם. שירה, נגינה, קריאה חחח ציור אקראיאילו תכונות את אוהבת בעצמך? יודעת להקשיב, חיה לפי איך שאני מכתיבה לעצמי וחושבת עצמאיתובאנשים אחרים? דעתנות (חכמה!!!!!), הומור, רגישותאילו תכונות את ש</div>Fri, 06 Nov 2009 21:13:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11371805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11371805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11357474<div align="right" dir="rtl">חברים לשתייה, אני מסכימה. חייתי בסרט שאנחנו חבורה של אנשים נדיריםלא נדירים אבל פשוט משהו אחרלכל אחד יש את הקטע שלו, כל אחד והאינטליגנציה שלו- רגשית או שכלית שכולנו אאוטסיידרים שמצאו אחד את השני ויצרו איזשהי קומבינציה של הומור ודעות ודרך חיים שנמאס לנו אחד מהשני עד זוב, אבל עדיין אוהבים וה-מילה: איכותיים. כואב. מכעיס. מעליב. מתסכל. מקומם. מאכזב. ישבתי שם, באמצע ה'דיון' הפורה הזה בין פרצופים מגחכים בין צעקות היסטריות בין כל מי שאני אוהבת ורק הרגשתי, עם כל משפט מטומטם נוסף שנאמר, איך מי שאני אוהבת הפכו לגרגרי אבק חסרי משמעות באמצע שיחה על הדיכוי של כולם פתיחות, רגישות, צחוקים פשוט כל התכלית שלה ירדה לטימיון בשנייה שהנושא עלה לדיון ההסכמה לזה הקבלה של זה והעידוד של המעשה, בחייכם. פאקינג עודדתם אותו להמשיך בזה אחרי כל השיחה הזאת אתם לא בני אדם. פשוט לא. אתם ידעים מה, עוד קיבלתי את הצחקוקים הראשונים כי לא ככ יודעים איך להגיב סבבה, כמו שילדים קטנים צוחקים בצפירה אבל אתם פשוט בהמות. לדעת מה קרה שם לדעת את ההשלכות ולהצדיק אתזה כי הבנאדם הציק לכם ב</div>Sat, 31 Oct 2009 15:57:00 +0200oksana_iuri@bezeqint.net (Avgu)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=100397&blogcode=11357474http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=100397&blog=11357474